ניתוח חדש לתיקון שבר בעמוד השידרה

לראשונה בוצע היום (ב') בארץ ניתוח בטכנולוגיה חדשנית לתיקון שבר בעמוד השדרה, שנגרם על רקע בריחת סידן (אוסטיאופורוזיס). הניתוח בוצע במרכז הרפואי 'שיבא' בתל השומר.
אחת משלוש נשים בישראל יסבלו לפחות משבר אחד כתוצאה מבריחת סידן וירידה בצפיפות העצם אחרי גיל 55. אצל הגברים המחלה נפוצה פחות, ורק אחד מתוך 10 גברים יחוו שבר כזה מעל גיל 65. בארץ מוערך מספר החולות בכ-400 אלף, וכ- 70% מהשברים אצל האוכלוסייה המבוגרת נגרמים עקב בריחת הסידן.
"עם הירידה ברמת ההורמונלית חלים שינויים במערכות הגוף השונות, כולל דלדול העצם", מסביר פרופ' נרובאי, מנהל יחידת עמודה שדרה בביה"ח 'תל השומר', "ירידה במסת העצם הנגרמת כתוצאה ממחסור באסטרוגן מתרחשת בקצב מהיר בשנים הראשונות לאחר הפסקת המחזור, והופכת את העצם לפגיעה, עד למצב שבו חבלה קלה יחסית תביא לשבר, כשהעצם למעשה מחוררת ושבירה".
השברים השכיחים ביותר כתוצאה מהירידה בצפיפות העצם, הנגרמת גם על ידי בריחת הסידן, הם שברים בעמוד השדרה. בין היתר הם גוררים כאבי גב, גיבנות וירידה בגובה. הגורם העיקרי למחלה הוא השינויים ההורמונליים לאחר גיל המעבר, כשגורמים נוספים המאיצים את הופעתה הם עישון, תזונה דלת סידן, שתיית קפה ואלכוהול והעדר פעילות גופנית.
חנה קפלן, בת 68, הגיעה ל'תל השומר' משותקת כתוצאה משבר בגבה, שנגרם מנפילה. היא עברה ניתוח בעמוד השדרה במתכונת הרגילה, ומצבה השתפר. אולם על רקע מחלת בריחת הסידן, התגלו שני שברים נוספים בעמוד השדרה, וקפלן התקשתה לתפקד תוך כאב ומוגבלות קשים. לאחר ביצוע הניתוח בשיטה החדשה חזרה קפלן ללכת לאחר זמן קצר יחסית, וכאבי הגב שככו.
"לפני הניתוח הראשון הרגל היתה משותקת, והיו לי כאבים חזקים", היא מספרת. "אני עדיין סובלת מהכאבים של הניתוח הראשון, ועדיין קשה לי ללכת, אבל לפחות הניתוח לא ארך שעות וההחלמה מהירה יותר. אם אפשר לעשות ניתוח כזה ולא להיות מאושפזת שבועות או חודשים, זה כבר הישג גדול".
"היתרון הגדול בשיטה הנוכחית הוא שלא נעשה חתך", ממשיך פרופ' נרובאי. "צינורית מוכנסת לעמוד השדרה דרך גוף החוליות, דרכה מנפחים בלון שדוחף את החוליה השבורה ומביא אותה לגובה הטבעי שלה, ואז מוצא הבלון ובמקומו מוכנס חומר איחוי שמייצב את עמוד השדרה. לאחר 10 דקות הוא מתייבש, והמנותח יכול לרדת מן המטה כמעט ללא כאבים".
יתרון נוסף של השיטה היא שדחיפת החוליה בצורה זו מונעת דליפת חומר האיחוי לתוך מערכת העצבים. דליפה כזו עלולה להביא לפגיעה עצבית, סיכון שקיים בשיטה הותיקה יותר. כמו כן זמן האשפוז מתקצר משמעותית, וההחלמה מהירה יחסית.