שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מת הקריקטוריסט זאב

    בגיל 79 הלך המאייר האגדי וחתן פרס ישראל זאב פרקש לעולמו בעקבות מחלה קשה

    הקריקטוריסט יעקב פרקש (זאב) נפטר אמש בעקבות מחלה קשה. הוא היה בן 79 במותו.
    איוריו של פרקש הופיעו ב"הארץ" וב"מעריב", ונגעו בנושאים מגוונים, החל מפוליטיקה וכלה בתיאטרון. בשנת 1993 זכה זאב בפרס ישראל לתקשורת. בשנת 2002 זכה באות "אביר השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון, ששיבחה אותו על "אומץ בחשיפת האמת, על היכולת לומר דברים רבים במשיכת קולמוס ועל ליווי מדינת ישראל בדרך אמנותית ועיתונאית מיוחדת".
    זאב נולד ב-1923 בבודפשט, הונגריה. ב-1947 עלה לישראל. זאב שימש קריקטוריסט ב"מעריב" ופרסם קריקטורה יומית ב"הארץ" מאז שנת 1962 ועד לשנה שעברה. רבים מאיוריו הופיעו משך השנים ב"טיים", "ניוזוויק", "די וולטווכה" ועוד.
    חברו הקרוב של זאב, ח"כ יוסף (טומי) לפיד, אמר: "הוא היה האדם היחיד שהכרתי מיימי שלא היה לו ולו אויב אחד. זה קשה במיוחד לאדם עטור שבחים, הצלחה והישגים כמו זאב, שזכה גם בפרס סוקולוב וגם בפרס ישראל. אני מרגיש קושי רב לומר עליו שבחים מכיוון שכשאנשים נפטרים בדרך כלל אומרים עליהם תשבוחות, רק שבמקרה הזה, הוא היה באמת ובתמים כזה. הוא היה אדם נחמד להפליא בלי אויב או יריב, אדם מאד אינטיליגנטי, שהרי אי אפשר להיות קריקטוריסט פוליטי ברמה בינלאומית בלי להבין את הכוונות הנסתרות של פוליטיקאים. הוא הצליח להיות ביקורתי מבלי להיות מרושע, מבלי להשתמש ברעל. היינו חבורה שנקראה 'המאפיה ההונגרית', שכללה את אפרים קישון, דוש, זאב ואני. למרות זאת גם אני הייתי מטרה לקריקטורות שלו, כשהייתי מנכ"ל רשות השידור. זה מעולם לא העיב על החברות ביננו, מכיוון שהוא ידע להיות ביקורתי ללא שמץ של רשע. הוא היה שייך לצוות מפואר של קריקטוריסטים הונגריים וגם הומוריסטיים גדולים. ההומור היהודי-הונגרי הוא שם דבר עולמי שנולדה במסורת הומוריסטית בבודפשט. זאב היה חלק ממנה".
    גם הסטיריקן, זוכה פרס ישראל אפרים קישון, נחשב לחבר במעגל הקרוב שהקיף את זאב. בשיחת טלפון בשוויץ הוא מספר: "היה בינינו קשר מאד מיוחד, עזרתי לו די הרבה בחיים ובניגוד להרבה אנשים אחרים הוא לא שמר לי טינה על כך ולא שכח. לא נפגשנו באופן קבוע, אבל היה בינינו משהו מאד חם ובמידה מסויימת חד-פעמי. עזרתי לו להיכנס ל'מעריב' ול'הארץ', והוא הדגיש לאורך כל הדרך עד כמה הוא מחזיק לי טובה. הוא היה איש טוב, אמין ומאד חיובי בכל מה שעשה. אדם נעים מצד אחד וחריף, אבל מלא חן. פגשתי אותו לאחרונה לפני חודשיים. הוא נראה לא טוב ולא ידעתי איך לפרש זאת. חשבתי לשייך את זה לגילו המופלג, שהרי הוא היה מבוגר ממני בשנה. הוא מאד יחסר, האיורים שעשה במשך 35 שנים לכל רשימה שפרסמתי בעיתון ביום שישי היו מלאים בהומור אמיתי, היה לו חוש הומור מאד מפותח ובעיקר הבנה".
    עומרי ניצן, המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי, שגם עבורו אייר זאב, אמר: "זו ידיעה מצערת. הוא היה איש חם. אני תמיד מעריץ אנשים ששומרים על אהבת התיאטרון האותנטית. היה בינינו קשר חם, אני לא יכול לשכוח את הדמות שלו יושבת בשורה ראשונה ומקשקשת את השחקנים על חוטמיהם המחודדים, כשהוא מוצא את האינטרפרטציה האישית שלו לדמות. זאב היה חלק מנוף התיאטרון והפרימיירות. הוא תמיד בא עם לב פתוח ויד רושמת".
    בעבר כתב זאב על עבודתו למגזין "פנים" (כפי שפורסם באתר "סנונית"): "דרך ראייתו של קריקטוריסט שונה מזו של רוב בני האדם. הוא רגיש יותר לפרטים החורגים מן הממוצע בפניו של ה'קורבן' (כפי שאני נוהג לקרוא למודלים שלי). לכל קריקטוריסט דרך הראייה וההתבטאות שלו בציור. על השאלה הנצחית – מה אתה מחפש בפני ה'קורבן' כדי לצייר קריקטורה שלו – אני עונה, בראש ובראשונה: את ההבעה האופיינית לו. ההבעה האופיינית יכולה להתגלות במבט עיניו, בזווית פיו, בצורה שבה הוא מטרה את ראש תוך כדי דיבור, בקריצות, בהרמת גבה ובעוד הרבה פרטים אחרים. כשאני מצליח לגלות הבעה זו ולהעלותה על הנייר בקווים מעטים ככל האפשר, ועם זאת בצורה מודגשת – נדמה לי שהצלחתי לצייר קריקטורה טובה. ברור שיש טיפוסים המתאימים יותר והמתאימים פחות לקריקטורה". הלוויתו של זאב תתקיים מחר, יום חמישי. במהלך שעות הבוקר יונח ארונו בבית סוקולוב בתל-אביב ומשם ייצא מסע ההלוויה לבית העלמין קריית שאול.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים