כפר מסריק: הצד האנושי של החברה הקיבוצית

לפני כשנתיים התאבדה עולה חדשה מרוסיה, כבת 32, בדירתה בירושלים. כיוון שלא היתה יהודיה, פנתה משפחתה לקיבוץ כפר-מסריק וביקשה לקבור אותה קבורה חילונית. אמה של אותה אשה, השרויה במצוקה כלכלית, הוציאה את מעט כספה כדי לבוא לארץ ולהשתתף בהלוויית בתה. במשך יומיים תמימים ישבה בבית הקברות של הקיבוץ, ליד קבר בתה, ולא אכלה כמעט מאום.

מנהל חברת אמבולנסים, העוסק בין השאר בהעברת גופות לחדר קירור שנמצא בתחומי הקיבוץ, הגיע למקום והבחין באשה, שהיתה תשושה, מיובשת ורעבה. "נתתי לה 50 שקלים וקישרתי אותה עם קרובי משפחה שסייעו לה מעט עד מועד חזרתה לרוסיה. שכחתי לגמרי מהסיפור, עד שהגעתי לפני כמה ימים לבית הקברות ושוב ראיתי את האשה ליד קבר בתה. התברר שהיא באה כדי לסדר את עניין המצבה. שוב שאלתי אותה אם יש לה היכן ללון ולאכול. היא אמרה לי שיומיים היתה אצל אנשים בקריית-מוצקין, אבל עכשיו אין לה היכן להתגורר ומה לאכול והיא צריכה לחכות עשרה ימים עד שתותקן המצבה. פניתי לקיבוץ כפר-מסריק, וביקשתי מהם לדאוג לאשה".

יעל זבולוני, המזכירה הטכנית של הקיבוץ, לקחה על עצמה לדאוג לאשה הבודדה. "סידרנו לה חדר אירוח, אפשרות לאכול בחדר האוכל על חשבון המזכירות, והיא אמורה לחזור לביתה ברוסיה מייד לאחר הסרת הלוט מעל המצבה. מדובר במקרה מאד עצוב, באשה שאת כל כספה הוציאה על טיסה ומצבה לבתה, וזה מעט ממה שאנחנו יכולים לעשות עבורה".

בכוונת האם השכולה למכור את דירתה ברוסיה ולקנות דירה קטנה יותר, והפרש המחיר ישמש לה למימון ביקורים שנתיים בבית העלמין של כפר-מסריק.