קפטן ארצ'ר, אולי תוריד חולצה?

בארצות הברית החלה לפני כשבועיים הקרנת העונה השניה של 'אנטרפרייז', נושאת הדגל של מסורת ארוכת שנים הכוללת סדרות וסרטים, ספרים וקומיקס, אנימציה ומוסיקה, כמו גם ציור ואומנות פלסטית. השבוע, ב-9 באוקטובר, היה יום הולדתו של סקוט באקולה, הקפטן (הראשי) השישי של מסע בין כוכבים (אם לוקחים בחשבון את קפטן כריסטופר פייק, מי שפיקד על האנטרפרייז עוד בטרם היות הקירק), וזוהי אולי הזדמנות מצוינת לחגוג יום הולדת שני לאנטרפרייז ו-48 לבאקולה.

אז מה היה לנו?

האנטרפרייז שוגרה לראשונה בשלהי שנת 1966. ספינת חלל גאה של צי הכוכבים, בפדרציה בין כוכבית המאגדת בני גזעים שונים, וולקאנים ובני אדם בעיקר, תחת דגל החירות והצדק. מנגד ניצבו הקלינגונים צמאי הדם, הרומולנים התככנים, ובכלל כל מיני מינים שונים ומשונים של חלאות הגלקסיה, אותם פגשו אנשי צוות האנטרפרייז במסעם בן חמש השנים בין הכוכבים.

'מסע בין כוכבים' הניחה את היסודות לסדרות שבאו בעקבותיה, ואין הכוונה לאלו שנשאו את השם המפורש. 'בבילון 5', 'באק רוג'רס במאה ה-25', 'בטלסטאר גלקטיקה', 'חלל 1999', 'פארסקייפ', ועוד עשרות רבות של סדרות, חבות את קיומן ל'מסע בין כוכבים', אותה יצר ג'ין רודנברי, טייס בדימוס שהפך במהלך שנות השישים לתסריטאי טלוויזיה ובמאי. יסודות אלו אומצו והורחבו מאוחר יותר על ידי שלל סדרות בת, החל בסדרה המצויירת והכושלת בשנות השבעים, דרך סרטי הקולנוע ו'הדור הבא' בשנות התשעים, 'חלל עמוק 9' ו'ויאג'ר' בשנות התשעים וכלה (לעת עתה) ב'אנטרפרייז' ששוגרה לחלל בשנת 2001, השנה בה התרחשה עלילת ספרו הנודע של אייקון מדעי בדיוני אחר, ארתור סי קלארק.

מי נגד מי?

קווי היסוד ברורים: ספינת חלל הנוסעת בין הכוכבים. בכל פרק מגיעה הספינה, ועמה הסדרה, לכוכב קרטוני אחר, בו שוכנים חייזרים בעלי אופנת שיער משונה ותווי פנים ייחודיים מחד ושאבלוניים מאידך. בכל פרק היה גם התפקיד בעל חיי המסך הקצרים ביותר בטלוויזיה האמריקנית: איש הצוות הנלווה. אותו חבר צוות תורן שבכל פעם בה הצטרף לנחיתה על כוכב או למשימה שגרתית אחרת, יכלו הצופים לדעת דבר אחד בקשר לאותה משימה: איש הצוות הנלווה לא ישוב ממנה על שני רגליו. (וב'גלאקסי קווסט', אותה פארודיה מופלאה ומדויקת כל כך על סדרות 'מסע בין כוכבים' התייחסו לנקודה הזו – ולעוד רבות אחרות – באופן שעורר בה בעת השתאות וגלי צחוק אדירים ). חוק נוסף (שהופר ובאופן ברוטאלי, בשלל סדרות הבת אך חוזר לחיים בימים אלו ממש) הוא חוק הזירה. לפחות פעם בשני פרקים, חובה על כל קפטן של ספינת כוכבים לצאת למאבק, פנים מול פנים, בזרועות (ורצוי גם חזה) חשופות, אל מול האוייב התורן והאכזר, ולהכותו אפיים ארצה.

גם אם לא המציא את המשוואה של 'אדם עם מסכה מצחיקה על הפנים או קעקוע מוזר שווה חייזר' הרי שג'ין רודנברי הוא שהטמיע את הגישה הזו בתרבות האמריקנית. גם בדורות הבאים של 'מסע בין כוכבים' עצמה אימצו את אותה הגישה ובמקומות שונים ניתן אך למצוא מעט מודעות והומור עצמי בנושא זה. לדוגמה בפרק 'צרות עם טריבלים', ב'חלל עמוק 9', בו תוהים אנשי הצוות מהעתיד, אשר נקלעים אל תחנת חלל בזמנם של קירק וספוק, האם היצורים המסתובבים שם הם אכן קלינגונים, בעוד וורף מעדיף להתעטף במעטה של סודיות קלינגונית טיפוסית, או בפרק שלם של 'הדור הבא' בו יוצאים פיקארד ואנשי צוותו למסע חיפוש המסתיים במקום בו קבור אחד מדור המייסדים. יצורים דמויי אדם אלו הזריעו, כך מספר לנו היצור, את הגלקסיה, ולכן מקור כל הגזעים חד הוא.

לגישה זו יש, למעשה, שני מקורות עיקריים: הראשון והבולט בין השניים הוא התקציב. לרודנברי פשוט לא היה תקציב להפקה של מסיכות מורכבות נוסח 'מלחמת הכוכבים', ולכן בנה את הכלל האומר כי לכל גזע בגלקסיה יש מאפיינים סמליים מסוימים המגדירים אותו, כגון אף מכורכם או אוזניים ארוכות ומחודדות. אך השני הוא שעושה את 'מסע בין כוכבים' למה שהיא כיום. ג'ין רודנברי ניסה להעביר את המסר שכל היצורים, בני אנוש כחייזרים, הם למעשה בני גזע אחד גדול, גזע של יצורים תבוניים המתקוטטים ומתיידדים, נלחמים ומתחברים, אך לבסוף כולם בני הגלקסיה, בני היקום, בני הכוכבים. רודנברי חיפש למעשה את האנושי ואת הייחודי בכל חוצן אותו עיצב. אם היו אלו הוולקאנים המדחיקים את רגשותיהם, או הקלינגונים החייתיים המחצינים אותם בבוטות, או הרומולאנים שהגשימו את כל מאווייו של היצר הרע. הגישה הפלורליסטית של רודנברי, התבוננותו האופטימית והעתיד המפתה אותו צייר בחזונו, הם שהפכו את 'מסע בין כוכבים' לקאנון שהיא כיום.

רודנברי לא מוותר

בראשית שנות השבעים נעשה ניסיון כושל להשיב את האנטרפרייז אל המסך בסדרת אנימציה. ליאונרד נימוי (מר ספוק), וויליאם שאטנר (קפטן קירק) וכמה מחבריהם תרמו את קולותיהם לסדרה המצוירת שלא העריכה שנים. התסריטים (ברובם) היו ברמה נמוכה, האנימציה הייתה פרימיטיבית והתוצאה הכוללת נעלמה לאחר שלש שנות חסד מלוח השידורים. עם השנים התפתח, מסיבות לא ברורות, קאלט קטן סביב הסדרה המצויירת, אך היא לא הצליחה לתפוש לה מקום בקאנון הרשמי של 'מסע בין כוכבים'.

בשנת 1977 פרץ אל המסכים שובר הקופות הגדול ביותר בכל הזמנים (דאז), 'מלחמת הכוכבים'. רודנברי ופאראמונט, שהיו טרודים באותה עת בנסיונות כושלים להחיות את 'מסע בין כוכבים' בסדרת המשך שנקראה 'מסע בין כוכבים 2', הבינו את ההזדמנות שנקלעה לידיהם ומיהרו להסב את פרק הפתיחה של הסדרה החדשה לסרט קולנוע באורך מלא. רוברט ווייז ('סיפור הפרוורים', 'היום בו עמדה האדמה מלכת') הופקד על מלאכת הבימוי, והתוצאה היתה סרט קולנוע מרשים ומהפנט, אשר שוגר לאקרנים בשנת 1981, סרט שנחשב עד היום לאחד הטובים שבסרטי הסדרה הקולנועית. תוצאה נוספת הייתה שאולפני פאראמונט התקרבו כדי מטווחי פסיעה מפשיטת רגל פיננסית. תקציב הסרט טפח לכדי 40 מליון דולרים, ולמרות הכנסות לא רעות הרי שסרט זה, לצד 'קליאופטרה' המיתולוגי, נחשב לאחד מהכשלונות המסחריים הגדולים בתולדות הקולנוע.

בשנת 1987, שוגרה לחלל האנטרפרייז מארק 2. כן אני יודע, NCC-1701-D, ולא מארק – 2, אבל עבור כולנו היא תהייה תמיד האנטרפרייז השנייה. זו של ז'אן לוק ורייקר, דאטה וטרוי. ג'ין רודנברי הצליח להעלות לאוויר סדרת טלוויזיה בדיונית שבמשך תקופה ארוכה שלטה בערוצי הטלוויזיה שבארה'ב שלטון ללא מיצרים. 'מסע בין כוכבים- הדור הבא' העמידה סטנדרטים טלוויזיוניים חדשים: איכות הפקה, תסריטים מהוקצעים, ומעל לכל - מדע בדיוני משובח במיטבו. לאחר למעלה מ-17 שנים של שתיקה רועמת, אשר הופרה רק פעמיים עם שני סרטי קולנוע, חזרה 'מסע בין כוכבים' אל לב הסצנה הטלוויזיונית והתרבותית, שם נשארה עד עצם היום הזה.

מותה של הציפור הגדולה

היקום של הפדרציה התפתח והלך. לאחר חמש שנים של טלוויזיה איכותית קמה אחות ל'דור הבא', הלא היא 'חלל עמוק 9'. בסדרה זו הרחיבו מספרי הסיפורים של 'מסע בין כוכבים' את הבסיס של סדרה אפיזודיאלית לקרקע נרחבת של סיפורים מתמשכים ועלילות שהתפרשו על פני מספר פרקים. המיתולוגיה של 'מסע בין כוכבים' הגיע לשיאה בעת ששתי סדרות מדע בדיוני משובחות שודרו זו לצד זו על המסך הקטן. במקביל המשיכו חברי הדור הראשון לצאת למסע קולנועי מדי שנתיים או שלוש. יש לציין כי 'חלל עמוק 9' היא למעשה הסדרה הראשונה שלא נהנתה מאורו של 'הציפור הגדולה של הגלקסיה' כפי שכונה ג'ין רודנברי, יוצר הסדרה, בפי אוהדיה השרופים. ג'ין רודנברי נפטר בשנת 1991, כשלוש שנים בטרם החלה 'חלל עמוק 9' את שידוריה.

לאחר מותו של רודנברי, אשר הקפיד לשמור את היקום של הפדרציה נקי מרבב, הפך אותו יקום לאפל יותר, מציאותי יותר. ב'חלל עמוק 9' נאלצו אנשי הפדרציה להתמודד עם יותר מאשר חייזרים מעוצבי פרצוף. דרך חור התולעת, שעל פתחו מוקמה תחנת החלל הקרדסית-בז'ורית 'חלל עמוק 9', הגיעו אנשי הדומיניון, אותו גזע משני צורה שאיים להשתלט על הגלקסיה כולה. הסיפורים הפכו קודרים יותר, הגיבורים, דוגמת קפטן סיסקו ששכל את אשתו בקרב, הפכו לטראגיים יותר, ו'מסע בין כוכבים' הפכה לסדרה המשתלבת היטב ברוח הטלוויזיונית של התקופה.

ואז, כשדומה היה כי 'מסע בין כוכבים' תמשיך להתקיים לעד, הוחלט באולפני פאראמונט על חילופי משמרות. 'הדור הבא', המצליחה והטובה (באותה תקופה לפחות) שבין סדרות 'מסע בין כוכבים' הוסרה מהמסך הקטן בשיא תהילתה. את מקומה תפסה 'וויאג'ר' אשר ניסתה, וגם הצליחה, לשנות מעט את הכיוון של 'מסע בין כוכבים' בשבע השנים שקדמו. 'וויאג'ר' פרצה את הגבולות שהוגדרו על ידי יוצרי הסדרה כ'מרחב המחייה' שלה. הבנייה המאסיבית של כעשרים שנים תמימות הוחלפה במערכת חוקים חדשה שהתקיימה בקצה השני של הגלקסיה. צוות משולב של פורעי חוק ואנשי צי הכוכבים ניסו למלט את נפשם ולחזור לכדור הארץ לאחר שנזרקו אל קצה הגלקסיה, מקום בו עדיין לא דרכה כף רגלו של אדם.

באותה עת הגיעה לפרקה סדרה, שלמרות חוסר ההערכה לו זכתה בתחילת דרכה, הרי עם השנים החולפות נתפסת אט אט כסדרת מסע בין כוכבים הטובה מכולם. 'חלל עמוק 9' המשיכה את מסעה הטלוויזיוני במשך חמש שנים נוספות, במקביל ל'וויאג'ר'. הגישה (שנשמרה גם ב'וויאג'ר') של כוכב לכת חדש בכל פרק, נזנחה ב'חלל עמוק 9' לטובת דרמה חזקה המתרחשת על תחנת חלל ובה עשרות דמויות משנה שהשתלבו בעלילות פוליטיות ואינטריגות פאן-גלקטיות סבוכות.

במקביל לשתי אלו, המשיך גם הדור הבא להתנהל בכבדות על גבי המסך הגדול. בראשית היה 'דורות' בו החליפו אנשי הדור הבא משמרות, עם צוות הדור הקודם בטקס מרשים, מרגש, ומשעמם להחריד. לאחריו הגיע הפרק השמיני בסדרה הקולנועית 'המפגש', שהקפיץ חזרה את העניין בצוות הדור הבא והפך לאחד מהטובים שבפרקי הסדרה הקולנועית, אך לא לזמן רב. השיעמומון הבא לא איחר להגיע בדמותו של 'המרד', סרט המצטרף ל'יצירות מופת' כ'ארץ לא נודעת', אשר ייזכרו לדיראון עולם כפסגות השפל במסורת המפוארת של 'מסע בין כוכבים'. לאחר שבע שנים סיים צוות 'חלל עמוק 9', ולאחריהם צוות 'וויאג'ר', את מסעותיהם הטלוויזיוניים והפכו דף נוסף בהיסטוריה של 'מסע בין כוכבים'.

ולבסוף, מאיפה באנו?

השנה היא שנת 2001, שנה משמעותית עבור חובבי המדע הבדיוני, ואת החלל שהתפנה מילאה סדרת הדגל החדשה של הפדרציה 'אנטרפרייז'. ואולי לא, שכן הפדרציה מצויה עדיין בשלבי ההתהוות הראשונים, ספינת החלל עליה מדובר היא ספינת החלל הבין כוכבית הראשונה של המין האנושי, והזמן הוא כמאתיים שנים לפני הדור הבא וכמאה שנים בטרם היות הספוק, הקירק ושאר אנשי הצוות המיתולוגי.

בראשית העונה הראשונה התארגן כמעט מרד חובבים כנגד מה שנתפס כחילול הקודש הגדול מכולם – הוא פתיח הסדרה החדשה. את המוסיקה האינסטרומנטאלית והדינאמית, המלווה באפקטים מרשימים של ספינות החלל האהובות, אליו התרגלנו בלמעלה מעשרים וחמש שנות טלוויזיה, החליף פתיח מסוג אחר. הומאז' לעידן החלל ממנו צמחה האנטרפרייז מלווה בשיר שמאלץ מתקתק המתקשר יותר (עבור חובבי הסדרה לפחות) ל'בוורלי הילס 90210' או ל'מכושפות' למשל. המטרה הייתה ליצור אופי חדש ושונה לסדרה בתוספת מעין אמירה של דע מהיכן באת. קברניטי הסדרה הבינו כי קהל החובבים ימשיך לצפות בסדרה גם אם בכס הקפטן ישב אלף ובתור קצין ראשון תמונה מארג' סימפסון. לכן פתחה הסדרה בניסיון לגייס צופים חדשים בקרב קהל שלא ידע את קירק ואת פיקארד.

'אנטרפרייז' עושה כל מאמץ כדי לחזור אל הנוסחה שהתווה ג'ין רודנברי בעת שהחל את הסדרה לפני כארבעים שנים. זהו ראשית עידן התמימות. המין האנושי פרוש על פני מערכת שמש אחת בלבד, וצי הכוכבים הוא שם מגאלומני לצי של מעבורות חלל ספורות וספינת כוכבים (קטנה יחסית) אחת. סקוט באקולה כקפטן ארצ'ר, הוא יותר קירק מקירק. ניאנדרטל חמום מוח וחם מזג, היודע לחבוט באגרופו טוב יותר מכפי שהוא יודע לשלוט במזגו. נוטל סיכונים מקצועי, אדם הפועל על פי חושיו יותר מאשר על בסיס הידע שבדרך כלל אין לו, ומעל לכל חבר חם ואוהב, מפקד נערץ וגיבור של צבא ההגנה. אך מאחוריו של קפטן ארצ'ר ניצב ארסנל שלם שלא עמד לרשותם של קודמיו בתפקיד ובוודאי שלא עמד לרשותו של האב המיתולוגי הקדום – ג'יימס טי קירק. המדובר כמובן במכונת הזמן האולטימטיבית אותה העניקו קודמיו בתפקיד לצופים בבית.

כל מהלך של ארצ'ר נבחן בעין קפדנית של הנוסע בזמן. ארצ'ר, למרות היותו חלוץ ופורץ דרך הוא גם בעת ובעונה אחת ה'בן גוריון' של 'מסע בין כוכבים'. כל גזע אותו הוא פוגש בדרכו הוא אירוע חלוצי וחדשני מהצד שלו של המראה ואירוע בעל מאפיינים היסטוריים ארכיאולוגיים מהצד השני של מסך ה-29 אינץ'. הפרק בו פוגשים אנשי האנטרפרייז, לראשונה, בבני הגזע הרומולאני (עונה שנייה פרק 3), נבחן על ידי החובבים בשבע עיניים שכן להווה ידוע כי קירק ואנשי צוותו הם הראשונים שחזו במו עיניהם ברומולאני חיי וכשר למהדרין. הדרך בה מטפל קפטן ארצ'ר בקלינגונים, עוד במהלך פרק הפתיחה של 'אנטרפרייז' ,גם היא מהווה ציון דרך מצד אחד, ומבחן כשרות בעיני הצופים, מצד שני.

עד כה השכילו קברניטי הסדרה לנצל את המתח הבסיסי הזה לטובת הסדרה, ואנטרפרייז זכתה ללא ספק לאחת מהמוצלחות שבעונות הראשונות של 'מסע בין כוכבים' לדורותיו (מישהו זוכר עדיין את העונה הראשונה של 'הדור הבא?' פיקארד נראה אז כנוד נפוח שמקל ארוך של מטאטא בולט מישבנו). העונה השנייה של 'אנטרפרייז', ששודרה בחודש שעבר בארה'ב, החלה בפרק שהמשיך את הסיפור עמו נותרנו בסיום העונה שעברה. האנטרפרייז חוצה שוב את המסך הקטן בארה'ב במסעותיה אל הלא נודע. היא מצטרפת לצי הכוכבים של 'פאראמונט' בו חברות האנטרפרייז A, B, C, D, E, הוויאג'ר, הדפאיינט, וכעת ספינת החלל שהחלה את הכל, את הסדרה בעלת המסורת הארוכה ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקנית למעלה משלושים וחמש שנים לאחר שהחלה.