עניין של השקפת עולם
הסיכוי היחידי להקמת קואליציה שמאלית הוא שאותם 20 אחוזים של קולות צפים יבינו אתה קשר בין האידיאולוגיה של הליכוד לבין ההידרדרות הכללית במדינה, ויאמינו ביכולת העבודה ושותפיה להביא ליציבות ולרגיעה
תגובת התקשורת להתפרקות הממשלה עוסקת מטבע הדברים בהיבטים האישיים והמפלגתיים. מי הרוויח, מי הפסיד, הקרבות, היחסים, הדרמה ובעיקר הבלגן. אבל למעשה מדובר בפרידה מהיבטים אמיתיים, עמוקים, נכונים, פוליטיים והיסטוריים.
סיבת ההיפרדות הראשונית היא הגישה המאוד שונה של שתי המפלגות לפתרון "המצב". העבודה מדברת על חיסול רוב מפעל ההתנחלות; הליכוד מעוניין לשמור עליו. המחלוקת אינה כמותית, אלא תוצאה של השקפת העולם שמאחורי הפרקטיקה: העבודה ולוויניה רוצים מדינת חוקה חילונית למהדרין; הליכוד ולווייניו רוצים מדינה יהודית עם אפליה לטובה של הדת והיהודים.
לא מדובר במצעי מפלגות שניתן להתעלם מהם, אלא בתמונה אמיתית של קואליציות, לאור יחסי הכוחות הפרלמנטריים. לכן היה זה רק עניין של זמן פוליטי עד שהחבילה תתפרק. אירועים חיצוניים כמו הפיגוע במגדלי התאומים והמלחמה בעיראק דחו במקצת את המועד, וחשבונות אישיים, כיתתיים ומפלגתיים קירבו אותו. עכשיו מתחילה הספירה לאחור לקראת הכרעת הציבור על הרכב הקואליציה שתוביל את המדינה בקדנציה הבאה.
בימים אלה נוטה הציבור לאמץ את השקפת העולם הימנית מטעמים של מסורת, התנגדות אלימה לפיגועים, נקמה, או סתם כוחנות וניצול הטבות ליהודים בלבד.
עם זאת, לימין ולשרון יש בעיה עם המשך האחיזה במדיניות הנוכחית בממשלה צרה. היא והעומד בראשה יהפכו למצורעים הרשמיים של העולם כולו. "העולם", אגב, הוא זה שמונע מארצות הברית לתקוף את עיראק, כך שלא מדובר ב"גוף" חסר שיניים. מאחר שאיש בעולם אינו מאמין ששרון מתכוון לעשות "ויתורים כואבים" כדבריו, ודאי ללא גיבוי של מפלגת העבודה, הרי שזה רק עניין של זמן עד שאותו עולם יטיל על ממשלת ימין צרה סנקציות.
אמנם הגרעין הקשה של הממשלה מוכן לספוג אבדות ונזקים עבור חלום ארץ ישראל הגדולה, אבל הנכונות הזו תזרז את היכולת של 20 האחוזים שמופיעים בסקרים כקולות צפים ומבולבלים, לקשור בין המצב המידרדר למפלגה האחראית לו.
הסיכוי היחידי של הקואליציה השמאלית הוא שאותם 20 (ומשהו) אחוזים יטמיעו את הקשר בין האידיאולוגיה של הליכוד ולוייניו לבין הידרדרות המצב הכלכלי, החברתי והמוסרי; במקביל צריך לחול בציבור הזה תהליך של קבלת האידיאולוגיה של העבודה, ואמונה ביכולתה של קואליציה שמאלית להביא ליציבות ולרגיעה. יכולת ההפנמה וההבנה – ובעקבותיה בחירת הפתק בקלפי – תלויה רבות במכות כלכליות, פחדים אישיים, ותפיסת העצמי הבהירה של הבוחר הבודד. בחברה מיוזעת וקדחתנית כמו זו הישראלית קשה לצפות שהבסיס הזה יביא לשינוי בדפוסי הצבעה, אבל זה הסיכוי היחידי להצלחת השמאל בבחירות.
מכשול נוסף בדרך להקמת קואליציה שמאלית אמיתית הוא מפלגות כמו "שינוי", שמחזיקות כביכול בשני קצות המקל האידאולוגי, ובעצם ממתינות לגזר הפוליטי: כניסה לממשלה - כל ממשלה – והתיישבות בכסאות השלטון. הנחת העבודה של הקואליציה השמאלית היא שחידוד עמדות לקראת הבחירות, על רקע ההידרדרות בכל התחומים במדינה, יוביל להכרעה הרצויה לה בקרב הקולות הצפים. זה עשוי לקרות, בתקווה שהמהומה הפנים-מפלגתית לא תטשטש לחלוטין את האידיאולוגיה האמיתית ואת הדרך לביצועה.
