עוד עונה אחת ואנחנו שוקעים

מה עושים עם 'שמש'? עונה חמישית, פצצת רייטינג לא קונבנציונלית, ועוד הטנצר מניאק. לך תתווכח. תראו מה שאני חושב: 'שמש' היא פיסת דיקט מגה ישראלית. היא קולנית, חד מימדית, אכולת סטריאוטיפים, חסרת תחכום במופגן ומתוך איזו גאווה מזילת ריר של שוטה כפר. היא מכשכשת בזנבה (זבולון מושיאשווילי) ומתנפלת עליך בליקוקים, בתנאי שאתה מוכן לפתוח את התיק, הרגליים והראש בכניסה, ולהפקיד במלתחה את שיירי המוח.

'שמש' היא מזון מלכות לישראלי היגע בסופו של יום, שכן היא לא מצריכה אותו להבין בדיחה. הבדיחות פשוט באות - קרשים אחת אחת - וחובטות בראשו. בתום יום עבודה ושרב, סרוחים על הספה, כנראה שאנחנו זקוקים לחבטת קרש בראש כדי להרגיש משהו, ולא לעיסוי קרקפת מרענן נוסח 'פרייז'ר'. הנה מה שצביקה הדר חושב: "'שמש' זה אם אתה יושב רגע על הכיסא ועוזב את כל הפרה-קונספציות - כן וולגרי, לא וולגרי, נמוך, גבוה - אתה יושב, פותח מסך, לוקח פיצוחים, כוס בירה, ומעביר חצי שעה בסבבה. זה כמו כדורגל, עם דאחקות".

לא תקחו מ'שמש' את חדוות החיים שלה, את האינפנטיליות, את העובדה שצאצאכם בן השש נהנה ממנה. למה לא תקחו ממנה? כי אם תקחו, לא יישאר כלום. אני מודה: אני משוחד. אחת המסורות הבודדות שנשמרות בקפדנות בעיתונות הכתובה היא התיעוב הקל ל'שמש'. תנו לנו צרור בדיחות מחוספסות (ואני משתדל להישאר מנומס), סטריאוטיפים מגושמים, דמויות שחרגו זה מכבר מעבר לקריקטורה וגסות רוח לייט, ותשמעו אותנו נוחרים בבוז (תנו לנו את זה באנגלית תחת השם 'נשואים פלוס', מצד שני, ותראו אותנו מגרגרים בהנאה). תגישו את הנסורת הזו כמנה ראשונה בליל שידורים של ערוץ 2, וקיבלתם את אחת משלוש התוכניות הנצפות ביותר בישראל בארבע השנים האחרונות. לא טוב לכם? תעשו כמוני: תסתמו את האף כשזה עובר.

מצד שני, הנה החדשות הטובות: ל'שמש' יש רק עוד עונה אחת בקנה, עונה שצילומיה הסתיימו החודש. העונה החמישית משודרת עכשיו בערוץ 2, אחריה תבוא השישית - ואז זהו. הסוף. לא עוד 'שמש'. ובשפה שגם טנצר מבין: כל מניאק בא יומו.

"החלטנו לגמור בשיא ולא לחכות שנידרדר", מאשר במאי הסדרה, יואב צפיר. "זו החלטה בעיקר שלי", מודה צביקה הדר. "עניין של תחושה, אינסטינקט. הדברים הכי טובים שעשינו בחיים באו מאינסטינקט".

לפריסת טיעוני ההגנה של 'שמש' אני יושב עם צביקה הדר, החשוד העיקרי, ועם גלית גיאת, זוגתו בסדרה, יואב צפיר, רובי דואניאס, תסריטאי ראשי, וטמירה ירדני, המפיקה. צילומי העונה השישית מאחוריהם, כולם במצב רוח מרומם. הקרקס הזה, למעשה, מתפזר. ביום האחרון לצילומים הם חיסלו את בר המשקאות שמשמש חלק מתפאורת ה'אימפריה'. תדמיינו לבד. כנציג התקשורת, אסור לי לתת לאנשים האלה להמשיך להרגיש טוב כל כך: שש עונות של 'שמש' הן משהו שבמדינות מתוקנות, נאמר עיראק, היה נגמר בתלייה. זו, אני מניח, הסיבה לשאלת הפתיחה האופטימית שלי: בסוף הסדרה כולם מתים?

צפיר: לא נגלה. אתה באזור, אבל לא נגלה".

ירדני: אתה באזור. חם, חם!".

משהו לחכות לו.

מניאק זה לא קללה

'שמש' היא פרי אהבתם האסורה של הדר, ירדני, צפיר ודואניאס - משפחת צנעני של הטלוויזיה המסחרית שלנו, מי שבנם הבכור, ה'קומדי סטור', סבל מפיגור קל, ו'שמש', ממשיכת דרכו, נהנית מסוללת כותבים (דואניאס) לא נרחבת בהרבה. "בדיוק ראינו את טקס האמי, וכל אחד שם הודה לכותבים שלו", מקנא הדר. "כוס אמק, אתה רואה את הלייט נייט של קונאן אובריאן, עם 40 כותבים שיושבים שם, שתי קבוצות כדורגל והמחליפים שלהם והמאמנים".

הדר צודק (הוא צודק לעיתים קרובות, אגב, והוא באמת איש מרשים), אבל לא בטוח ש-40 הכותבים של אובריאן היו עומדים בתור לעבוד תחת דואניאס בכתיבת שורות כמו "זה לא יפה ולא מוסרי ולא אתי - אתי, את לא צריכה להיות באימפריה? " (צחוק רועם בקהל). 'שמש' תעשה הכל בשביל בדיחה, ואין לה בעיה להיות מילולית, נמוכה, צולעת או פיסחת. "לא אמרנו מילה גסה אחת בתוכנית", מתעקש דואניאס, והדר מתעקש בתורו: "מניאק זה לא קללה. זה גם לא תוכנן. אמרנו מניאק פעם אחת, בדרך אגב, והבנו שהמניאק הזה הולך לתפוס, אבל לא בכיוון המלוכלך של המילה אלא בכיוון הטנצרי שלה".

- הסדרה כולה וולגרית למדי, בואו נודה.

"וולגרי זה דבר יחסי, וזה כמו הקו האדום שלנו בכינרת: פעם הוא היה הרבה יותר למעלה, אבל כל פעם שנגמרים המים בכינרת, מורידים טיפה את הגבול. יש לנו דברים שלא עולים בכלל על הפרק. היה לנו למשל ויכוח על סצינה, שרואים את מנו באיזו תערוכה עומד על סולם, ואתי לידו מחזיקה את האות ז', והוא אומר בטלפון 'היא מחזיקה לי את הזין'. עכשיו, זו בדיחה בעייתית, אבל הלכנו עליה כי רובי נקרע מזה. היתה אי נוחות מסוימת, אבל החלטנו ללכת איתה, כי זה עובר את הרף שלנו".

- הרף שלכם, עושה רושם, בז לכל תחכום באשר הוא.

"אנחנו הרבה פעמים אוהבים להשוות את עצמנו ל'פרייז'ר'. איזה חוצפה. עוד לא עשו 'שלושה בדירה אחת' בארץ הזאת".

צפיר: "ההומור של צביקה הוא הומור מצחיק ופשוט. לא מתוחכם. סיטקום אתה בונה סביב הסטאר שלך".

הדר: "זה לא שאנחנו לא יכולים לעשות 'פרייז'ר'".

גיאת: "אנחנו לא רוצים".

ירדני: "רגע, אני שומעת פה התנצלות, ואני לא מוכנה לקבל אותה. 'שמש' היא לא נמוכה, לא וולגרית ולא שום דבר. כשאני אעשה עבודת דוקטורט, אני אעשה אותה על 'פרייז'ר'".

- אבל כשכותבים שאתם עממיים, אתם נעלבים.

הדר: "למה? אני לא נעלב מ'עממי'. כשמאיר שניצר כתב לי 'בוווווז', זה לא ביקורת. זה מעליב. אבל כשבאחת הביקורות כתבו 'בורקס עממי נפלא', זה אחלה ביקורת. אני מוכר בורקס, אני לא מוכר גולף, ואין לי בעיה עם זה".

ירדני: "לצביקה נורא אכפת מכל דבר שכותבים עליו. כשהתחלנו, בבוקר שידור הפרק הראשון, יובל נתן התרה באנשים לא לצפות בזה, כאילו שהם יחטפו אנתרקס או משהו. זו התחלה מאוד קשה. אבל אני, יש לי תזה שאומרת שכל מבקר שקוטל משהו בהתחלה, כשהמשהו מצליח בעונה השלישית, הוא יכתוב שזה הדבר הכי טוב שהוא ראה בחיים".

- נדמה שהעממיות הפכה בינתיים לדגל היחיד של 'שמש'. הסדרה בזה במופגן לאינטליגנטים, ל'צפוניהו'.

הדר: "אני עומד מאחורי זה בשמחה. זה משעשע אותי. כשבא בנאדם עם עיגולדים ועם ג'יפ ארבע על ארבע שהוא לא יודע איפה להחנות אותו בהבימה, זה מצחיק. אין יותר מצחיק מזה".

- אבל הדמויות ב'שמש' הרי מופרכות לחלוטין.

הדר: "יש את מה שאני קורא לו 'החלק השמיש', שזה אני, אתי והילד, ויש את 'החלק הלא שמיש' בסדרה: טנצר, ששי ועוגן. ודווקא עם דמויות כאלה, כל רעיון הכי מפגר שיכול להיות פתאום יסתדר לך. אם עוגן עובדת בשב"כ ופתאום מצלצל לה הלק, זה יכול להיראות מטומטם, אבל אצל עוגן זה נפלא והגיוני".

- אלה למעשה לא ממש דמויות, כי כולן יכולות לעשות הכל.

דואניאס: "למה? רמת המופרכות אצלנו טיפה יותר גדולה מהממוצע, אבל זו בערך הרמה של אל באנדי".

הדר: "אל באנדי זה אותה רמת מופרכות. גם דרו קארי. גם קריימר, שהוא חתיכת מופרכות בתוך 'סיינפלד'. אגב, אני לא משווה את עצמי ל'סיינפלד', אבל יש שם פרק על אוננות. אתה מתאר לעצמך את הפרק הזה מתורגם אחד לאחד לעברית? היו אומרים לי 'בוא'נה, אתה לא נורמלי, בושה וחרפה' והיו הורגים אותי. בנאדם יושב בשירותים, נכנס לאונן, יוצא, יצא לו, לא יצא לו - יגידו שזה הכי נמוך והכי וולגרי שיש".

- הם עשו את זה בצורה מאוד מתוחכמת. לא נקבו באף מילה מפורשת.

"בלי לנקוב בכלום היינו עושים את זה".

- אני מתקשה לראות את 'שמש' לא נוקבת במילה מפורשת.

דואניאס: "למה? 'אני האדון של המבצר שלי', זה היה אוטומטית נשמע נמוך".

הדר: "שמש לא אמר מילה גסה בחיים. בוא נפתח את זה: אפילו כוס אמק לא נאמר. והיום, על כל דבר אומרים כוס אמק. באמת. לא כי אני מחנך, אבל הרגשתי לא נוח להגיד את זה בטלוויזיה".

צפיר: "אנחנו גם לא התכוונו להביא בלונדינית עם ציצים גדולים. התכוונו להביא בלונדינית מטומטמת, שזו דמות מצחיקה, אבל לא התכוונו למכור סקס".

ירדני: "למה אני אומרת כל הזמן שזו סדרה חצי דוקומנטרית? כי לא אנחנו הלבשנו את אורלי ויינרמן. היא היתה היחידה בסדרה שהתלבשה לבד, ולפעמים אמרתי 'אורלי, זה ממש מוגזם, אולי תביאי שמלה שקצת מהחזה יהיה מכוסה?'. אבל זה קונספט מובנה באישיותה ה... אה...".

- מסוימת?

"ססגונית, רציתי להגיד".

למען עתיד ילדינו

הילדים שלכם רואים 'שמש'. מצד שני, הילדים שלכם גם מחטטים באף. לפעמים צריך פשוט להניח לטבע האנושי לנצח. נתוני הרייטינג מסגירים שמספר הילדים בגילאי ארבע עד 11 ובני נוער שצופים בסדרה גבוה ב-70 אחוז מכל השאר. זה מצוין, כי 'שמש', אתם יודעים, כבר תכין אותם לחיים במקום הולדתם: הרבה חספוס, מעט גסות, קמצוץ רוע אמיתי וקדושתה ליהדות של הפסטרמה.

אם זה תלוי בצפיר ובהדר, 'שמש' יכולה להירכש מחר גם על ידי הטלוויזיה החינוכית. אני מנסה לרמוז להדר שהייתי מעדיף שסוג העשייה הזה, שמקדש סטריאוטיפים גסים למדי, היה נחסך מילדינו, אבל הדר פשוט זורם עם הטף: "לי אין בעיה עם זה. אם ככה, כל ערוץ הילדים וולגרי. אני מבין מה אומרים אנשים: יעל בר זוהר עומדת במיני ומעבירה להיטים, זה וולגרי. אבל זה המקום שבו אנחנו חיים. אני עומד מאחורי התרבות שאני מייצר".

גם צפיר מוכן לגדל את ילדיו על 'שמש', כל זמן שיתחייבו להתרחק מטלנובלות. "'שמש' מלמד את הילדים לקחת את החיים בקריצה, באיזי, בסבבה. הם רואים את עוגן ואומרים, אה, היא הולכת ככה, אני לא רוצה להידמות לה. הרוח הכללית ב'שמש' היא 'החיים סבבה'. בטלנובלה יש משהו שהוא מאוד 'שכבת עם בעלי, בגדתי בך', וכהורה לילדים זה מאוד מפריע לי. אבל 'שמש' היא טובה וישראלית ומחנכת נכון".

קהל יעד בלתי מתוכנן אחר של הסדרה הוא האנשים שיאמרו לכם כרגע, בתור לקופה בסופר, שהם ממהרים ל'שמש', בלי לכבוש את מבטם ברצפה. אנשים שמתגאים. הדר: "היתה לא מזמן כתבה נורא משעשעת: 'פרופסורים אוהבים את שמש'. זה הרס אותי מצחוק. כאילו, וואו. הם כאילו יוצאים מהארון. ואם היה אוהד כדורגל מושבע שפתאום היה רואה 'הבורגנים', גם היו עושים על זה כתבה?".

- אז לרגל קהל היעד המשכיל החדש: איפה 'שמש' יכולה להשתפר?

"בשידורים החוזרים. ננסה לשפר שם".

ירדני: "יש לי חברה שהיא דוקטור לפסיכולוגיה. כשהתחילה 'שמש', היא לא הסתכלה לי בעיניים לאיזו תקופה, בקושי אמרה לי שלום. ואז הגיעו השידורים החוזרים, והיא מתקשרת אלי 'טמירה, אתם השתפרתם! זה משהו אחר'. כך ש'שמש', כ'שמש', היא מושלמת".

אין ספק: כ'שמש' היא מושלמת. תזכירו לי לדבר איתכם בהזדמנות על טלוויזיה טובה.