שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שום דבר לא ישתנה
    במדינה שבה תפקיד שר הביטחון הוא חסר משמעות, מופז תיפקד במילא כמוביל המערכה הצבאית. בתור שר הביטחון - הוא ימשיך בכיוון המיליטנטי שבו הוליך את ישראל - כיוון השואף בכל מחיר לנצחון שאיש עוד לא ממש הגדיר אותו

    כמפקדו של גוף לוחם, היה שאול מופז מהרמטכ"לים הבולטים של העשורים האחרונים. כהונתו לא היתה נקייה מטעויות, רובן בתחום הפרסונלי (מינויים לא מזהירים ואווירה שהולידה מטכ"ל אפור, אחיד וצייתן), אבל בפרמטר החשוב ביותר, איך מתפקד הארגון במבחנו המקצועי, הוא עמד - ובציונים גבוהים. מספיק לזכור את החששות שליוו מהלכים צבאיים מסויימים ואת תוצאותיהם, שבמובן הצבאי הצר היו טובות מהצפוי.
    אלא שבישראל כמו בישראל, רמטכ"ל אינו מתפקד אף פעם בתוך "המובן הצבאי הצר". בהיעדר מערכת אזרחית מפקחת ומכתיבה כיוון, הרמטכ"ל הופך לראש הממשלה בפועל, אדם המכתיב ראיית עולם וגוזר מדיניות. ראש ממשלה דומיננטי עוד מסוגל, בעימותים של אחד על אחד, לשנות במשהו את המגמה הזו. אבל כפי שהוכח במהלך המלחמה עם הפלסטינים, בסופו של דבר הזנב הצבאי מכשכש בכלב ולא להיפך.
    שר הבטחון, במשוואה הזו, הוא כלום. מופז שירת תחת שלושה ראשי ממשלה ולא פחות מחמישה שרי בטחון. את כולם הוא הטיס באנך, אם לשאול ביטוי מקובל מחיל האוויר. מאז תחילת המלחמה בפלסטינים הכתיבו מופז ויורשו בוגי יעלון את מהלך האירועים הרבה יותר מאהוד ברק או בנימין בן-אליעזר. אחת ההפתעות במופז הרמטכ"ל היתה מיומנותו הפוליטית, והוא השתמש בכל גרם שלה כדי לתמרן את איש הסנדוויץ', התקוע בינו לבין ראש הממשלה, בכיוון הרצוי לו.
    מינויו של מופז לשר בטחון הוא החותמת הסופית על אפסותו של התפקיד הזה, המכונה בטעות "הכיסא מספר 2" בממשלה. שר בטחון דומיננטי באישיותו – משה דיין שלפני יום כיפור, יצחק רבין – הוא במקרה הטוב רמטכ"ל-על, בעל יכולת לקבוע דברים מכוח נסיונו ואישיותו אבל לא מתוקף הגדרתו המערכתית. רוב השרים האחרים אינם אלא פקידי אספקה ומתאמי פעולות של הצבא.
    ועכשיו יישב שם אדם, שרק לפי ארבעה חודשים היה רמטכ"ל. אין לו שום ניסיון אזרחי, ספק אם השקפת העולם שלו ותפיסתו בסוגיה איך זה עובד באמת השתנתה במהלך החופשה הקצרה, הוא האיש האחראי יותר מכולם לכך שיעלון הוא הרמטכ"ל דהיום. כל העובדות האלה מצביעות על כך שמופז לא יעשה מה ששר בטחון אמור לעשות (בתודעת האזרחים; לא בהגדרות החוק, לפיהן המפקד העליון של צה"ל היא הממשלה), כלומר לתת כיוון אחר ופרספקטיבה אחרת, להיות דרג מדיני אמיתי שאת הוראותיו הצבא מבצע.
    לא ברור כמה זמן יהיה מופז שר. ברור שהכהונה הזו לא תוסיף דבר לתפקיד, ולא תשנה דבר בכיוון המיליטנטי, השואף בכל מחיר לנצחון שאיש עוד לא ממש הגדיר אותו, שבו הולכת ישראל בשנתיים האחרונות. ברור ששרון לא הציע לו את התפקיד כי חשב שיהיה שר בטחון טוב, אלא משום היוקרה שהמהלך יעניק לו בתוך הליכוד, במאבק מול נתניהו. ברור שמופז עצמו היה מיטיב לעשות לו נכנס לפוליטיקה בדלת הראשית, ולא בהצנחה שלא תעשה טוב לא לו ולא למישרה שאותה הוא עומד לקבל.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים