הופעת בכורה ל"שרוף"

בחודשיים האחרונים, מאז הסיר חיים צינוביץ' את מסכת "השרוף" מעל פניו והחל לגלם את דמותו של זמר מזרחי בריא, הוא הפך לגיבור עממי ופופולארי. צינוביץ', שנבעט החוצה בידי הממסד של הזרם המרכזי, התקבל באהבה והערצה אצל קהל המוסיקה המזרחית. אתמול בערב, בהופעה הראשונה מאז צאת התקליט, חיכו לו אלפיים חמש מאות בני נוער נרגשים, שקיבלו אותו בתשואות ובקריאות -'הוא גדול, הוא גדול' - בבריכה של אוניברסיטת בן גוריון שבבאר –שבע.

צינוביץ', במדי חיים משה מסוף שנות השמונים - מכנסיים גברדין שחורות , חולצת כפתורים רחבה פתוחה, ותליונים על הצוואר - השיב להם בהופעה אנרגטית ומשובחת של זמר רוק זועם.

מאחורי צינוביץ', בירכתי הבמה, ליד דגלים שחורים המעוטרים בסמל המסכה של השרוף, עומד מביט ומשתאה האמרגן מתנה יפרח, מי שכינה עצמו בעבר ה'לותר קינג של הזמר התורכי'.

ההמולה וההיסטריה סביב צינוביץ אינה גורמת לזמר לאבד את הראש. הוא מחושב ומתוכנן. את המסע לבאר שבע הוא מארגן ומחליט מי מהצוות ישב באיזה אוטו, אילו אביזרים נחוצים להופעה, מה יהיה בכל קטע.

מפסטיבל צמח לא מתקשרים

ההצלחה של החודשים האחרונים, חידדה באופן פרדוכסלי את הזעם אצל צינוביץ'. הוא לא יכול לשכוח את הימים בהם התחנן אצל חברות התקליטים שיוציאו לו קומוניקט עלוב יחד עם הדיסק ונענה בסירוב. את הלילות בהם הסתובב עם דלי ומברשת, והדביק את הפוסטרים שלו ברחובות הוא ינצור בלבו לנצח. במיוחד חרה לו כשהורידו את שלושת תקליטיו מהמדפים לפני שלוש שנים. "גם עכשיו זה לא יותר טוב. פסטיבל צמח לא טרחו אפילו להתקשר אלי. נשארתי ילד חורג למערכת. זה כעס שלא יעבור לי כל החיים".

אולי הכעס לא יעבור, אבל בינתיים הוא כבר עובד על סרט תיעודי ועל דיסק חדש שייקרא "השרוף 2". כמובן.

בקריית גת, בדרך להופעה, עוצרים לחתום על דיסקים בחנות בשם 'ונוס' הממוקמת בתחנה המרכזית . עשרות מעריצים כבר מחכים בפתח החנות, הם רצים לעבר מכוניתו כשברמקולים משמיעים את 'הבל החן'. צינוביץ' נשמע מפוכח גם לגבי אהבת הקהל המזרחי: "אם הייתי בא למזרחים בתור צינוביץ', הם לא היו אוכלים את זה. הם אוהבים אותי בגלל הסיפור של 'השרוף'. כי אני מבטא את הכעס על התקשורת, את קיפוח הזמרים ואת הקיפוח העדתי. זה נהיה פוליטי, כל הסיפור סביבי. לדפוק את הממסד ולקטוף את הקופה זה הישג, אני מרגיש רובין הוד".

הקהל בבאר שבע מכיר את מילות הדיסק בעל פה. כשצינוביץ' שר משהו מתקליטיו הקודמים - הקהל מתלהב פחות, ומקשיב בנימוס. כשהוא חוזר לשירי התקליט, השוטרים משפריצים מים על הקהל המתלהט מ"השרוף", שמצליח, בקלות יחסית, להצית בהם את האש.