מחוקים
מיקי גבע חיקה השבוע את שמעון פרנס ב"טברנה", והיה זה עוד פרק במסגרת החיקויים שעושים אנשי טלוויזיה על אנשי טלוויזיה. "זו חוויה מעניינת", אומר מודי בר-און. גם אנשי טלוויזיה אחרים, הזוכים לחיקויים אצל אדיר מילר או אצל אסי וגורי, מגיבים בחיוך
תקנו אותנו אם אנחנו טועים, אבל זה נראה כאילו גיבורי התרבות עכשיו, אלה שמהווים נושא לחיקוי, השתנו. אם פעם חיקו בעיקר פוליטיקאים, כיום מנחים בתוכניות אירוח מחקים בעיקר מנחים אחרים. נכון, זה לא חדש. יצפאן עשה את זה (ובהצלחה רבה) ומיקי גבע (יאיר לפיד ויואב טוקר שלו מדהימים), והיו עוד לפניהם, מ"ניקוי ראש" דרך "זהו זה" ובכלל. אבל השיא הוא עם אדיר מילר ועם אסי וגורי ב"שידורי המהפכה".
"זה מאוד הצחיק אותי", אומר ניר חכלילי, אחד מנושאי החיקוי של מילר. "אין לזה שום קשר לדברים שאני אומר, זה העניין של סאטירה והומור. אנשים מגיבים, רוצים שאגיד להם 'נכון'. אני לא חושב שזו תופעה חדשה, ואני לא רואה את עצמי כגיבור תרבות או גיבור בכלל. אולי איש תרבות. בדרך כלל אני נתקל, בעיקר מצד העיתונות, בנסיונות לפרש ולבאר את מה שאנחנו עושים, אז אני שמח שיש מי שלוקח את זה בצורה יותר קלה. כבר היו בעבר חיקויים של אנשי תקשורת, אז אני לא רואה את עצמי הופך למודל או משהו. אם כבר, זו התרומה הקטנה שלי לתרבות שלנו, לעסוק בצדדים היותר קלים של החיים".
"לא ראיתי ואין לי שום בעיה עם זה", אומר קובי מידן, אותו מחקה אסי. "לקבוע שיש פה טרנד חדש זה, לדעתי, להיסחף קצת. מגישי טלוויזיה הם דמויות בזירה הציבורית, כמו דמויות אחרות. כבר היו כאלה דברים ב'קומדי סטור', למשל, ואפילו ב'זהו זה' עשו חיקוי שלי בזמנו, אם אני זוכר טוב. זה נחמד, הכל שאלה של כישרון. בעיני, מה שמשנה זו היכולת להשתמש בדמות כדי להאיר בה או באמצעותה משהו, כמו החיקויים של שי מ'שי ודרור'. חיקויים של אנשי טלוויזיה כנראה מעניינים אנשים. אני לא רואה בזה תופעה תרבותית שיש סיבה להתרגש ממנה".
"ראיתי את זה פעם אחת, אבל הרבה אנשים מדברים איתי על זה", אומר גיא פינס על החיקוי של אסי כפרוספר שלום. "זה מאוד מצחיק אותי. אני לא נעלב. זו לא פארודיה עלי, אלא על דמות משעשעת. בקיצור, זה אומר שאתה מספיק מעניין אנשים כדי שיצחקו עליך. לא הייתי מגזים בחשיבות הדבר, בטח לא כשמדובר בי. נכון שיש בזה משהו חדש. כל הזמן מחפשים דברים חדשים. אני חושב שטבעי שילכו על דמות שאנשים רבים מכירים. אני לא חושב שמישהו ישב והחליט שזה יהיה הדבר הבא, אבל אין ספק שיש פה משהו - וגם זה ייגמר, כמו כל דבר, עד הדבר הבא. יש במנחי טלוויזיה משהו שמצדיק לצחוק עליהם. אנשים משדרים פומפוזיות כזאת בטלוויזיה בגלל שהם שם, אז זה רק צודק לצחוק עליהם. עדיין רוב האנשים אומרים לי 'היי גיא', אבל הרבה גם אומרים לי 'פרוספר שלום'. פארודיות יכולות להיות לפעמים אכזריות. במקרה שלי זה נעשה בכיף. יותר מזה, הם פנו אלינו ובשמחה שיתפנו איתם פעולה. אם זה היה אכזרי, אולי הייתי מתבאס מזה, אבל אני בפירוש נהנה. גם מיקי גבע עושה פארודיה עלי בערוץ הילדים וגם אדיר מילר. קיציס עשה עלי פארודיה, יוני להב וגיא מרוז עשו מערכון שאנשים נעלבו ממנו במקומי, אבל גם איתם שיתפתי פעולה. אני מאמין שאפשר לצחוק כמעט על הכל, כולל על עצמי".
"האמת, לא יצא לי לראות. תמיד פיספסתי את זה", אומר מודי בר-און על החיקוי של גורי. "שמעתי שזה היה מצוין. אני חושב שזו פעם ראשונה שמחקים אותי, ואין ספק שזה השוס. עכשיו רק חסר לי צילום על קיר של מסעדה מזרחית עם בעל המסעדה, ואני בטופ. זה נחמד, חביב, חוויה מעניינת. תמיד היו חיקויים כאלה, זה ז'אנר שקיים כל הזמן. אין יותר מה לחקות פוליטיקאים, כי הפארודיה לא יכולה להיות יותר מגוחכת מהמציאות. אז מה נשאר? לאורך השנים אנחנו מחקים את המורה או את המ"פ בצבא, והמנחים בטלוויזיה הם החלופה. זה מקור הסמכות שנשאר, אז מחקים אותם. מה זה אומר? מביך אותי לנתח את זה, יש בכך יוהרה איומה. זה בסדר. נחמד. זהו".
סייעה בהכנת הכתבה: יפעת יעקובסון
את אדיר זה מצחיק
"המצאתי אופנה חדשה?", שואל אדיר מילר, "כבר אמרו לי את זה ולכבוד הוא לי. לפעמים אתה עושה דברים בלי להגדיר אותם מראש, וזה יוצא ככה. אני לא מתיימר לחקות, אלא עושה דמות. אני לא לומד אנשים שאני עושה מתוך קלטת, אלא נותן משמעות משלי לדמות. אצל ניר חכלילי, למשל, הצחיק אותי כמה שהוא רגוע, אז המצאתי את ה'נכון!', שלא קיים אצלו בכלל. יש אנשים שאני יודע לחקות בול, כמו שרון, שמיר או פרס, ולא אחקה, כי אני עושה פארודיה. זה בא מתוך מה שמצחיק אותי, מהמון אהבה. אני מקפיד שלא יהיה בזה שום דבר לעגני, כי אני לא לועג ולא רוצה שמישהו ייפגע. זו לא המטרה. המטרה היא לשעשע".
גם את אסי כהן
"לקחנו תוכניות שאנחנו אוהבים, עם אנשים שאנחנו אוהבים בטלוויזיה", אומר אסי כהן, חצי מהצמד אסי וגורי, הלא הם "שידורי המהפכה". "לא היה כאן ניסיון להעליב אף אחד".
- הייתי אומרת שהחיקוי של קובי מידן קצת מעליב.
"זו ממש לא היתה הכוונה. אנחנו לא בדיוק מחקים תוכניות, אנחנו ממציאים תוכניות. לא התכוונו לעשות משהו שיהיה קובי מידן אחד לאחד".
- אתה לא יכול להגיד את זה על החיקוי לג'ודי שלום ניר מוזס בתוכנית שהגיתם - "מזלות וכוכבים".
"אני שוב מזכיר שאנחנו פשוט לא עושים חיקויים מדויקים. זאת גם הסיבה שלתוכניות והמנחים אין את השמות של המקבילים שלהם במציאות. בקשר לרעיון של ג'וד, הבאנו אותו לרותם אבוהב והיא אהבה אותו. רצינו תוכנית מיסטיקה ב'שידורי המהפכה', ולג'ודי ניר יש ניואנסים מאוד ברורים, שרותם לקחה לכיוונים שלה. לפורמט של תוכניות המיסטיקה יש המון פוטנציאל ואפשר לפתח אותו להמון כיוונים".
- מה עם מוטי בר אור, שהוא ממש מודי בר-און?
"החיקוי הזה מגיע מהערצה לבן אדם. עשינו שני חיקויים שלו, אחד כמגיש בערוץ הספורט (שצילמנו על הסט של 'שער חמש' ואפילו ראינו אותו עובר לא רחוק), ואחד כמגיש של 'הכל אנשים', שהפכה ל'הכל ברנשים', עם ההליכה המיוחדת וחיתוך הדיבור".
- ודמותו של פרוספר שלום מ"ערב שלום"?
"זה ממש לא חיקוי של גיא פינס. אפשר להגיד ש'שידורי המהפכה' גנבו לגיא פינס את הפורמט, רק שפרוספר שלום הוא דמות אחרת לחלוטין מגיא, הרבה יותר עממי".
- טוב, ניסיון אחרון. מה עם התוכנית שהמצאתם, "נשית"?
"פה התכוונו לצחוק על כל תוכניות שישי אחר הצהריים, ולא על אף תוכנית ספציפית. כל הפורמט הזה, עם המון פינות עיניין אותנו. להגיד שהמנחה מזכירה את עינת ארליך? זה קצת ישן. הדמות כל הזמן בהיריון וזה כנראה מה שנשאר לנו בזיכרון מעינת ארליך, אבל הכוונה היא ממש לא לצחוק עליה".