סיאטל סופרסוניקס: הצ'יף בקן הקוקיה

העיר הקודרת של סיאטל ידועה כמרכז המוסיקה האלטרנטיבית בארצות הברית. מתוך הערפל הממסך את גושי הבטון האפורים המדכאים, היו אלה 'נירוונה', 'פרל ג'ם' ודומותיהן, שניסרו את דרכן אל התודעה האמריקנית, כמו גם מקבילתן העל-קולית, להקת הכדורסל של סיאטל סופרסוניקס.
אווירת הנכאים המקומית, הצרובה במיטרי הגיטרות המחוספסים, נוטפי המרירות של קורט קוביין המנוח, נותנת את אותותיה גם בקבוצת הכדורסל המקומית. נדמה שהתסכול האמריקני הלבן הבוקע מבין שורות התווים הסיאטליות בלע אפילו את העליצות ההיפ-הופית של שחקניה השחורים של הקבוצה.
על רקע זה אין להתפלא על הנטיות הדפרסביות של הפורוורד וין בייקר, ועל התפרצויות הזעם של כוכב הקבוצה, גארי פייטון. העונה הגיע לקן הקוקיה בסיאטל צ'יף חדש, שמגלה סימפטומים של פסיכוזה גריאטרית. אחרת קשה להבין מדוע בגיל 38 עזב פטריק יואינג את ניו יורק חפצת החיים, כדי לסיים את הקריירה בעיר האובדנית.
יואינג, כמו קשישים רבים בימינו, נשכח ונזרק החוצה מהניקס, הקבוצה אותה שירת בנאמנות במשך 15 שנים מחייו. הסכמתו של יואינג לטרייד המפוקפק והסחבת הבלתי אפשרית שליוותה אותו (עינוי סדיסטי בפני עצמו), מעלה סימני שאלה רבים בקשר לכשרותו הנפשית, שלא לדבר על כשירותו הפיזית המעורערת לא פחות. בסיאטל מודעים לכך שיואינג מצוי בסוף הקריירה ועלול לקרוס כבר העונה, כסנטר הפותח, אך למטפל הראשי, המאמן פול ווספאל, אין (בניגוד לחובבי המוסיקה בארה"ב) אלטרנטיבה בריאה אחרת בעמדה הזו.

פרונט קורט

למרות חזותו המאיימת, פטריק יואינג כבר לא מפחיד כבעבר. נראה כי האדם היחיד שפוחד ממנו במצבו הנוכחי, הוא דווקא חברו לקבוצה, בייקר החרדתי. ג'לאני מקוי הצעיר ינסה לתת לווסטפאל, גוף אתלטי יותר מגופו המזדקן של יואינג מתחת לסל. רובן פאטרסון, הפתעה נעימה בעונה שעברה, ינסה לשלוט בצבע בגובה 1.98 מ'.

בק קורט

גארי פייטון הוא אולי הטוב ברכזי הליגה ולבטח הקשוח שבהם. המנהיגות הזועמת והבועטת שלו, לצד משחקו השיטתי והיעיל, הופכים את הבק קורט של סיאטל לאיכותי במיוחד ולא משנה מי משחק לצידו. פייטון משחק חזק ומנצל את גובהו וכוחו כדי לגבור על שומריו, תוך שהוא מתעלם מהצורך לשחק כדורסל יפה. אם יש כדורסל יפה בסיאטל, הוא יבוא מכיוונם של הסווינגמנים הצעירים והסופר-אתלטים, רשארד לואיס והרוקי המרשים דסמונד מייסון.

שחקן מפתח

וין בייקר. למרות הדכדוך, בייקר השתפר מאוד בעונה שעברה עם תפוקה נאה בנקודות ובריבאונד. הקיץ אף השתתף בטורניר האולימפי בסידני במדי נבחרת ארה"ב, מה שלבטח שיפר את מצב רוחו. מצד שני, אותה תקופה חיובית מבחינתו לוותה בספקולציות שונות לגבי עתידו בקבוצה, שם בבית בסיאטל. נכון לעכשיו, בייקר בסיאטל ובסיועו של יואינג עליו לחזור להיות ביג מן איכותי, כפי שהיה לפני שהגיע לקבוצה ממילווקי.

מאמן

כשפול ווסטפאל אימן בפיניקס הוא סיגל לעצמו פילוסופית משחק המבוססת על ריצה מתמדת ולחץ בהגנה. השיטה של ווסטפאל מותאמת ליכולותיהם של לואיס, מייסון ופאטרסון, אך קשה לדמיין את יואינג מתרוצץ הלוך ושוב בין שני צידי המגרש מבלי שיתמוטט. ייתכן שהצבתו של בייקר בעמדת הסנטר תפטור את הבעיה, אבל אז השאלה: "בשביל מה הבאתם את יואינג?". שאלה גורלית מבחינתו של ווסטפאל.

שורה תחתונה

סיאטל יחזרו לפלייאוף ויעשו צרות לכל קבוצה שתקרה בדרכם, בין היתר גם לעצמם.

חמישייה

פטריק יואינג (38, 2.14 מ'), וין בייקר (29, 2.12 מ'), רשארד לואיס (21, 2.08 מ'), דסמונד מייסון (רוקי, 23, 1.96 מ'), גארי פייטון (32, 1.92 מ').

על הספסל

פרוויס אליסון (33, 2.09 מ'), ג'לאני מקוי (23, 2.09 מ'), אלומידה אויידג'י (רוקי - 19, 2.08 מ'), רובן וולקוביצקי (27, 2.07 מ'), רובן פאטרסון (25, 1.98 מ'), ברנט בארי (29, 1.97 מ'), דייויד וינגייט (37, 1.96 מ'), עמנואל דייויס (32, 1.95), שמונד וויליאמס (25, 1.87 מ').