העסק פשט רגל: למי יפנה העובד?

עובדים יקרים, תודה לכם על כל השנים שעבדנו יחד, אבל אל תבואו יותר לעבודה, העסק נסגר. מה יכול העובד לעשות כאשר הוא שומע הודעה כוזו ממעבידו או גרוע יותר - קורא אותה מדף שהודבק על דלת הכניסה או פשוט מוצא את דלתות מקום העבודה נעולות משום שהמעסיק ברח לחול מאימת נושיו?
התפוצצות בועת ההיי-טק, חשיפתן של מעילות ושערוריות חשבונאיות, המשבר הכלכלי העולמי, המשבר הכלכלי המקומי - לא חסרות סיבות להיווצרותו של מצב, שבו מגלים העובדים בוקר אחד שמקום עבודתם נעלם או עומד על סף היעלמות. לתופעה זו וריאציות אחדות, שונות בחומרתן: מקום העבודה נרכש על-ידי בעלים חדשים, הפעילות במקום העבודה מצטמצמת מאוד והוא מתקשה לשלם משכורת לעובדים או שמקום העבודה נכנס להליכי פירוק או פשיטת רגל. השאלות הראשונות שעולות במקרה כזה עוסקות בגורל המשכורת האחרונה, המשכורת הבאה, הפנסיה ופיצויי הפיטורים. חוקי העבודה מספקים לעובד סוגים שונים של הגנה במצבים אלה. דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק, המפתחת חבילות תוכנה לניהול משאבי אנוש ושכר, קיבץ עבור ממון עצות חשובות לעובד, שמוצא עצמו לפתע עומד מול דלת סגורה.
ראשית כדאי לדעת, שמצבו של עובד שמעבידו קרס טוב מזה של כל נושה אחר. עם זאת עדיין עליו לטרוח כדי לקבל את המגיע לו - אם מהמוסד לביטוח לאומי ואם מהמפרק. ההליכים של פשיטת רגל ופירוק החברה והתמשכותם על-פני זמן רב, גורמים לכך שעד שהעובד רואה כסף (או חלק מהכסף) חולפים חודשים רבים.

לפני הכל: מה המעביד חייב לי?

נתחיל בסקירת החובות, שפירעונם טורד את מנוחת העובד: ראשית, המשכורת האחרונה ולעתים כמה משכורות אחרונות. ברור שכאשר מתבררת קריסת המעביד טרם שולמה המשכורת האחרונה, ולעתים נמשך תהליך הקריסה חודשים אחדים, שבמהלכם לא קיבלו העובדים משכורות או קיבלו משכורת חלקית, אך המשיכו לעבוד בתקווה שהמפעל יתאושש ויפרע את חובותיו להם.
שנית, חובות לקופות גמל למיניהן. כאשר המעביד נקלע למצוקה כספית, אחד הקורבנות הראשונים הוא קופות הגמל, שאליהן מועברים הניכוי מהעובד והפרשת המעביד. אם המעביד מפסיק להעביר כספים לקופת הגמל העובד לא מרגיש זאת, וקופות הגמל אינן לוחצות על המעביד כמו נושים אחרים. כאשר מתברר לעובדים שהמעביד קרס, הם עלולים לגלות גם שבמשך חודשים אחדים הוא נמנע מלהעביר כספים לקופות הגמל.
שלישת, פיצויי פיטורים: קריסה של מקום העבודה מזכה את העובד בפיצויי פיטורים כאילו פוטר, גם בהיעדרו של האקט הפורמלי של פיטורים.
זכויות שונות שנצברו במהלך תקופת העבודה: במהלך עבודתו צובר העובד זכויות שונות שמימושן אינו מיידי, כמו זכות לחופשה שנתית, דמי מחלה, זכות לדמי הבראה (המשולמים אחת לשנה) ועוד.
סכומים שנוכו מהמשכורת לשם העברה לגורם אחר: במסגרת חישוב השכר מנוכים מהעובד סכומים שונים, שהמעביד אמור להעבירם לגורם אחר. שלושה מניכויים אלה נעשים על-פי חוק: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. ניכויים נוספים נעשים על-פי הסכם קיבוצי או הסכם אישי, והם מהווים בעיקר תשלומים לספקי שירותים לעובד - למשל דמי מנוי לעיתון המשולמים דרך תלוש המשכורת. כאשר המעביד נקלע למשבר חריף, קורה שאינו מעביר סכומים אלה לתעודתם.

צעד ראשון: צו לפשיטת רגל של המעביד או לפירוקו

כאשר העסק קורס, מצבם של העובדים טוב מזה של כל נושה אחר. אך כדי לממש את זכויות העובדים נדרש אקט פורמלי אחד: מתן צו מתאים על-ידי בית-המשפט המחוזי. מדובר או בהכרזה על פשיטת רגל של המעביד (כאשר מדובר במעביד עצמאי), או צו פירוק (כאשר המעביד הוא תאגיד, כלומר חברה). בעקבות צעד זה ממנה בית-המשפט נאמן או מפרק, שאליו יפנו העובדים את תביעותיהם.
למקום העבודה הקורס עלולים להיות נושים רבים, כגון ספקים או לקוחות. היוזמה לתחילת ההליכים המשפטיים של פשיטת רגל או פירוק יכולה לבוא מנושים אלה, מהמעביד או מהעובדים. כאשר קריסת מקום העבודה התגלתה בשלב שבו מקום העבודה כבר חסר כל נכסים הניתנים למימוש - לא יגלו נושים אחרים עניין בפירוקו, שהרי דבר לא יצא להם מהליך זה. במקרה זה כדאי לעובדים ליזום זאת בעצמם - הם יכולים להפיק תועלת מהליך זה גם כאשר אין תקווה למצוא נכסים אצל המעביד.
פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות, פקודת האגודות השיתופיות וחוק העמותות מקנים עדיפות עליונה על פני כל חוב אחר, לחוב על שכר עבודה, שחייבים פושט רגל או חברה הנמצאת בפירוק. השכר הזוכה לעדיפות זו חסום עד תקרה מסוימת (בחודש ינואר 2002 היתה התקרה לשכר 7,907 שקל, ולשכר ופיצויי פיטורים 11,861 שקל). יתרת החוב על שכר שמעל לתקרה זו דינה כדין חוב רגיל, כלומר לעובד אין עדיפות על-פני שאר הנושים.
מה קורה אם המעסיק לא יכול אפילו לשלם את החוב העדיף הזה? במקרה כזה ניתנת לעובד הגנה נוספת באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

צעד שני: תביעה מהמוסד לביטוח לאומי

במסגרת הזכויות שמקנה חוק הביטוח הלאומי לעובדים נכלל גם ענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד. כל העובדים, כולל עובדים זרים, מבוטחים בענף זה, שנועד להבטיח את זכויות העובד במקרה שמעבידו פשט את הרגל או במקרה שניתן צו לפירוק התאגיד שבו הוא עובד. עובד כזה זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה בעבור חוב בשכר עבודה ופיצויי פיטורים שמעבידו נותר חייב לו.
להגשת התביעה לא פונים ישירות למוסד לביטוח לאומי. העובד צריך לפנות לנאמן או למפרק, המאשרים את גובה החוב של המעביד לעובד ומעבירים את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי. שכר עבודה לעניין תביעה זו הוא כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר. זו משמעות מצומצמת של המושג, כלומר לא נכללים בו רכיבים כמו החזקת רכב והחזקת טלפון. בנוסף לתשלומים חודשיים יש לכלול בשכר העבודה גם חלק יחסי של תשלומים שנתיים שטרם שולמו, למשל משכורת 13, וכן פדיון ימי חופשה שלא נוצלו על-ידי העובד, בגבולות הצבירה המירבית שמתיר חוק חופשה שנתית. עוד נכללים בחוב המבוטח סכומים, שהמעביד ניכה משכרו של העובד כדי להעבירם לגורם אחר - והמעביד לא העביר סכומים אלה לתעודתם (כלל זה אינו חל על סכומים שנוכו על-פי חוק, או סכומים שנועדו לקופת גמל, וזוכים להגנה נפרדת). בגימלה שישלם המוסד לביטוח לאומי יכללו גם הפרשי הצמדה. הגובה המרבי של הגימלה הוא פי-עשרה מהשכר הממוצע (69,640 שקל בחודש מרץ 2002). לחוב בגין שכר עבודה זהו כיסוי סביר, אך זהו כיסוי חלקי בלבד לחוב בגין פיצויי פיטורים.
דינה של הגימלה שמשלם הביטוח הלאומי כדין התשלום שאותו היא באה להחליף, כלומר מנוכים ממנה מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות כמקובל.
אם חוב המעביד עולה על סכום הגימלה ששילם המוסד לביטוח לאומי - תיזקף הגימלה תחילה לחוב עבור שכר העבודה, והיתרה תיזקף לחוב עבור פיצויי פיטורים. במקרה שבו החוב בגין פיצויי פיטורים גבוה מהגימלה המירבית, עשוי העובד להעדיף, משיקולי מס, לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי רק גימלה בגין פיצויי פיטורים. זאת משום שלפיצויי פיטורים ניתן פטור מסוים ממס הכנסה, ופטור מלא מדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
גם כאשר חברה נמצאת בכינוס נכסים ניתנת עדיפות לחוב עבור שכר עבודה, אולם במקרה זה אין העובדים זכאים לגימלה מהמוסד לביטוח לאומי. כדי ליצור את הזכאות לגימלה, העובדים צריכים לבקש את פירוק החברה. עובד שהמוסד לביטוח לאומי לא שילם לו את כל הסכומים שמעבידו חייב לו - בין אם משום שסכום החוב עולה על הגימלה המירבית ובין אם משום שהחוב כולל רכיבים שאינם בגדר שכר עבודה - יכול לתבוע את ההפרש ישירות ממעבידו באמצעות כונס הנכסים. סכומים שהם בגדר שכר עבודה יזכו אצל הכונס לעדיפות העליונה הניתנת לחוב זה. מובן שיכולתו של הכונס לפרוע חובות אלה תלויה בנכסים שנותרו למעביד לאחר שקרס.

מה עושים עם חוב המעביד לקופות הגמל?

אם מעביד נמנע מלהעביר את חלקו של העובד בקופת הגמל - זוהי עבירה פלילית, שהרי המעביד לקח לכיסו את כספי העובד, תוך הסתרת עובדה זו מהעובד.
חוב המעביד לקופות הגמל למיניהן (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכו') מעלה שתי שאלות: מי יכסה חוב זה? מה גורלו של הכיסוי הביטוחי שנכלל בחלק מהקרנות: האם, לאחר חודשים אחדים של הימנעות המעביד מהעברת כספים לקופות הגמל, נותר העובד ללא כיסוי ביטוחי במקרה של נכות או מוות?
מבחינתו של העובד לשתי השאלות הללו יש תשובה מעודדת: חוק הביטוח הלאומי מגן גם על החוב לקופת גמל במקרה של פשיטת רגל או פירוק תאגיד. בהתאם לחוק זה זכאית גם קופת הגמל לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי גימלה עבור החוב של המעביד לה, עד לסכום מירבי השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק. סכום מירבי זה חל על כל קופות הגמל של העובד יחדיו. במקרה שהחוב הכולל עולה על הסכום המירבי, תחולק הגימלה בין הקופות בהתאם לסדרי העדיפויות המפורטים בחוק.
העובד לא צריך לחשוש שמא הכיסוי הביטוחי שלו פג באופן מיידי עקב פיגור של המעביד בתשלום לקופה. לעובד קיימת תקופה של 12 חודשים שבהם ניתן להשלים את התשלומים החסרים לקופת הגמל, אם באמצעות תביעה מהמעביד או מהמוסד לביטוח לאומי.

ומה עם חוב עבור פיצויי הפיטורים?

חוק הביטוח הלאומי נותן הגנה סבירה לעובד בשכר נמוך ובינוני, שהוותק שלו אינו רב. אבל עובד בעל ותק רב עלול לגלות, שהגימלה של המוסד לביטוח לאומי רחוקה מלכסות את חובו של המעביד עובר פיצויי הפיטורים המגיעים לו. לפיצויי הפיטורים שהעובד זכאי להם נמצא פעמים רבות כיסוי, בהתאם לרבים מהסכמי העבודה, במסגרת הביטוח הפנסיוני של העובד. כאשר העובד מבוטח בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים כולל ביטוח זה בדרך כלל גם הפרשה של המעביד על-חשבון פיצויי פיטורים או במקומם - כך שההגנה שנותן חוק הביטוח הלאומי עשויה להספיק במצב זה גם לעובד ותיק או לעובד בעל שכר גבוה.
למעביד ניתנים תמריצים (במסגרת פקודת מס הכנסה) לבצע הפרשה סדירה לקרן לפיצויי פיטורים. אבל כאשר הוא נתון במצוקה כספית, התמריצים האלה לא משפיעים בהכרח על המעביד.
אם שכרו של העובד גדל במהלך עבודתו, עלול להיווצר חוב בגין פיצויי פיטורים גם כאשר קיימת הפרשה לביטוח פנסיוני. המסקנה: האחריות עוברת לעובד, שצריך להקפיד על כך שכספי הפיצויים שהוא זכאי להם יופקדו באופן שוטף בקרן הפיצויים שלו.