חזון אחרית תל אביב

במרכז תל אביב מתרחש תהליך של אובדן המבנה השכונתי והקהילתי, מה שגורם לבדידות ולתחושת הניכור בעיר. כך עולה ממסמך בשם "פרופיל העיר", שהוציאה עיריית תל אביב. המסמך, שפורסם לאחרונה, סוקר את הבעיות השונות של אזורי העיר, תוך הצעת תוכניות מפורטות לפתרון הבעיות העיקריות ולפיתוחה של העיר בשנים הקרובות.

המסמך מציג את בעיותיות של העיר כפי שהן משתקפות בעיניהם של התושבים, הוא גובש מעבודתן של 15 קבוצות דיון, בהן נטלו חלק כ- 600 תושבים. המסמך מהווה שלב ראשון בתוכנית המתגבשת "חזון העיר", מתוכה אמורות להיגזר התוכניות העתידיות לפיתוח תל אביב בשנים הבאות. במסמך מוצגים נתונים סטטיסטיים שונים לגבי העיר שנאספו במהלך השנים האחרונות, ביניהם נתונים בתחומי הדמוגרפיה, הכלכלה, הארכיטקטורה, התנועה , התחבורה, איכות הסביבה ועוד.

הדאון טאון של תל אביב

המסמך מפרט בסופו תוכניות לפיתוח מרכז העיר באיזור מתחם דרום הקריה, השוק הסיטונאי, שדרות רוטשילד ומתחם מנשיה. ביפו מוצגות התוכניות לשיפוץ שוק הפשפשים, ולהקמת המכללה האקדמית תל אביב יפו במתחם אייזנברג. במזרח העיר מוצגת תוכנית לפיתוח איזור התעשייה ביצורון, ובצפון העיר התוכניות לפיתוח עתודות הקרקע של תל אביב, ובהן אזור צפון מערב, ואזורי חוות הגז פי גלילות ושדה דב, לכשיפונו.

פרק שלם המסכם את הבעיות המרכזיות שעלו במהלכם הדיונים בהשתתפות תושבי העיר. תוכנית "חזון העיר" תנסה לתת מענה לבעיות אלה בעתיד. אחת הבעיות המרכזיות שעלו, היא התערערות המסחר בעיר בשל התחרות מול הקניונים שמחוץ לעיר. במסמך אף מצוין כי "גלישת הסקטורים הכלכליים והתרבותיים השונים אל מחוץ לתל אביב, עלולה להחליש את מעמדה כבירה הכלכלית והתרבותית של ישראל".

בעיה נוספת שעולה מהמסמך היא בעיית המרקם האנושי בעיר. המסמך מציין כי העיר מושכת אליה צעירים ורווקים הנוטים להתגורר במרכז העיר, ומאבדת משפחות צעירות עם ילדים המהגרות אל המרחב שמסביב לעיר. בתחום המרקם האנושי עלו הנקודות הבאות: בעיר שיעור גבוה של משקי בית שבהם קשישים ומשפחות חד הוריות; העיר מהווה מוקד נוח להתפתחות אוכלוסיית חסרי בית; העלויות הגבוהות בעיר גורמות לכך שרק פחות ממחצית העולים שהגיעו לעיר השתקעו בה; והעולים שכן השתקעו בעיר, מתגוררים בעיקר בדורם העיר ובמזרחה.

עיר שסועה

הדיונים בנושאי יהדות מלמדים על צמצום הקהילות הדתיות בעיר, בעקבות התמעטות והזדקנות האוכלוסיה. יחד עם זאת, בדרום העיר מתרחש תהליך של התקרבות לדת וגידול ניכר בקהילות היהודיות. במסמך נובע חשש כי הפערים הקיימים בין הקבוצות השונות, עלולים להגביר את המתחים והחיכוכים בין הקבוצות הבאות: יהודים וערבים ביפו, ישראלים ותיקים ועובדים זרים, דתיים וחילוניים, וכדומה. בעיות נוספות העולות מהמסמך הן הפערים החברתיים בין הדרום לצפון; בעיית התחבורה בתוך עיר; בעיית השימור; בעיית השימוש בשטחים הפתוחים; בעיית הניתוק בין העיר לים ובעיות איכות הסביבה בעיר – ובהן זיהום האוויר, מטרדי הרעש, זיהום הקרקע והפסולת.

כמו בברצלונה

מהנדס העיר, דני קייזר, מסביר את מטרות התוכנית: "ברור שכל החלטה, בין אם היא בתחום החינוך ובין אם היא בתחום התרבות, צריכה לקבל מקום בתכנון הפיזי, אבל אין ברירה אלא לקבוע סדרי עדיפויות הנשענים על כל היבטי החיים בעיר, ניסינו ליצור לתל אביב תוכנית הרואה את העיר כמערכת משולבת שמורכבת מכל היבטי החיים".

בנושא שיתוף התושבים בתוכניות, אמר קייזר: "החלטנו לשתף גם את התושבים, כשהמטרה היא לייצר תחתית של הסכמה בין כל המגזרים בעיר, וזאת הסיבה לקיום הסדנאות. "אני מקווה שהתוכנית תתפוס תאוצה כמו התוכנית שקיימת בברצלונה, שעזרה לפיתוח העיר בצורה מואצת בשנים האחרונות".