איל ברקוביץ' / מנצ'סטר סיטי נאבקת על חייה

לא נעים היה לקום בבוקר שאחרי במשחק נגד צ'לסי. בעצם, מה לקום, לא ישנתי בכלל. הרגל היתה נפוחה וכואבת אחרי מכה חזקה שקיבלתי מפרנק למפארד, "חברי הטוב" לשעבר מווסטהאם. כאב אחר שהחזיק אותי ער היה ההפסד הצורב והלא מחייב לצ'לסי.

בניגוד לציפיות קודמות שלי, בהן בדרך כלל אני לא טועה, הקבוצה שלי נאבקת כרגע על חייה. גם שלשום, כמו בכל המשחקים האחרונים, שלטנו במגרש, יצרנו הזדמנויות ולבסוף הובסנו. מי שרואה את המשחקים שלנו לא תמיד יכול להאמין שככה הם נגמרים. קצת מטומטם להגיד, אבל זו האמת: כמעט בכל המשחקים האחרונים היינו טובים מהיריב. קשה להאמין שיכולת כזו הביאה לתבוסות.

הרגשת אי הנעימות כלפי הקהל מעציבה אותי יותר מכל. שיחקתי בהרבה מועדונים באי הבריטי, עם קהל גדול יותר וקהל קטן יותר, ובוודאות אני אומר שהקהל של הסיטי הוא הטוב ביותר. בגלל זה, כל השחקנים מרגישים אי נעימות, כי האוהדים שלנו נותנים את הכל.

יכולת ההבקעה שלנו בינתיים חלשה מאוד. קבוצות למדו להגיע ל'מיין רואד', להסתגר ולגנוב שער אחד, שאחריו באים האחרים. ייתכן שהתנועה שלנו בהתקפה לא מספיק טובה וצריך לעבוד על זה.

ברור שהתוצאות לא מוסיפות לביטחון שלנו ועכשיו אנחנו צריכים אופי והרבה ניסיון. קצת לוותר על היופי והאגו, ולנסות לקחת נקודות בשיניים. זה בניגוד לתפיסת המשחק שלי, אבל כשאין ברירה צריכים לעשות גם מה שלא אוהבים.

אני מאמין שבזכות הכישרון שיש לנו בקבוצה, הדברים עוד יתהפכו. המיקום שלנו בטבלה, 15, אינו ריאלי ליכולת שלנו. נוכל לסיים את העונה במרכז הטבלה.

צריכים לשמוח על כל ניצחון של הנבחרת

לא סתם ביקרתי את מבקרי התקשורת על ההתקפה החזיתית שלהם אחרי ניצחון הנבחרת במלטה. כמה ימים אחר כך, ביום רביעי שעבר, באו כמה משחקים והראו עד כמה אני צודק. אנגליה בקושי סחטה תיקו בבית ממקדוניה, גרמניה, סגנית אלופת העולם, ירקה דם כדי לנצח בבית את הדייגים כביכול מאיי פארו, כשהאיים מחמיצים בדקה האחרונה. לטביה ניצחה בחוץ את פולין, ששיחקה במונדיאל.

זו הסיבה שכעסתי. לדעתי, המדינה והתקשורת צריכים לשמוח על כל ניצחון של הנבחרת, לא משנה נגד מי ואיפה, כי עם כל הכבוד לדרישות מאיתנו – אנחנו עדיין לא ברזיל.

ושוב בניגוד לפרשנים, לדעתי חבל שהמשחק עם קפריסין נדחה. הנבחרת היתה במצב רוח נהדר ולפעמים מה שחשוב בכדורגל זו לא רק היכולת על המגרש – אלא מצב הרוח, המומנטום והרצון לתת. ויש בי עכשיו מצב רוח ורצון לתת.