שתף קטע נבחר

קבר השייח ליד נס הרים

בלב הרי ירושלים, בצל בוסתני השקד והרימון, מלבין קבר השייח בדר אלג'מלי, לוחם עז נפש בנוצרים הצלבנים, שופט ושר בעמו. טרסות האבן וחורבות בתי הכפר שהיה כאן, מתכסות בחורף בשלל פרחים

כחזיון תעתועים בלב הרי ירושלים מלבין אחד המקומות היחידים על המפה העברית של ישראל שבתחום הקו הירוק, ששמו המקורי לא גויר כהלכה. זהו מבנה של קבר שייח, עם שרידים, כנראה גם קצת נוצריים, ומן הסתם היו אלה שתי סיבות טובות כדי שהמקום לא יזכה בשם עברי. בהגדרתו זהו קבר שייח ציורי ויפה, השוכן בדד על כתף של שלוחת פיתולים, שהיה פעם ג'בל אבזיק, היורד בתלילות רבה מאוד מנס הרים אל מפגש הנחלים קטלב ושורק, ממש בליבם של הרי ירושלים. בימים שהקבר עוד תיפקד כמקום קדוש נס הרים עוד לא היה קיים וסמוך לו חי הכפר דיר אלהווא.
הקבר הלבן בולט על פני סביבתו הירוקה, שעל כן כל ההר ונחליו מכוסים בשמיכת חורש ירוקה וסבוכה, שהיא הריאה הירוקה האמיתית שנותרה בים הבנייה הגואה בין ירושלים ובית שמש, בואכה השפלה. סביב הקבר פורחים בחורף, בלבן חגיגי, עשרות עצי שקד, הנטועים בוסתנים-בוסתנים יחד עם כמה עצי רימון וזית בין חורבותיו של מה שהיה כפר פלשתיני קטן עד מבצע ההר במלחמת העצמאות. עם השלמת המבצע, השתלטות צה"ל על כל מרכז הרי ירושלים, נסו תושביו המעטים על נפשם, הותירו את קבר השייח ובוסתניו בשממונם, ומאז הכל נטוש כאן ושקט, ומה שנותר הוא מתחם מוקף חומה.
מדרגות יורדות אליו מתוך פתח קטן ונמוך. מן החצר הקטנה מתרומם בית הקבר, עטור כיפה, וצמוד אליו חדר הקבורה ובו שרידי מצבתו של הזקן. ועוד חדר פתוח ובור מים יש בחצר, וזהו. מסביב המון עשבים ועזובה, ולעתים גם אשפה, שעד שלא מגיעים התנים, השועלים, חתולי הבר והצבוע הבודד כדי לבערה, היא מתגוללת שם ברוח ומרגיזה את הבריות. המבנים נטולי קישוט וצבע ואפילו עמודון שיש מכנסיה ביזנטית עתיקה, שהיה נעוץ כפומפון בראש כיפת הקבר, נבזז מכאן על ידי מי שחמד את השיש לגלף בו פסל.
פחות או יותר באותה תקופה שבה נבזז עמודון השיש, ראשית שנות השבעים הרחוקות, נשרפו גם שני עצי דקל יפים וציוריים שהיתמרו דורות מעל בית הקבר. את מעשה הנבלה הזה עשה רשע אזורי, שחיבל באותה עת בעצים גדולים ועתיקים בסביבה. עד היום אין יודע על מה קצף אותו משוגע ולמה דווקא על העצים.
בוסתני השקד, הרימון והזית, טרסות האבן וחורבות בתי הכפרון האבוד מתכסים בחורף בשלל פרחים, אך כיוון שלא ממש חורף עכשיו, כל מה שהיה פרחים ממתין כאן בצורת קוצים, או למצער, עשב יבש.
כשהשמים מלבינים בחום מופיעים החיוואים, שהם עופות דורסים גדולים, שזוללים נחשים לתאבון.
איתם מרחפים בדממה גם העקבים, שמסתפקים בחרקים ובעכברונים, וגם בזים עצבניים מרפרפים בעדינות, כאילו עומדים באוויר ומיד יפלו על טרפם, חיפושית או לטאה שלא נזהרה דיה.
ומיהו אותו זקן שכך כיבדו אותו בקבר רב רושם ובמקום כזה רומנטי? מסורת מקומית משכבר הימים מספרת על שייח בדר אלג'מלי, לוחם עז נפש בנוצרים הצלבנים, שופט ושר בעמו וחכם ברזי התורה. כה חזק היה רושמו של שייח בדר אלג'מלי, שטרחו לציין את קברו במקום נוסף, בכפר שייח בדר, שפעם ניצב במבואות ירושלים והיום בנוי עליו מרכז הקונגרסים.

איך מגיעים

מכביש עוקף נס הרים אפשר לרדת אל דיר א-שייח בשביל הכחול, או לנסוע בדרך העפר הכבושה לאורך אפיקו של נחל שורק, מהנקודה בה כביש עין כרם בר גיורא (מס' 863) נפגש עם מסילת הברזל ועם מפגש הנחלים שורק ורפאים. הרכב יעצור ליד גשר הצינורות, מול תחנת הרכבת של בר גיורא, ומכאן מוליך שביל ירוק אל הגבעה של דיר א-שייח. הכל מופיע במפת הטיולים וסימון השבילים מספר 9. עוד בסביבה: 1. עין כרם - מלאה כנסיות ובתי-אוכל. הראשונות קדושות, האחרונים לא, אבל טעים ורומנטי; 2. נחל קטלב - מתחיל בנקודה גבוהה יותר בכביש 386 העולה לבר גיורא. יש שלט ברור במקום. סיום המסלול בגשר הצינורות; 3. מערת הנטיפים הקרויה אבשלום ומוכרת בשמה מערת הנטיפים של בית שמש.

טריוויה

מאחר שפרחי הקיץ אינם בדיוק מרבדים מרהיבים, ומייצגים בעצם מצב של חורבן בוטני מוחלט, אין ברירה אלא לטפל בשיח שלא איכפת לו מהקיץ. להפך, אז הוא פורח ומשתולל מהנאה. השיח הוא הקורנית המקורקפת, ואני מאוד מתנצל על שמה המטופש. ריחה מחפה עליו. יש המכירים את התבלין המופק ממנה, טימין, והיא גם אחד ממרכיבי הזעתר.
הקורנית היא שיח נמוך, שענפיו הקצרים מעוצים ועמוסים בעלים קטנים וירוקים. בקיץ השיחים פורחים, ועל השיח הכדורי מופיעים המוני פרחים שפתניים בצבע סגול בהיר. זה הזמן שהחרקים מתחילים לרקוד סביב השיחים האלה רוק'נרול, והציפורים, שטורפות את החרקים, משתגעות בסגנון הטרנאס.
אין כמעט תרופה עממית לשיכוך כאבים, מהראש ועד לפי הטבעת, שלא תשתמש לפחות בקמצוץ קורנית - באבקה טחונה, בפרחים מיובשים, בעלים טריים או מפוררים. לא חשוב איך, העיקר שתהיה קורנית.
היא גם טובה לתה וגם לתיבול מרק ובשר, וגם, סתם לשים בפה ובבית השחי כדי שיהיה כמו דיאודורנט. לפחות.
הדמיון בשימוש בקורנית כאפרודיזיאק, עולה לשיאים שלא נשמעו עוד במקומותינו: השטן, ברצותו לבוא על אישה כלשהי, יתן לסוסו חופן מן הקורנית וישלח אותו אל אותה אישה. עומד הסוס ונוער לפניה, ומהבל פיו המדיף ריח קורנית מסתחרר ראשה של האישה והשטן יכול לבוא עליה ולעשות בה כחפצו.
אם תשאלו את דעתי על שטן זה, הוא ממש מטומטם. שיאכל בעצמו קורנית, למה הוא צריך סוס?

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
לנסוע על דרך העפר לאורך אפק נחל שורק
צילום דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
צילום לע"מ
מערת הנטיפים על שם אבשלום גם היא בסביבה
צילום לע"מ
מומלצים