ליאור חלפון, האיש שלנו בפראג

לפני ארבע שנים, אחרי ההצלחה של תכנית הטלוויזיה "הקומדי סטור", והצלחה מרשימה בהחלט של הצגת הילדים "אלאדין", ארז הקומיקאי ליאור חלפון קצת בגדים וחלומות, ועלה על מטוס ללוס-אנג'לס. שם הוא פנה לעורך דין שהודיע לו כי הדרך היחידה למצוא עבודה היא להשיג אשרת עבודה ליוצר בעל יכולות יוצאות דופן בתחום האמנות. "אחד מכל מדינה מקבל אשרת עבודה, והיה לי ברור שזה לא יהיה אני. את מי לא הפעלתי, אפילו קבלתי מכתב המלצה מביבי ושרה נתניהו שמאד אהבו את 'אלאדין', כתבתי מכתבים ובין לבין העסקתי את עצמי בכל מיני דברים. לקחת שיעורי משחק אצל המורה של רובין וויליאמס, זיגטי, אישה ביצ'ית לחלוטין שנראתה ונשמעה כמו רוזאן, ראיתי אינסוף מופעים ועשיתי מופעי סטנדאפ לישראלים". לפני שנתיים הודיעו לו שהויזה אושרה, ושעל-מנת לקבל אותה הוא צריך להגיע לישראל. הוא טס עם חברתו דאז, זמרת האופרה נעה דורי, והשניים חזרו לביקור מולדת, שנמשך קצת יותר מהמתוכנן, ובמהלכו העלה את מופע הסטנד-אפ שלו, שכלל בין היתר גרסה בימתית אולטרה סגולית וחדשנית לסדרת האנימציה המפורסמת "מר קו". מר קו, מצחיק עד כמה שזה נשמע, פתח לחלפון את הדלת להגשמת חלום שהוא אפילו לא ידע שיש לו.

בין לוס-אנג'לס לפראג

בירת הרפובליקה הצ'כית, פראג, נחשבת מזה עשרות שנים כמרכז הפעילות הבולט ביותר של טכניקת תיאטרון האורות השחור. הטכניקה הומצאה במזרח אסיה לפני מאות שנים ונסמכה על אשליה אופטית שיוצרת העין באמצעות בדים שחורים ש"בלעו" חפצים מסוימים והבליטו חפצים אחרים. בשנות השישים הוחדר השימוש באור הסגול לתיאטרון השחור והפך את הז'אנר לפופולארי ואהוב. "מר קו" של חלפון היה מבוסס על אותה הטכניקה. "אחד מהצופים במופע היה רופא השיניים שלי, שאמר לי שאני חייב לנסוע לפראג לראות את המופעים השחורים שם", מספר חלפון וממשיך, "נעה היתה אמורה להופיע באופרה של פראג והצטרפתי אליה. ראיתי את מופעי התיאטראות השחורים, ופתאום היה לי חזון לעשות את זה גרנדיוזי, בסגנון לאס-וגאס Cirque Du Soleil עם אפקטים תלת-ממדיים כמו בסרטים".
עם החזון הוא חזר לישראל, משם המשיך לניו-יורק ולוס-אנג'לס, ולאורך כל התקופה חלם וכתב מופע אור שחור משלו. בין לבין הוא הגיח לפראג, ניסה להבין איך זה עובד. "בסופו של דבר הגעתי לפראג בלי משקיעים עם רעיון. היה לי ברור שאם לעשות את זה, אז לעשות את זה במקום שנחשב למרכז תיאטרון האור השחור. זה גם כדי להיות ראש לאריות וגם מכיוון שמבחינה כלכלית זה יותר נכון. המשכורות שם יותר נמוכות מצד אחד ויש מלא תיירים מצד שני. הגעתי עם המון יומרה. היום כשאני חושב עלזה אני אומר לעצמי מאיפה הוואבוס – הילד מחולון ילמד את הצ'כים איך לעשות תיאטרון שחור, שנחשב למסורת צ'כית תרבותית". יוהרה או לא, אחרי שמונה חודשים מתישים של חיפוש אחרי אולם תיאטרון קבוע ופוזה של איש עסקים, נראה שהילד מחולון בדרך להצלחה. "משקיעים אמריקנים ממוצא ישראלי החליטו שיש למופע פוטנציאל, ודקה לפני שהתייאשתי מההתנהלות הצ'כית, שצריך לומר שהם עם מאד הסתדרותי שתקוע, למרות השנים, עמוק בקומוניזם, רגע לפני שהחלטתי לוותר ולחזור ארצה, מצאתי מבנה".

הכיוון: לאס וגאס

תיאטרון ירז'י גרוסמן יושב על שדרת ואצלב המרכזית בפראג. בחודש ספטמבר 2001, אחרי אינספור אודישנים וחיפושים אחר הצוות המושלם, החל חלפון, המנהל האמנותי, היוצר ובמאי המופע "Wow", בחזרות. צוות יוצרי המופע כולל את חלפון, את המפיק הבוסני דינו סטנקוביץ', הכוריאוגרפית הצ'כית מריקה האנוסובה, המוזיקאי הישראלי המצליח בארה"ב אודי הרפז ואת הזמרת נעה דורי. בינואר 2002 התקיימה הבכורה החגיגית של "WOW", ולפני כשבוע, אחרי חודשי הרצה מרובים, התקיים ערב גאלה חגיגי במעמד שר התרבות הצ'כי, אנשי תקשורת ובוהמה.
"הגעתי לערב, כשאני לא מכיר אף אחד ואף אחד לא מכיר אותי. אמרו לי תכיר, זו הבוהמה הצ'כית. בסוף המופע עמדו מאות צ'כים ומחאו לי כפיים במשך 10 דקות, ופשוט התחלתי לבכות. לקבל הכרה מאנשי התעשייה עצמם, אחרי שנתיים של עבודה מטורפת זה הכי מדהים. נישקו לי את היד כמו הבאבא סאלי, זה היה חלום". על הבמה בפראג חלפון עצמו אינו מופיע. אחרי שכתב וביים את המופע כרגע הוא עסוק בעיקר לשווק אותו לעולם. "כן חסרה לי הבמה", הוא אומר, "אבל אני לא רקדן וזו עבודה לרקדנים קלאסיים ומודרניים. זו הפקה שרצה ערב ערב, 30 יום בחודש, והרצון האמיתי שלי הוא ליצור ולהמשיך הלאה. מה שמעניין אותי זה הומור, לעניין תרבויות אחרות במה שיש לי להציע, לשבור את מחסום השפה".
בימים אלה הוא מנהל משא ומתן על מכירת זכיונות של המופע לאוסטרליה, יפן, ארה"ב, קרואטיה וישראל עם צוות בינלאומי שיעלה את המופעים. יש גם דיבורים על השתתפות בערב הפתיחה של פסטיבל הקומיקאים במונטריאול "Juste Pour Rire", הנחשב לאחד מפסטיבלי ההומור החשובים בעולם. "המטרה שלי היא לאס וגאס. פראג זה סוג של פיילוט שאני רוצה להראות".
בחודשים הקרובים הוא ישהה בישראל לרגל מופע חנוכה לילדים, "צי.פי, חברה מכוכב אחר", בכיכובה של ציפי שביט. "מבחינתי זה כיף לא נורמאלי להופיע עם ציפי. הכרנו בפסטיגל בשנת 1996, ומאז הופענו המון ביחד. היא קורעת אותי מצחוק, יש בינינו כימיה מדהימה, ולעבוד איתה זו חוויה. אני לא יודע אם מישהו אחר היה מבקש ממני לעצור הכל, הייתי עושה את זה. חוץ מזה יש משהו נפלא בזה שאחרי כל-כך הרבה זמן שהייתי מוטרד בכל הפרטים הקטנים של ההפקה, פתאום אני רק שחקן, רק חלק מהפקה בלי כאב הראש של לסחוב את הכל על הגב שלי. הייתי במלחמה ועכשיו אני נח. אין לי בעיה להיות שחקן ולהצחיק ולקחת פסק זמן בין החלומות הגדולים לטובת צעקות של ילדים 'זהירות מאחוריך'. זה ממש מתאים לי".