שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    זה לא הסיפור שלי

    א.ב. יהושע מאוכזב מהעיבוד הקולנועי ל"השיבה מהודו". וכותב אופרה. ראיון

    ערב הקרנת הבכורה של הסרט "השיבה מהודו" על-פי ספרו, ובבימויו של מנחם גולן, מעדיף הסופר א.ב. יהושע לדבר על דברים אחרים, למשל אופרה מקורית חדשה על-פי ליברית פרי עטו ומוזיקה מאת המלחין יוסף ברנדשווילי. האופרה, "מסע אל תום האלף", המבוססת על ספרו של יהושע, הוזמנה על-ידי האופרה הישראלית החדשה לרגל חגיגות יום הולדתה ה-20 ותועלה ביוני 2005. באופרה הישראלית מעריכים שהשילוב בין יהושע, יליד הארץ, לבין ברנדשווילי, יליד גרוזיה, ייתן עומק ומשמעות נוספים לרומן, הנוגע בין היתר בהבדלי תרבויות ובמקורות היהודיים. "מסע אל תום האלף" פורסם בשנת 1997 ועורר תשומת לב בשל סגנונו הלשוני המיוחד ובשל נושא עיסוקו - המחלוקת בין הקהילה היהודית האשכנזית לבין זו הספרדית בנושא הביגמיה.
    יהושע, זוכה פרס ישראל, מעיד כי בשנים האחרונות התקרב לעולם האופרה: "בעשר השנים האחרונות פיתחתי חיבה גדולה לאופרה. אני חושב שזה קשור בזקנה, בהתייבשות הנשמה שבכדי לעורר אותה צריכים לשפוך עליה חומרים יותר תקיפים ורגשיים".
    בצעירותו, הוא אומר, היתה עבורו האופרה עולם מנוכר ורחוק, אבל בשנים האחרונות, מעבר לשינויים שחלו, לדבריו, בו עצמו, גם האופרה השתנתה. "דרך ההגשה, ההעזה במשחק, התחכום בתפאורה ובבימוי - אלו דברים שאי אפשר להתעלם מהם. נכון שלתיאטרון יש עדיין כוח משיכה גדול בארץ, שלדעתי נובע בעיקר משיטת המנויים הקיימת, אבל בחו"ל כוחו של התיאטרון נחלש ובאופן כללי אפשר לומר שזו תקופה לא טובה עבור התיאטרון ויוצריו. כיום פחות שומעים על יוצרים כמו אולבי, אוסברן, בקט או יונסקו, יש דעיכה מסוימת בתחום. האופרה, לעומת זאת, תפסה מקום חשוב ומרכזי ביצירה הבימתית ובמקום שבו המוזיקה הקונצרטנטית, כמו לדוגמה הפילהרמונית, מעייפת אותי, את ההתרגשות אני מוצא באופרה".
    הנהלת האופרה הישראלית החדשה פנתה ליהושע לפני כשנה בבקשה שיעבד יצירה ספרותית שלו לליברית לאופרה. בזמנו דובר על "הכלה המשחררת" כאפשרות לעיבוד, אבל יהושע פסל את הרעיון על הסף בשל היותו "מקומי מדי ומסובך, עם קודים שנוגעים לערבים שיכלו להוות קושי בעיבוד שכזה". הבחירה לעבד לבסוף את "מסע אל תום האלף" משמחת אותו: "הספר מדבר על דיאלוג בין מערב למזרח, או חוסר הדיאלוג, שכיום, על קו התפר עם העולם המזרחי, אנחנו חווים את חסרונו במלוא כאביו. אי היכולת לתקשר תשאיר כאן שנאה, זוהמה, דם והרס. דרך הספר הזה נוכל אולי לצייר, עם כל הקונפליקט, גם את היופי והעושר של העולם המזרחי שבעבר חיינו בו, שהרי בתחילת האלף הקודמת חיו 90 אחוז מיהודי העולם במדינות ערביות… המזרח הביא שיאים חשובים ביותר מבחינה תרבותית והייתי רוצה שמשהו מכל זה יעלה לפני השטח. אנחנו נמצאים כיום באחת התקופות החשוכות ביותר מבחינת דיאלוג, הכל כאן כאילו נהרס וזה כואב לי דווקא מפני שאני חי מיום היוולדי על קו התפר כאיש מזרחי בעל תרבות מערבית. הדיאלוג הזה קיים גם בתוכי. אני מקווה שבשנת 2005 תהיה עדיין תקווה לפתרון".

    זה לא הסיפור שלי

    פתרון זמני לפחות הוא הפצת הבשורה - אם באופרה, אם במאמרים בעיתונות ואם בהפקה קולנועית אמריקנית חדשה ל"מסע אל תום האלף", שמתבשלת מזה כשנה במטבחון חברת ההפקה Good Machine. "זו חברה צעירה ודינמית וזו פעם ראשונה שיש לי תחושות טובות לגבי הפקה קולנועית של אחד מספריי. היו לי התנסויות מאוד לא טובות בעבר ובהווה", אומר יהושע ומרמז בין היתר להפקה החדשה לספרו "השיבה מהודו", בבימויו של מנחם גולן, שעולה היום למסכי הקולנוע בישראל.
    לדבריו, על עיבוד "מסע אל תום האלף" לתסריט אמונים אורן מוורמאן, ישראלי החי בניו-יורק, והמפיק האמריקני אנתוני ברגמן, שהפיק בעבר את סרטו של אנג לי "סופת קרח" ואת הסרט הקטן והמצליח "האחים מקמילן". "מדובר בהפקה של 15 מיליון דולר ואני באמת מאמין שהפעם ייצא מזה משהו טוב. ברגמן הוא בחור יהודי מקסים שהיה בארץ פעמיים במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים. הוא בחור חמד ויש לי איתו שפה משותפת. אחרי כל-כך הרבה נסיונות לא טובים עם הפקות סרטים שהובילו לעגמת נפש, תחושת החמצה ופספוס ובעיקר נמיכות, נדמה לי שאני יכול לסמוך על השניים האלה, מה גם שאני שותף בתהליך הכתיבה".
    בהפקה החדשה של מנחם גולן לספרו "השיבה מהודו" יהושע לא היה שותף וכעת הוא מכה על חטא. "הייתי צריך להיות מעורב בתסריט", הוא מהרהר בקול. לא קל לו לדבר על הסרט החדש הזה, אולי בגלל התוצר הסופי שבעיניו עושה עוול למקור. "כל-כך הרבה מפיקים התעניינו בסרט ובסוף מי שעשה אותו היה מנחם גולן, שהוא דמות פתטית וחצי טראגית. אדם בן 75 שרץ עם מצלמה. אז נכון שבוערת בו חדוות העשייה הקולנועית וזה מה שהניע אותו לרוץ בין תאילנד לבין רוסיה בשלב שבו אנשים צריכים לנוח. מנחם לדעתי הלך לדברים הזולים והחטיא את העיקר. כל עיקרו של הסיפור הוא שבחור צעיר מתאהב באשה מבוגרת, נשואה, לא כל-כך יפה, קצת שמנה. הוא לא מבין מה גרם לו להתאהב בה. זה הסיפור, המקום של אי ההבנה הזו. מנחם סיפר סיפור של אישה אקסצנטרית נוסח ריקי גל שהתאהבה בבחור צעיר. זה סיפור שנעשה בעבר על-ידי רבים אחרים. הוא הפך את היוצרות ובכך פיספס את הסרט. אז נכון שהצילומים בהודו מאוד יפים, אבל זה לא הסיפור שלי".

    מצפון תבוא הטובה

    בימים אלה שוקד יהושע גם על כתיבת נובלה ארוכה חדשה, ובחודשים הקרובים הוא מתעתד להתחיל בכתיבת הליברית לאופרה. "אני מאוד עסוק בכתיבת הנובלה ויש לי תחושה שאם ארפה מגיבוריי הם יגוועו לאטם", הוא אומר. "אני לא יכול לעבוד על שתי יצירות במקביל לכן אני מקווה לסיים את העבודה על הנובלה במהלך החודשיים הקרובים ולהתחיל מייד בעבודה על 'מסע אל תום האלף' על-מנת להגיש אותה עד חודש יולי הבא".
    לדבריו, את הפרויקט האופראי העתידי יביים מנהלו האמנותי של תיאטרון הקאמרי, עמרי ניצן, שביים לאחרונה באופרה הישראלית את "שיקוי האהבה" (מאת דוניצטי), "האיטלקייה באלג'יר" (מאת רוסיני) ואת "אותלו" (מאת ורדי) שעלה בקיסריה בהצלחה גדולה. על ההפקה ינצח, ככל הנראה, גרי ברטיני. "שמעתי את המוזיקה של ברנדשווילי והתרשמתי מאוד מהמגוון הרב והעושר של היצירה שנוגעת ביסודות מזרחיים ומוזיקה שמזכירה את המוזיקה הרוסית של המאה הזו בסגנון שוסטקוביץ' ופרוקופייב". בין לבין, לוקח יהושע את הזמן להרהר בפוליטיקה המקומית ומציע לישראלים לחפש פתרונות באנשים חדשים בפוליטיקה הכלל-ארצית, דוגמת עמרם מצנע, יו"ר מפלגת העבודה הנבחר. "שלחנו לכם איש חיפאי טוב", אומר יהושע, המתגורר בחיפה. "אתם עוד תראו שהמודל הנכון לא יגיע מירושלים או מתל-אביב אלא מהצפון". כואב, אבל אופטימי.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א.ב יהושע. מחפש דיאלוג
    השיבה להודו. פספוס גדול
    לאתר ההטבות
    מומלצים