ביל גייטס: "נעמיק את פעילותנו בישראל"

פנים מול פנים ביל גייטס (47) האדם העשיר בעולם, סמל מהפיכת המיחשוב, הוא איש שיחה סימפטי, לא מתנשא, לא יהיר, לא שולף תשובות נחרצות מן המותן, וחם כלפי ישראל. את הראיון שלי אתו הוא מקליט – בשביל עצמו – על טייפ ישן ומגושם, מהסוג שצפוי לראות במשרד ממשלתי החי על תקציב קצוב. עושרו האישי נאמד ביותר מ 43 מיליארד דולר; סכום לא נתפס.

מה תעשה עם כל הכסף הזה, מר גייטס?

"אחזיר את רובו לחברה, לקהילה. בכוונתי להוריש את רוב הוני למטרות חברתיות. לשם כך ייסדתי את 'קרן גייטס', שכבר משקיעה ותורמת לשיפור החברה האנושית. בכל העולם. גם אצלכם, בישראל".

ולילדיך לא תשאיר כלום?

"לא רצוי שילדים יקבלו מהוריהם מיליארדים של דולרים. לא בריא שהילדים יגדלו ויתבגרו ללא שום צורך לעבוד. כך לפחות אנחנו חושבים, אשתי ואני. כמובן שנתח קטן מן העושר שלנו נעביר גם להם. נשב ביחד ונחליט כמה ומתי".

"חלק קטן" מהעושר של ביל גייטס לא בדיוק שקול ל"חלק קטן" מעושרו של כל אדם אחר עלי אדמות.

מהורהר, פילוסופי, אופטימי

שנת 2002 היתה בסך הכל שנה טובה ל"מייקרוסופט". המשפט הממושך שניהל ממשל קלינטון נגד החברה, שהואשמה בניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי, הגיע לסיומו בפשרה הנוטה בבירור לטובתה: החברה לא פורקה, לא הוטל עליה עונש של מיליארדים ובסך הכל התאפשר לה לחיות את חייה, בתיקונים קלים ותוך התחשבות בצרכנים ובמתחרים.

גירסת ה"חלונות" האחרונה, אקס-פי, זוכה להצלחה מרובה. הרווחיות של "מייקרוסופט" גבוהה, תזרים המזומנים חיובי מאוד. שווי השוק של מניותיה נושק ל- 300 מיליארד דולר. עסקיה נשרטו קלות בלבד במשבר ההיי-טק. "הניהול השמרני והיציב שלנו", אומר לי גייטס, בגאווה בולטת, "וההימנעות מעשיית כל טריקים חשבונאיים איפשרו ל'מייקרוסופט' להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח מיליארדי דולרים בשנה".

סטיב באלמר, שהחליף את גייטס כמנכ"ל החברה (יהודי גדל-מידות, שביקר בארץ וקשור לישראל), מחזיק כעת בהגה העסקים בביטחה, אחרי כמה חודשים של חיכוכים קלים עם הבוס הפורש. בקיצור, אצל "מייקרוסופט" הכל בסדר. אולי משום כך אני מוצא את ביל גייטס רגוע, מהורהר, פילוסופי, ובעיקר אופטימי. אופטימי מדי, יגידו יריביו.

לפני כשלוש שנים פרשת מרצונך מהניהול היומיומי של "מייקרוסופט". ולצד היותך יו"ר החברה, מונית גם ל"אדריכל תוכנה ראשי". לא חסר לך הניהול? אתה לא משתעמם?

"לא. אני עובד, אני מבלה עם אשתי, אני אב לילדים. אני יודע שאני בר-מזל בכל התחומים הללו. יש לי עבודה מרתקת: אני עובד על פיתוחים של מוצרים חדשים. הדברים הנפלאים שרצינו לעשות באמצעות המחשב האישי, כשהקמנו ב-1975 את 'מייקרוסופט', עדיין רחוקים, לדעתי, לפחות כדי עשור מהשגה שלמה. יש עוד המון מה לעשות: לפשט את התוכנות, להעצים את המיחשוב. עוד אין מחשב על כל שולחן והמיחשוב האישי עוד לא באמת אישי ולא מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו. מחשב הלוח שעליו הכרזנו לאחרונה הוא ציון דרך חשוב בכיוון הגשמת החלומות. אבל רק ציון דרך. כך שיש לי עוד שנים לא מעטות של עבודה רבת עניין. למזלי".

מתי יסתיים, לדעתך, המשבר בהיי-טק?

"למה בדיוק אתה מתכוון במילה 'משבר'? מדי שנה המיחשוב חודר ליותר ויותר בתים. עד כה נמכרו בעולם מיליארד מחשבים אישיים. בשבע השנים הבאות יימכרו עוד מיליארד. שני מיליארד מחשבים, זה כבר מספר מאוד משמעותי. המכשירים החדשים מהירים יותר, זולים יותר, חזקים יותר. גל היצירתיות לא נסוג לאחור, הוא מתגבר והולך. אפילו עבודות מיחשוב הכי פשוטות, כמו כתיבת מסמכים, גלישה באינטרנט והחלפת מסרים של דואר אלקטרוני זכו להשבחה ושיפור לא יאמן. אז אם אתה מדבר על 'משבר', קח בחשבון ששום דבר בטכנולוגיה לא נסוג לאחור".

לא? אינך רואה את כל ההשלכות האכזריות של פיצוץ בועת האינטרנט והתקשורת?

"אני מסכים: היו חלומות שאכזבו. אלו לא היו חלומות שלי ושל 'מייקרוסופט'. אנחנו שמרנו על השמרנות בתחזיות. אני לא קובע, חלילה, שאנשי החזון שגו בחזונותיהם. אדרבא, הם צדקו באשר לחשיבותם אך טעו באשר ללוח הזמנים. לא בן לילה מתחוללים שינויים כה עמוקים בטכנולוגיה. לוקח זמן עד שהפטנטים החדשניים נעשים פשוטים וידידותיים למשתמש. לוקח זמן עד שמספר המשתמשים בהם גדל למימד המאפשר הורדת מחירים חדה".

עתיד ההיי-טק מאחוריו?

להיפך, העתיד לפניו. לי אין ספק: טכנולוגיית המידע תמשיך להיות התעשייה שתצמח בקצב הכי מהיר. אנחנו נמצאים רק בפתחו של 'עשור דיגיטלי', שבו יבואו סוף סוף לידי מימוש הרעיונות שחלמתי עליהם לפני 25 שנים. הרי גם היום המחשב האישי עוד לא באמת משולב בחיי היומיום שלנו. אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו חיים בלא חשמל, מכונית וטלפון; אנחנו בהחלט מסוגלים לדמיין את עצמנו חיים בלא מחשב אישי. נכון שהוא מצוי ב-70% מהבתים בארה"ב, אבל למה הוא משמש? לכתיבת מכתבים ולגלישה אקראית באינטרנט, עדיין על ידי חיוג בקו טלפון. בעשור הקרוב כל זה ישתנה. המחשב יהיה מרכז המידע ומרכז הבידור של המשפחה ושל היחיד".

ועד אז, ההרס בענפי ההיי-טק והמידע לא ייפסק?

"לצערי, חברות היי-טק רבות יפשטו את הרגל וייעלמו. יהיה קשה לשרוד, ויהיו כשלונות רבים: המשקיעים בטכנולוגיית המידע נהיו מאוד זהירים ובררניים. אלא שזו לא התמונה המלאה. על קבריהן של חברות מתות יקומו חברות הזנק חדשות. הדחף ליזום ולחדש לא פסק. קרנות הון סיכון אומנם עברו הרזיה, אך לא גוועו. יש להן כסף. לרעיונות טובים יימצאו מממנים טובים. יהיה מספיק כסף להשקעות בפיתוח שבבים משוכללים, באמצעי אחסון מתקדמים, בתשתיות כבלים אופטיים, ביישומי אינטרנט חדשים, במסכי מחשב משופרים.

"אנחנו בהחלט לא מדברים על תקופה של הרס מוחלט, אלא של התאמה, מכאיבה אך מבריאה. ישרדו המצאות וטכנולוגיות ההולכות לקראת הצרכן ומבטיחות תשואה גבוהה למי שמתקין אותן. ובתוך חמש שנים נחזור לצמיחה מהירה מאוד. יתכן שגם פחות: אין לי מודל מדוייק לנבא זאת".

הישראלים העדיפו להישאר בבית

ביל גייטס ממעט מאוד לדבר על פוליטיקה ונמנע מלהתבטא בנושאי מדיניות שנויים במחלוקת. הוא קצת נבוך כשאני שואל אותו על כך. הוא מהסס האם להשיב, איך להשיב, ועונה באיפוק. שקול מילים.

אתה רואה עתיד מבטיח לתעשיית הטכנולוגיה העילית בישראל על אף מלחמת הטרור?

"אין קשר בין מצב המלחמה שבו מצויה ישראל לבין עתיד הטכנולוגיה הנוצרת בה. ההצלחה הגדולה של ישראל הרי קשורה באיכות אזרחיה. אני מתכוון לאיכות ההשכלה הנרכשת באוניברסיטאות הישראליות וליידע שהביאו איתם העולים שהגיעו לישראל. בזכות אלה ואלה הפכה ישראל למקום שבו חיפשו חברות הטכנולוגיה הגדולות עובדי היי-טק מבריקים. אלא שהישראלים העדיפו כבר אז להישאר בבית, וכך נאלצנו לפתוח בישראל מרכז מחקר ופיתוח גדול".

איך האינתיפאדה הפלסטינית משפיעה על החלטות עסקיות של "מייקרוסופט"?

"אי-יציבות פוליטית וביטחונית תמיד עושה את מקבלי ההחלטות העסקיות לעצבניים. כשביקרתי באחרונה בהודו, סופר לי על היסוסים של החברות להשקיע באיזורים חשופי לחימה שם".

"מייקרוסופט" תמשיך להשקיע בישראל?

"כן. אנחנו משקיעים ונמשיך להשקיע במרכז המחקר והפיתוח שלנו בישראל. העובדים שלנו בישראל קיבלו באחרונה הרבה משימות שאפתניות. הם עוסקים בפיתוחים חדשים, בייחוד בתחומי האבטחה הדיגיטלית. כאן יש לישראל רשימת הישגים מרשימה".

אתה מוכן לחזור על תשובתך? האם תמשיכו להשקיע בישראל?

"אכן, אני חוזר ואומר, נמשיך להשקיע בישראל. אנחנו, כמובן, מודאגים כשהעובדים שלנו נחשפים לסיכונים, אבל זה לא ירתיע אותנו מהעמקת פעילותנו בישראל".

מבשרי המהפכה

אתה מדבר על "עשור דיגיטלי" ואני מסוקרן: האם צפויה בשנים הבאות מהפיכה טכנולוגית או רצף של שיפורים?

"במובן אחד בלבד, ההתפתחות של האינטרנט בעשור הקרוב תהיה אבולוציונית, כי לא צפויה מהפיכה שתשנה את יסודותיו. אבל כל דבר אחר כן ישתנה. נוכל לראות, אתה ואני, חדירה מוגברת של האינטרנט המהיר לבתים פרטיים. נוכל לראות מחשבים אישיים המחוברים ביניהם ולעולם המידע החיצון באמצעות תקשורת אלחוטית פשוטה וזולה. באינטרנט עצמו ישרור מצב, שבו כל תוכנה תוכל 'לדבר' עם כל תוכנה אחרת, כל יישום עם כל יישום אחר. כך תתאפשר, בעשור הדיגיטלי, פריחה של מסחר אלקטרוני, של ניהול אלקטרוני של משאבי התאגיד, של זירות ספקים וקניינים אלקטרוניות".

המחשב האישי ישנה את צורתו?

"בהחלט. המחשב האישי, המכונה המגלומנית הזו, יפורק לגורמים. סוף סוף ניפטר מהמקלדת, שהיתה מלכתחילה גורם מפריע לאימוץ המיחשוב כעניין אישי באמת. במקום מקלדת, נראה את האנשים מסתובבים עם מסכים דקים, שיתפקדו כ'מחשבי- לוח': אפשר יהיה לכתוב עליהם באמצעות דיו אלקטרוני, לגלוש באינטרנט, להחליף מסרים וצילומים, לשחק, לצפות בסרטים, לשמוע הרצאות ולהכין שיעורים, להשתתף בדיונים, לקרוא ספרים. אפשר יהיה לקבל על המסך את העיתון היומי מעודכן מדי כמה דקות, לסמן עליו סימנים ולשלוח לחברים. מחשב-לוח יצויד בתוכנה המזהה את כתב היד והופכת אותו לאותיות דפוס. מחשבי-לוח ראשונים יצאו זה עתה לשוק; הם מבשרי המהפיכה".

אוייבי הטכנולוגיה יאמרו כאן: לא רק המחשב האישי, אלא גם התא המשפחתי יפורק לגורמיו: כל אחד מבני המשפחה לוקח לו את מחשב-הלוח שלו, פורש לפינתו, מתחבר לאינטרנט ומתנתק מהסביבה.

"הבית של 'העשור הדיגיטלי' אכן יהיה שונה מאוד מהבית של היום. כל המכשירים בו יהיו מקושרים זה עם זה ועם מקורות מידע חיצוניים בקשר אלחוטי מהיר. הם יקבלו, ישלחו ויעבדו נתונים התפורים לצרכיהם של דיירי הבית. השעון המעורר יספר לנו מהו מזג האוויר, כמה פקקים צפויים בדרך והאם יש לנו עוד רבע שעה של שינה. המקרר יזמין עבורנו את החלב מהסופרמרקט האלקטרוני.

"זה יהיה בית שונה מהנוכחי, אך לא בהכרח פחות חם ומלכד: לאורך מאה השנים האחרונות, ההתקדמות של הטכנולוגיה חיזקה את התא המשפחתי ולא החלישה אותו. היא גם חיזקה את הסדר החברתי".

אתה מעלה חזון שאפתני, של אנושות המשלבת את המיחשוב האישי באורחות חייה היומיומיים. אבל על איזה חלק מהאנושות אנחנו מדברים? על 10%? 15%? בינתיים, הפער הדיגיטלי בין בעלי גישה למחשב ואינטרנט לבין חסרי הגישה רק מעמיק. איך מצמצמים אותו? והאם ניתן בכלל לגשר עליו?

"אני לא מסכים עם הטענה שהפער הדיגיטלי מעמיק. אני סבור שהוא מצטמצם, בזכות צמיחה מואצת של המדינות המתפתחות. כשאתה מסתכל על נתונים כלכליים, אתה רואה קשר די ברור בין התוצר הלאומי לנפש לבין חדירת טכנולוגיות חדשות. אתה רואה קשר בין הצמיחה וההתפתחות של המשק הלאומי לבין עוצמת השימוש במחשבים אישיים. מדינות מסוימות קצת סוטות מהמגמה, לטובה או לרעה. יפאן בולטת לרעה בשיעור השימוש במחשבים אישיים. סין בולטת לטובה, כמדינה שהטכנולוגיה מקדימה בה בהרבה את הכלכלה. ישראל, אני מבין, בולטת אף היא לטובה".

פוליטיקה שקופה

במה תורמת תעשיית המידע למלחמה בטרור, אם בכלל?

"אני רואה את התרומה העיקרית של טכנולוגיית המידע למלחמה בטרור בחיזוק הדמוקרטיה והפצתה ברחבי העולם. אומר זאת כך: גישה יותר חופשית של האזרחים למידע גוררת אחריה חיזוק של מוסדות דמוקרטיים. היא עושה את הפוליטיקה לשקופה יותר, פחות נוחה למושחתים. בעולם של תקשורת מהירה, מורכבת ופתוחה, קשה מאוד לשמר משטרים סגורים. כלומר, קשה מאוד לשליטים לשמור על משטר לא דמוקרטי".

ודי בדמוקרטיה כדי להביס את הטרור? אתה באמת מאמין גדול בקידמה.

"אני אכן מאמין בקידמה".

תיתכן, לדעתך, מהפיכת דמוקרטיה במזרח התיכון?

"למה לא? בוא והסתכל על דרום-אמריקה היום ולפני 20 שנה. השווה את אופי המשטרים שם אז והיום, וראה עד כמה המציאות הפוליטית השתנתה לטובה והטרור נסוג. האם בכל המדינות של דרום אמריקה שוררת כבר דמוקרטיה למופת? כמובן שלא. אבל אין ויכוח שהתקדמות משמעותית הושגה. אין איזור בעולם שעל מפתנו תיעצר המגמה לחברה לחברה פתוחת-מידע".

חברה פתוחת-מידע היא גם חברה פחות אלימה?

"אני מאמין שכן. הגישה הדיגיטלית מאלצת את הממשלות להיות ישירות יותר, הגונות יותר, מחושבות יותר בדעת האזרחים. המגמה לחיזוק הדמוקרטיה מחזקת, לכן, את הרצון להימנע ממלחמות. אני מאמין בכך, אך אינני יכול להוכיח זאת. זהו אופטימיזם, שאינו בר-הוכחה".

הטרוריסטים יודעים להשתמש היטב בטכנולוגיית המידע, באינטרנט, בטלפון הסלולרי, בדואר האלקטרוני. האם ההיי-טק לא נותן להם אמצעים משוכללים יותר לממש את כוונותיהם ולהפיץ את דעותיהם?

"כל אחד יכול להשתמש בטכנולוגיה חדשה. להערכתי, הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים דווקא יקשו על פעילותן של קבוצות הטרור ויתרמו למאבק בהן. טכנולוגיה, שתאפשר לצלם בזמן-אמת את כל היוצאים לחו"ל, תפעל נגדן. טכנולוגיה, שתסכל כל זיוף מסמכים ודרכונים, תפעל נגדן. עם זאת, הטרור יודע גם הוא להפיק תועלת מהתקדמות ההיי-טק. הממשלות צריכות להיות מודעת לכך ואנחנו, בתעשיות המידע, חייבים לעבוד עם הממשלות".

לו היית יועץ מידע ראשי לממשלת ישראל, במה היית מייעץ לה להתמקד כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי שלה?

"קודם כל ומעל לכל, להמשיך ולהשקיע בהשכלה. זה המפתח להישגים בטכנולוגיה. תראו איפה פרצו מעיינות ההיי-טק בארה"ב: לא במרכזי האוכלוסייה הגדולים, אלא במרכז ההשכלה הבולטים".

ומה נעשה עם כל משכילי היי-טק שלא ימצאו עבודה?

"אין דבר כזה. הרחבה של השכלה טכנולוגית תיצור בעצמה את מקומות התעסוקה לבוגריה. תיצור ג'ובים בשכר גבוה. כך היה בעבר, כך יהיה בעתיד. ועוד משהו: הקפידו שעלויות התקשורת אצלכם יהיו נמוכות מאוד. לממשלות השפעה גדולה על התחרות בענף התקשורת ועל המחירים שגובות החברות המספקות אינטרנט מהיר. בישראל, תקשורת זולה מאוד לא צריכה להיות בעיה. אתם מדינה קטנה וצפופה".

והשלום? "הו, השלום", נאנח ביל גייטס, "שבאמת יהיה שלום בישראל. שלום טוב לכל, ובמיוחד להשקעות גדולות בטכנולוגיה עילית"?

שגיאה חמורה

ממשלת ישראל רוצה לאלץ את המגזר הציבורי בארץ להעדיף תוכנות עם "קוד פתוח", כלומר כאלה שלא נמכרות על ידי חברות תוכנה מסחריות כמו "מייקרוסופט", אלא ניתנות להשגה ולהשבחה בחינם. אחר כך מוסיפים להן יישומים וחוסכים כסף למשלמי המיסים. "מייקרוסופט ישראל" זועמת על כך. שאלתי את גייטס לתגובתו, וזו היתה הפעם היחידה שהוא כמעט יצא מהכלים.

"אני רואה שגיאה חמורה מצידה של הממשלה בישראל בכוונתה להגביל מראש את חופש הבחירה של התוכנות במגזר ציבורי. לעתים קרובות מאוד, שכרה של תוכנה הניתנת בחינם יוצא בהפסדה, כי היישומים הנשענים עליה יקרים יותר. ומכל מקום, חובה להשאיר למנהלי מידע בכל משרד ובכל פרוייקט את חופש הבחירה המלא לאמץ את מערכת התוכנות היעילה והכדאית ביותר. לפעמים, התקנה של המערכת הפעלה לא מסחרית, הניתנת בחינם, תהיה הצעד הכלכלי והטכנולוגי הנכון, ולפעמים דווקא קניית תוכנה מחברה מסחרית תהיה הברירה העדיפה. אסור לצמצם מראש, בהוראה ממשלתית, את הבחירות הללו. זה ממש מטורף".

אתה מודאג מתפוצה גוברת של תוכנות שאין צורך לשלם עבור התקנתן?

"אם תוכנות המחשבים והשרתים יחולקו בחינם, מהיכן יבואו הכספים להשקיע במחקר ופיתוח? מי ישלם למיליוני המתכנתים ועובדי המידע, ששוברים את הראש על פתרונות תוכנה יצירתיים? או שהם יאבדו את מקום עבודתם, או שיועסקו כולם על ידי הממשלות והאוניברסיטאות, הניזונות מהקופה הציבורית.

"בלי שמירה נאותה על קניין רוחני של המשקיעים ועל הזכויות של היוצרים, יישבר מעגל ההזנה ההדדית בין קוני התוכנות לבין קהיליית המתכנתים הכותבים אותן, לבין התאגידים לייצורן ולשיווקן המסחרי. עולם של תוכנות-חינם הוא עולם שאין בו עבודה בשכר לעובדי המידע".

היוצא מהכלל

השערוריות שפקדו את צמרות העסקים באמריקה ובאירופה פסחו בגדול על "מייקרוסופט". לא נמצא דופי במאזניה, והדירקטוריון שלה פעל למופת. אף על פי כן, אי האמון העמוק שחשים אזרחי ארה"ב כלפ קברניטי המשק הפרטי דבר, בעקיפין ועל דרך ההשאלה, גם ב"מייקרוסופט". האם, שאלתי את גייטס, לפנינו משבר של השיטה הקפיטליסטית כולה?

גייטס, בתשובה, העיף בי מבט מופתע ואפילו טיפה משועשע. "אין משבר אמון במנהיגות העסקית", הוא אומר.

אתה אומר אין משבר? הרי הציבור האמריקני זועם על מנהלי החברות הגדולות. הוא סבור שכולם מושחתים.

"עד כה, נרשמו שני מקרים בולטים של ראשי תאגידים עסקיים שעברו לכאורה על החוק. זה לא הרבה. האנשים באמריקה מוטרדים לא משיטה כזו או אחרת של ניהול ספרים וחשבונות בחברות, אלא מההפסדים הגדולים שהיו להם בבורסה. במקרים ספורים שערי המניות אכן נופחו באופן מלאכותי, בגלל ניהול ספרים לא תיקני, או התנהגות עבריינית של הצוות הניהולי הבכיר של החברה. אבל זה לא הכלל. זה היוצא מהכלל".

מתי תסתיים, לדעתך, ההאטה בכלכלת ארה"ב?

"אינני כלכלן ואני לא יודע את התשובה לכך. אני מניח שב-18 החודשים הקרובים לא נראה נסיגה מדאיגה במשק האמריקני וגם לא זינוק מדהים. לטווח הארוך, אני הרבה יותר אופטימי. הפיתוחים החדשים בטכנולוגיית המידע יגרמו לעוד קפיצה משמעותית בפיריון העבודה והייצור, ויאפשרו לכל הכלכלה להתחזק ולצמוח".

אני רואה שברשותך מחשב-לוח חדש, שעל המסך שלו אתה משרבט את רשימותיך. אימוץ מאסיבי של מחשב כזה, כולו מסך, תלוי בתוכנה משוכללת לפיענוח כתב-יד. באנגלית היא פועלת היטב. מה עם העברית?

"מחשבי-הלוח הראשונים תומכים רק בחמש שפות, ועברית לא נכללת ביניהן. אני מבטיח לך שהיא תיכלל בקרוב. אל תדאג, תהיה עברית".

כה אמר ביל גייטס. הוא לא רק שווה 43 מיליארד דולר, הוא גם שווה שיחה.