הברברים תוקפים (שוב)

"הברברים עולים עלינו מספרית ביחס של אחד לשלוש. יש מחסור באוכל ואספקה. המשמעת בקרב החיילים התרופפה לאחרונה. רק אתמול הסנטוריון נאלץ להוציא להורג חמישה לגיונרים, שהעזו להניח לרגע את המגן שלהם כשהם שותים "כי הוא כבד מדי". רכיכות. ברור לחלוטין שאסור לתת להמתנה הזו להימשך עוד זמן רב. לא נוכל לשמור כך על המשמעת – וכשאין משמעת, נעלם כל היתרון שלנו על הפראים הללו. הגיע הזמן ללמד את שבט הגאלים אוהבי-הבגאט האלה שיעור במלחמה.

יוצאים לקרב. המשואות נדלקות. ההוראה עוברת לכל אורך שורות החיילים בצעקות. עוד חמש דקות ההסתערות מתחילה. מתוך הכרה בחשיבותי הרבה שלי להמשך קיומו של העם הרומי, החלטתי להישאר מאחור במחנה ולצפות באנשינו יוצאים להילחם – כמה חבל שאני לא יכול להיות שם איתם, להקיז מדמי ולסכן את ראשי... נאלצתי לאכול שני אשכולות ענבים כדי להתגבר על הצער.

הרגלים פותחים בהסתערות. מאתיים מטרים מפרידים בין כוחותינו לכוחותיהם. למרות שהברברים האלה פרימיטיביים, אפילו הם שמעו על קשתות. עשרות חללים רומאים נופלים בדרכם לשורות האויב. אוי לחייל שייסוג. אני מוציא אותו מייד להורג. 50 מטרים. האויב מבין שהחצים לא ישברו את ההסתערות בדרכה. חייליו רצים לפגוש בכוחות המסתערים. 10 מטרים. `למען קיסר!`, כמה נחמד מצידם לקרוא בשמי. שורת החיילים הראשונה מתנגשת בברברים המזוקנים, חשופי החזה. שרירים יש להם, אבל על שריון הם לא שמעו. נו טוב, הם ברברים... כמו תמיד בהסתערויות, הקרב המסודר מייד מידרדר לערבוביה של דם, הרג וצעקות שנשמעות עד לכאן. איפה הפרשים הכבדים שלנו? הם היו אמורים להגיע מהאגפים. בטח פומפיוס שוב שיכור כלוט, ובגללו מתעכבת כל המתקפה. המצב כל כך מותח, שאני מזמין את המסז`יסטית שתעסה לי מעט את הגב. זה יהיה קרב קשה במיוחד...

החלטתי לסדר כוסית יין וספה נוחה שתקל על מצוקתי. עם רדת החשיכה, פומפיוס ופרשיו מגיעים באיחור אופנתי, הברברים סוף סוף נשברים ובורחים. כל החיילים מתאספים סביבי בצעקות ניצחון, קוראים בשמי, ושמים על ראשי זר דפנה. בהתחלה ניסיתי להצטנע, אבל בעצם – עבדתי קשה בשביל הניצחון הזה, מגיע לי." -מיומנו של יוליוס קיסר, "כיצד כבשתי את גאליה ושמרתי על שערי מטופח ומלא ברק".

פירושה המודרני של המילה Praetorian ("פראטור" בעברית) הוא מושחת וחמדני, אבל מקור המילה הלטינית הזו שונה לחלוטין במשמעותו. בתקופת האימפריה הרומית, Praetorian היה דרג רם שהוענק לטובי המנהיגים. נלוו אליו סמכויות רבות ונרחבות. כפי שאתם מבינים מהפירוש העכשווי של השם, הפראטורים האלה לא היו כולם ילדים טובים. שחיתותם המופרזת והבולטת הוסיף לשמם את המשמעות הרווחת כיום. אך המשחק Praetorians, שמפותח בימים אלה על ידי Pyro Studios הספרדית (החבר`ה שעומדים מאחורי Commandos) לא מציב את השחקן בנעליו של פוליטיקאי מושחת, אלא במגפיו של מפקד רומי-עליון אי שם בשנת 50 לפני הספירה. תפקידו להנהיג את הלגיון שלו לקרב. משחק זה, שמיועד ליציאה אי-שם בפברואר 2003, משתייך לתת-ז`אנר משחקי ה-RTS הטקטיים, ששמים דגש רב על אסטרטגיה מלחמתית, וממעטים ככל שרק ניתן באיסוף משאבים וכלכלה. יש כאלה שלא יאהבו את הרעיון, אבל אתם חייבים להודות שכשאתם עסוקים בקרב הר-גורל, הדבר האחרון שמטריד אתכם זה דווקא ניהול החוות בבסיס המרוחק.

קמפיין בעל 20 משימות

קמפיין 20 המשימות לשחקן יחיד של Praetorians יעמת את השחקן מול כוחות משתי תרבויות זרות, בנוסף לאויבים מבית. המשחק מתחיל בכיבוש גאליה (צרפת של ימינו), שם השחקן יתעמת מול ברברים; עובר לרומא עצמה, שם השחקן יתעמת מול כוחות בני ארצו במלחמות-הפנים האדירות שפקדו את רומא מעת-לעת; ומסיים את מסלולו במלחמות הרומאים מול האימפריה המצרית. למרות שהשחקן נשאר רומאי לכל אורך המשחק, בחלק מהמשימות השחקן יוכל עדיין לשלוט ב"בעלי ברית" מקרב הברברים והמצרים, שיתבלו קצת היחידות הממושמעות והמסודרות של הרומאים. ההזדמנות של השחקן לשלוט בצבא זר לחלוטין לא תופיע בקמפיין, אלא רק בריבוי משתתפים, שם השחקן יוכל לשלוט באחד משני הצבאות הזרים. אבל לפני שנתחיל לדבר על היחידות המתקדמות וההבדלים בין התרבויות, נצטרך לעבור על אופן פעולתה של הכלכלה הבסיסית במשחק זה.

מידת הניהול הכלכלי ב-Praetorians צומצמה במידה קיצונית ביחס למשחקי RTS אחרים. השחקן מתחיל כל קרב כשלרשותו מספר יחידות מצומצם ויעד למשימה. כל "יחידה" מורכבת מכמה עשרות אנשים, שמתפקדים כאוגדה אחת. ככל שהחיילים יזכו לראות יותר קרבות, כך שורותיהם יידלדלו, והטובים שבשורדים יקודמו לדרגת סנטוריונים. לסנטוריונים הללו, שהם הגרסה הרומית לרס"ר (רק פחות מנומס), ניתן התפקיד הקריטי של גיוס בשר טרי למלחמות.

מרגע שכפר כלשהו נמצא תחת שליטת השחקן, הצבת הסנטוריון בכפר הזה תתחיל הליך חיול, עד שכל אוכלוסיית הכפר תגוייס. מרגע שנגמרו הגברים בגיל-גיוס, השחקן יכול (באורח רומאי טיפוסי) להחריב את הכפר עד היסוד על מנת למנוע מהאויב את אפשרויות הגיוס, או לשמור אותו תחת שליטתו עד לרגע בו כוח האדם של היישוב התחדש. נאמר לרגע שלאחר גיוס החיילים, החלטתי להיות רחום וחנון.

במקום להחריב את הכפר, אני בוחר לשמור עליו בשלמותו. כמובן שזה דורש ממני שאשמור עליו בזהירות – אסור שייפול לידי האויב. מסלול פעולה טיפוסי במקרה כזה יהיה להוציא את הסנטוריון מהכפר (גם ככה אין אנשים עוד לגייס) ולהחזיר אותו לשורות החיילים, שם ייתן להם בונוסים הגנתיים והתקפיים. תחת פיקודו של הסנטוריון, השחקן יכול לנקוט בצעדים לאבטחת הכפר – בעזרתם האדיבה של היחידה הכי פחות יוקרתית במשחק: חיל-רגלים קל. יחידות אלה, ואלה בלבד, מסוגלות לבנות מגדלי שמירה, לבנות כלי מצור מהריסות כלי-האויב ולאייש את כלי המלחמה בעת קרב. לאחר שהמגדלים הוקמו ואוישו על ידי קשתים, טווח הראיה שיהיה חשוף לעיניי השחקן יגדל באופן משמעותי. בנוסף, הזקיפים יוכלו לדווח מיידית על כוחות אויב שמתגנבים להם בסביבה.

התגנבות ותוואי שטח - מפותחים מאוד

נושא ההתגנבות ותוואי השטח במשחק זה מפותח הרבה יותר ממרבית המשחקים בז`אנר. לטענת המפתחים, היבט זה של המשחק מספק רובד טקטי שלם, שחסר במרבית משחקי ה-RTS. יערות, דשא גבוה והפרעות נוספות לשדה הראייה יכולים להסתיר את תנועת הכוחות בשדה הקרב. מארב מטווח קרוב יכול להשמיד במהרה את הכוחות הרומאיים, שסוד כוחם הוא הסדר והמשמעת של חיילותיהם. לצורך כך, יש את התצפיתנים. בעוד שמרבית היחידות במשחק יהיו מורכבות מכמה עשרות אנשים מסודרים במבנה עליהם תשלוט כיחידה אחת, יחידות הגששים הן היוצא-מן הכלל. קבוצות קטנות אלו, שמורכבות מקומץ אנשים מובחרים וחובבי-חיות, ניחנו בטווח ראייה גדול מזה של יחידות צבאיות רגילות.

כל יחידה צבאית כזו מחזיקה בידיד מעולם החי שמסייע להן במלאכתן: זאב, או נץ. אולי זה לא הכי מציאותי, אבל הרעיון חביב למדי: השחקן יכול לבחור מתי הוא רוצה לשגר את החיה שלו, וזו יכולה לספק מודיעין מדויק על מיקום האויב ממרחק. שתי החיות צריכות לשוב אל בעליהן תוך זמן קצר ולנוח, שתיהן מרחיבות את שדה הראיה של השחקן, אבל כאן הדמיון ביניהן מסתיים. לנץ יש יתרון בכך שהוא יכול לעוף למרחקים גדולים, ולראות לטווח גדול יותר, אבל אפילו עינו החדה של הנץ לא תוכל להבחין באויבים המסתתרים ביער. לעומת זאת, הזאב יכול לראות את חיילי האויב בכל תוואי שטח, כולל יערות, אבל אותו אפשר לתפוס ולהרוג בקלות יחסית...

תוואי שטח שמאפשר מחסה ראינו כבר די הרבה בעבר, אבל הדבר המעניין בתוואי השטח של Praetorians הוא מידת האינטראקטיביות שלו. תנועה דרך היער היא דרך יעילה להתגנב לעבר יעד מסוים מבלי שהאויב יידע על נוכחותך, אבל עולם החי יגיב לפולשים האנושיים: להקות של יונים עלולות לעוף לשמיים ולהסגיר את נוכחות כוחותייך (מוכר מאיפה שהוא? הרעיון הזה כבר יושם ב-Battle Realms). האויב שלך עלול לנצל את העשב הגבוה כדי להתגנב מאחורייך ולהכות באגפים, אבל אם הגששים שלך תפסו אותו ומזג האוויר יבש – כמה חצים בוערים יציתו את כל השדה, ויהפכו את ההתגנבות הבטוחה למלכודת מוות. גם יתרון הגובה נכלל במשחק, אשר יפעל בתלת ממד מלא ויכלול גבעות ועמקים. קשתים שנמצאים על גבעה יזכו לטווח מוגבר ויסבו נזק גדול יותר לאויב. נשקי מצור מוגבהים הופכים לכלי שימושי ליצירת "שדות הרג", שמאוד לא בריא להיכנס אליהם.

זהירות - מצור לפניך

שוב אני מזכיר את כלי המצור, ועדיין לא דיברנו על השימוש הכי ברור שלהם. Praetorians יספק לשחקני האסטרטגיה מנגנון מצור "שאין כדוגמתו באף משחק אחר", לטענת חאביאר ארוולו, מנהל הפיתוח של Praetorians. לפי מראה העניינים עד כה, "שאין כדוגמתו" יכול להיות הגזמה קלה, אבל בהחלט מדובר באתגר אסטרטגי מהרמה של Stronghold. מוזר ככל שזה יישמע, חיילים עם חרב לא יוכלו למוטט חומות במשחק הזה. כדי לפרוץ למבצרים, השחקן יזדקק לכלי מצור שהוא יקבל בתחילת הקרב (או לחלופין, ייקח מאויביו). הכלים הללו הם הסיכוי היחיד של השחקן להתגבר על אויב מוגן, שקשתיו נהנים מיתרון-טווח משמעותי כאשר הם עומדים על החומות. בין הכלים שיעמדו לרשותנו נמצא את הבליסטראות והקטפולטות, שיכולות לפעור פרצות בחומות האויב; את אילי הניגוח, שמסוגלים למוטט את שערי האויב; ואת מגדלי-המצור, אשר מעבירים חיילים ישירות אל מעבר חומות המבצר. כל כלי המצור מאוישים ומתופעלים על ידי בשר התותחים השימושי של המשחק הזה – יחידות הרגלים הקלים. למרות שהיחידות האלה חלשות בעת קרב, הן שימושיות ביותר. מישהו צריך לדחוף את מגדלי המצור האלה לעבר החומות ולחטוף את כל החצים של הקשתים. מי אם לא המסכנים האלה יהיו הראשונים שיטפסו במעלה הסולמות, עם שריון קל בלבד, לעבר חומות האויב?

הרגלים הקלים - הפראיירים של המשחק

כפי שאתם בוודאי מבינים, הרגלים הקלים הם הפראיירים של המשחק הזה. ה"הנדסה קרבית" של הרומאים. הם בונים את המגדלים, מפעילים כלי מצור ונשלחים למצבים של סכנה וודאית. למרות השימושיות של בשר תותחים רב-תכליתי, מפתחי Praetorians מתגאים במערכת "אבן-נייר-מספריים" שאמורה להבטיח שלכל יחידה יש יתרונות ברורים, חולשות מובהקות ויכולות מיוחדות. הלגיונרים הרומאים למשל, שיתרונם הגדול ביותר היה במבנים המסודרים של כוחותיהם, יכולים להתארגן לפקודת השחקן במה שמכונה "מבנה הצב" המפורסם. במבנה זה, החיילים בשורה הקדמית מחזיקים את המגן לפניהם. כל השורות האחוריות מניפות את מגיניהן מעלה, כסככה נגד קליעי האויב. המבנה הזה יעיל ביותר בעת מצור, אך פגיע במיוחד להסתערויות פרשים מהאגפים. דוגמאות נוספות: הרגלים הכבדים של הרומאים יכולים להשליך את הרומחים שלהם לעבר האויב בהינתן הפקודה; הכידונאים הרומאים יכולים להתארגן במבנים מיוחדים לבלימת הסתערות-פרשים. כמובן שגם לתרבויות הזרות יש את יתרונות שינגדו את אלה של הרומאים: בזמן שהרומאים נהנים מכוחות מסודרים ורבים יותר, הברברים מסודרים במבנים רופפים בהרבה, שמורכבים מפחות אנשים עם עוצמה אישית גדולה בהרבה. אמנם זהו עיוות של ההיסטוריה, כי במציאות דווקא הרומאים היו במיעוט מספרי (מה שלא מנע מהם להביס את המוני הברברים) – אבל אם זה יוצר משחק יותר מהנה, למה להיות קטנוניים?

בוודאי שמתם לב שדווקא המצרים נעדרים עד כה מתיאור היחידות והתכונות, וזאת כיוון ש-Pyros נמנעו עד כה מלחשוף סרטונים או הדגמות שכללו את המצרים בפעולה. ידוע לנו שאם הרומאים מייצגים את הסדר הקיצוני במשחק, והברברים את ההפך, אז המצרים נמצאים באמצע. הם יצטיינו במיוחד בתחום הכוחות הרכובים עם מרכבותיהם הקטלניות.

Praetorians הוא משחק עם מערכת כלכלה מפושטת, שמונעת מהשחקן את האפשרות לייצר הרבה יחידות מאותו סוג ומאפשרת לו להתרכז בטקטיקה; תוואי שטח מפורט שממש משפיע באופן מהותי על שדה הקרב, וגם נראה מצוין; יחידות עם תכונות ייחודיות שמשלימות זו את זו; ערפל מלחמה ומנגנון מצור מבטיח שמתחשב בגובה ובטקטיקות ההיסטוריות של העת. נשמע מבטיח? בהחלט. הפוטנציאל הגדול של Praetorians במשחק רשת (עד שמונה שחקנים), נראה בבירור כבר עכשיו. בקלות אפשר לדמיין את המשחק הזה מצליח לעניין גם את הרציניים שבאסטרטגים. אמנם על הרבה נקודות חשובות שמכריעות את גורלם של משחקים לא ניתן לענות עדיין, כמו למשל כמה טוב יהיה היריב הממוחשב, אבל יש סיבה לאופטימיות – הוא בא מבית טוב. אחרי שהוכיחו את יכולתם ב-Commandos, יש לנו כל סיבה לקוות שגם הפעם Pyro יצליחו לחדש, לעניין ולהציע לשחקנים חוויה שהיא באמת שונה וייחודית בז`אנר.

פרטים נוספים

מפיצת המשחק: Eidos

תאריך יציאה צפוי: פברואר 2003