אושר תקציב נוסף בסך 9.3 מיליון שקל למבקר המדינה
רובו של התקציב מיועד לתשלום שכר עובדים עבור השנתיים האחרונות על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה
ועדת הכספים אישרה היום (ב') תקציב נוסף בסך של כ-9.3 מיליון שקל למשרד מבקר המדינה. רובו של תקציב זה מיועד לתשלום שכר עובדים עבור שנתיים שחלפו על פי פסק דין בפשרה שנתן בית הדין הארצי לעבודה לפני חודשיים. הבקשה לתקציב נוסף הועלתה כבר אתמול בוועדת הכספים, אולם זו דחתה את החלטתה.
על פי הפשרה, שנועדה לגשר על חילוקי הדעות בין האוצר, שהתנגד לתקציב הנוסף, לבין משרד מבקר המדינה, שני שלישים מהסכום ינתנו ממשרד האוצר ושליש מתקציב מבקר המדינה. חלקו של האוצר ימומן מתקציבי 2002 ו-2003.
אתמול מסר מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מרדכי בס, בדיון בוועדת הכספים, כי התקציב הנוסף בנוי משני סעיפים. אחד, בסך של 8.7 מיליון שקל, נובע מתשלום עבור שכר עובדים לתקופה שבין אפריל 2000 לדצמבר 2002, בהתאם להסכם שכר במשרד מבקר המדינה ועל פי פסק דין בפשרה שנתן בית הדין הארצי לעבודה באוגוסט 2002. סעיף שני, בסך 646 אלף שקל, הינו תוספת בסעיף הרזרבה לשכר והוא נובע משינוי שיעור המע"מ.
לדברי המנכ"ל, תקציב משרד מבקר המדינה נקבע אמנם בוועדת הכספים, לפי הצעתו של מבקר המדינה, אולם אין הוא כלול בתקציב המדינה. נציג האוצר, דניאל לימור, התנגד אמש לדרישה לאישור תוספת לתקציב משרד מבקר המדינה בציינו, כי מדובר בתוספת תקציב רגילה ואין סעיף תקציבי מהיכן לשלם אותה. בתגובה אמר בס: "אנחנו לא פראי אדם. אנחנו מתאימים את עצמנו לגבי מידת הריסון התקציבית הנדרשת בתקציב המדינה. מדובר במעט כסף, במיליונים ספורים ולא במיליארדים, כך שאין צורך לקבל אישור של מליאת הכנסת אלא של ועדת הכספים בלבד. זאת, בהתאם לחוק יסוד מבקר המדינה של אי תלות המבקר ברשות המבצעת".
בתום הדיון אמש פנה ליצמן לאוצר שיביא גם את תקציבו של בנק ישראל לדיון בפני ועדה הכספים, למרות עצמאותו של הבנק בתחום
התקציב.