עובדים עלינו

פיטר רקל, המגלם את בו בריידי "ימי חיינו", אומר על דמותו בסידרה: "לגלם את הדמות הזאת זה הדבר האולטימטיבי. אין גבולות. זה טיפוס שאני מאוד מעריץ. הוא אסרטיבי, אומר ועושה את מה שהוא רוצה. הרבה פעמים אני מאחל לעצמי שיהיו לי התכונות האלה".

"כל האודישנים שאני עושה הם רעים", אומרת קאסי דה פייבה (בלייר ב"לחיות את החיים"). "אני שחקנית שלא אוהבת לעשות אודישנים. יש לי מזל לקבל כל עבודה. אני שחקנית טובה, איך אינני מרגישה נוח באודישנים. מכל מקום, גם לא עשיתי הרבה".

הפנינה השבועית

"כמה עצוב לצעוד בלי לדעת לאן ללכת. אך יותר עצוב לאהוב בלי היכולת לבטא זאת" (מתוך "פנינה שחורה").

מבושמת

טוניה לי וויליאמס נשאלה כיצד סגנון הלבוש שלה בחייה הפרטיים שונה מאוליביה, הדמות אותה היא מגלמת ב"צעירים חסרי מנוח". "המראה שלי אינו שמרני כלל וכלל", היא אומרת. "אני לובשת דולצ'ה וגבאנה ומתה על בגדים אופנתיים וכיפיים. אני הרבה יותר נוצצת כשאני יוצאת לבלות בלילה. השיער שלי קופצני בסגנון עכשווי, וקשה לי לתאר את אוליביה בסגנון כזה. הליפסטיק שלנו שונה לחלוטין. אני משתמשת בגוונים שאוליביה בחיים לא תשתמש בהם, וכך גם התכשיטים שאני עונדת. אוליביה יכולה ללכת בנעלי עקב, טוניה לא. אני לא יודעת איך זה אפשרי בכלל. הדבר היחיד המשותף לנו זה הבושם. שתינו משתמשות ב'פלומה פיקאסו'. זה הדבר היחיד שבזכותו אני לא מאבדת את טוניה לגמרי".

מרשעת לזמן מוגבל

ב"מקסימו קורסון", הטלנובלה בה מתאהב גבריאל קורדו באשה הנושאת את ליבה המושתל של אשתו המנוחה, הציעו לקרינה זמפיני לשחק את המרשעת, אך היא נוטה לדחות את התפקיד, מאחר שמדובר ב-20 פרקים בלבד. גם לקבל תדמית של מרשעת בעיני הצופים וגם לרדת מהמירקע כעבור זמן קצר, זה כבר מוגזם בעיניה. כעת בודקים המפיקים אם אפשר להאריך את התפקיד ולרככו במקצת, לטעמה של זמפיני.

מייבאים מתח

חברת הפקה ישראלית נמצאת בשלבי משא ומתן מתקדמים לייבוא פורמט חדש של סידרת מתח מארגנטינה שהמציאו האחים בורנשטיין, שני בניו של הקומיקאי היהודי האגדי המנוח טאטו בורס. השניים הפיקו סידרה בשם "זמן סופי", סיפור מתח בן שעה המתרחש במקום אחד, עם שישה שחקנים קבועים, ושתי דקות לפני סיום כל פרק העלילה מתהפכת וזוכה לסוף מפתיע. האחים בורנשטיין מעוניינים לייצא את הפורמט דווקא לישראל, משום שהיא מהווה קרש קפיצה לטלוויזיה במזרח אירופה.

האב, טאטו בורס, כתב ושידר מונולוגים סאטיריים, כשהוא משפד ללא רחמים כל פוליטיקאי או אישיות ציבורית אחרת ומצחיק את הצופים עד דמעות. אפילו בתקופת הדיקטטורה הצבאית אי אפשר היה לסתום את פיו, וכל פוליטיקאי שאף שטאטו יעשה ממנו צחוק. בניו, שלא הלכו בעקבותיו בתחום הצחוק והסאטירה, פתחו בקריירה עצמאית של הפקה ועוד נשמע עליהם בישראל.

טלנובלה מצונזרת

הצנזורה הגיעה לטלנובלה. מתברר כי בארצות ערב מצנזרים סצינות מ"היורש" (במקור "אלף מיליונים"), מאחר שיש בה תמונות שאינן מתאימות לתרבות הערבית. לא נמסר אילו תמונות בדיוק, אך יש להניח כי לא מדובר בסתם סצינות אהבה, משום שגם בארץ המקור, ארגנטינה, הכנסייה הקתולית לא מרשה לעבור את הגבול הדק בין אהבה טהורה (עם מקסימום נשיקה לוהטת) לבין סצינות אירוטיות. נסיונות לברר עם המפיצים בארצות ערב מה בדיוק מפריע שם לתרבות הערבית, לא זכו להסברים.