פריימריס, ביג דיל

שישו ושמחו: הליכוד מתגאה ב-305 אלף איש ואישה שהתפקדו כחברי מפלגה, ואילו העבודה, האחות הענייה והמסכנה, מודיעה על 100 אלף חברים בלבד. על אלה גם אלה אפשר להחיל את המימרה המזלזלת "ביג דיל". ובמילים אחרות, "אז מה?". אותם אנשים בדיוק, או דומים להם, יעברו מחר-מחרתיים, כמו עץ נד ברוח, למפלגה השנייה, אם יהיה זה "בון-טון", ובעיקר אם יצטרכו לה לענייני פרנסה וכלכלת ביתם.
305 אלף? אני נותן את ידי באש שאין בהם 30 אלף שקראו אי פעם את מצע הליכוד ויודעים אפילו את פרטיו העיקריים, שאין בהם אפילו 3,000 ששמעו ויודעים דבר וחצי דבר על חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, ואין בהם שלוש מאות, בוודאי לא מבין החרדים מוקירי התנועה, שיודעים כי האב הרוחני זאב ז'בוטינסקי היה אתאיסט מוחלט ואף ביקש לשרוף את גופתו לאחר מותו.
כך גם ביחס ל-100 אלף מתפקדי "העבודה". רבים מהם התפקדו כמעשה שגרה, סיפור ירושה מהבית, מהקיבוץ. יש בהם שעדיין מקווים…
הליכוד היום הוא מה שהייתה מפא"י בשנות ה-50 וה-60 –מפלגת בסיס, מפלגת אם. אנשים מצטרפים לליכוד היום בהנחה שאם לא יועיל, בוודאי לא יזיק. ענייני פרנסה, בעיקר, מוליכים אותם להירשם אצל קבלני הקולות. אולי יקבלו ג'וב כדוורים בשכונה י"א בבאר-שבע, אולי מישהו בממשלה ייתן להם מכתב שיאפשר להם למכור כמה יחידות דיור, אולי יקבלו "טיפ" על הפשרת קרקע, אולי יזכו במכרז של מיליונים. אולי? במקרה הכי גרוע יקבלו ערכת שמפו לשיער מפנינה רוזנבלום…
מי שאמר שדמוקרטיה היא שיטה רעה אך אין טובה ממנה ידע, כבר לפני שנים הרבה, מה הוא אומר. שיטת הפריימריס בשתי המפלגות הגדולות היא אסון, קטסטורפה, מתכון לשחיתות ולריקבון. היא מוליכה אל עמדות השלטון לא רק את המוכשרים והטובים אלא את רבי הנוכלים, יצירי כפיהם של קבלני הקולות. כבר היום, לפני פרסום התוצאות בליכוד ולפני קיום הפריימריס בעבודה, אפשר להצביע כמעט בוודאות על המגזר ההוא בצפון שיגיע ל102 אחוז הצבעה, על מגזר התושבים שיצביע כמעט פה אחד בעד מועמד טוב ומיטיב אתם, וכן הלאה.
באווירת השחיתות והריקבון שאחזה במדינה, אין מי שיפצה פה ויצפצף בגנות שיטת הבחירות הנוכחית. כשם שכולם יודעים מדוע נכנסת כלה לחופתה ואין מדברים על כך בקול רם, כך שותקים המתפקדים ומחכים לאתנן בבוקר שלמחרת. כמה מהם ייעשו עשירים מאוד בעוד שנה שנתיים.
אין פתרון? הרעיון הראשון שעולה על הדעת הוא להפקיע את כל המינויים, רבי חשיבות כפעוטי ערך, מידי השרים ולהעבירם לידי ועדות מיוחדות. נו, ומי ימנה את הוועדות? הפוליטיקאים, כמובן. לא רק שמדובר בטירוף שאין לו שום סיכוי, אם, חלילה, תופקע הסמכות האמורה מידי הפוליטיקאים, מה יעשו קבלני הקולות? מה יהיה לשרים לעשות? לבנות מדינה? לדאוג לאזרחיה?
אשר על כן, נמשיך לבוסס במדמנת השחיתות ולחיות בתוך תהליכים ריקבון מתקדמים. סליחה, על איזו מדינה כתב אלן פייטון את ספרו "זעקי ארץ אהובה"?
נ"ב. ול-305 מתפקדי הליכוד שאינם יודעים מה הם חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי הרי הם לפניכם: מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא.