שתף קטע נבחר

"אני טוב למצבים קשים"

שרון מודה שלא הצליח לממש עד היום את הבטחתו להביא שלום וביטחון. הוא מבטיח לקיים לאחר שינצח בבחירות. הסקרים שמונחים על שולחנו – שניים טריים הגיעו אליו אתמול – מצביעים על פער גדול מאוד בינו לבין נתניהו. אף על פי כן, הוא לא רגוע: "הפריימריס לא הוכרעו עדיין. כל מחשבה שההכרעה כבר מאחורינו היא טעות"

באולם השמחות "גבעת האירוסים", בין נס ציונה לראשון לציון, פצחו ביום ראשון בערב הרמקולים בשירת "שרון יביא שלום, שלום שישמור עלינו", הג'ינגל מהבחירות הקודמות. השלום טרם בא, אבל שרון הגיע, והקהל, מאות פעילי שטח, קיבל אותו בשירת "אריק מלך ישראל". שרון אומר שקבלות הפנים האלה מביכות אותו. מביכות ומשמחות.
הוא הרים את זרועותיו, להרגיע את הקהל, ועלה לבמה, שם ישבו, זה לצד זה, נשיא איגוד הקבלנים, סם אולפינר, וראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו. הכל אמר: אנחנו השלטון כאן, ואנחנו נישאר בשלטון.
באותו בוקר תקף אותו נתניהו בעמוד המודעות היומי שלו בעיתונים. תפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה הובטח לעמרם מצנע, טענו המודעות. "אני רוצה להודיע ששר הביטחון של הממשלה הבאה יהיה שאול מופז – נקודה", אמר שרון. הקהל קיבל את הבשורה במחיאות כפיים אדירות, שנשמעו עד המכון הביולוגי בנס ציונה.
לאורך כל מערכת הבחירות הקפיד שרון לנהל קמפיין בפרופיל ממלכתי, מאחורי שולחן הכתיבה של ראש הממשלה. הפעם החליט לתקוף את נתניהו חזיתית. "קיבלתי את הליכוד אחרי מפלה קשה. מצאתי מפלגה שסועה ומרוסקת, עם 19 ח"כים בלבד. היה לנו גרעון שלא היה כמוהו אף פעם. אני כיתתי את רגליי מבנק לבנק, כדי שיפרסו לנו את החובות. אני שיקמתי את המפלגה".
על מדינה פלסטינית הוא לא אמר אף מילה. כשיצא, נדחק לעברו אחד הפעילים, כשהוא צועק "אריק, אריק, תעשה להם מה שעשית ב"(יחידת הקומנדו) 101".
שרון מירפק את דרכו אל האיש. "להגיד לך משהו?", אמר, והנמיך את קולו. "אני הייתי ב-101. פעלנו שם, אבל פעלנו בשקט".
אתמול, בביתו בירושלים, בראיון ערב פריימריס ל"ידיעות אחרונות", הוא חזר אל המפגש בנס ציונה. "צריך נחישות במלחמה הזאת", אמר. "שיקול דעת. אחריות, לא התלהמות. לא סיסמאות. צריך לדבר פחות".

בבחירות הקודמות, אמרנו, הבטחת שתביא שלום וביטחון. בינתיים נהרגו קרוב ל 700 ישראלים. מה אתה משיב לטענה שאתה, מר ביטחון, נכשלת, לא הבאת לא שלום ולא ביטחון.

שרון הרצין. "הבטחתי ביטחון ושלום, ואני אביא ביטחון ושלום", אמר. "זאת מערכה קשה ואכזרית. הטרור לא מבדיל בין ילד לאישה, מתנחל וחבר קיבוץ. ההבחנה היחידה היא אם הקורבן יהודי או לא.
"נניח שהייתי מחליט להכריע הכל כמו בסיסמאות המתלהמות (של נתניהו). מה יהיה אחר כך? האם נשב לנצח בג'נין, שכם, רמאללה ובית לחם? האם נשב לנצח בחברון? בתוך עזה?"
נשיא ארה"ב בראשית המאה ה 20, טדי רוזוולט, הכניס להיסטוריה את ההנחיה הבאה למנהיגים: "החזק באלה גדולה ודבר ברכות. כך תגיע רחוק". בעשרות שיחות שקיים שרו באחרונה עם אישים שונים הוא תיאר את מדיניותו בקדנציה הבאה, בהנחה שייבחר, במונחים דומים: מצד אחד הפעלה בלתי מוגבלת של צה"ל נגד הטרור, מצד שני מאמץ אמיתי להגיע להסדר עם הפלסטינים. חלק מהם השתכנעו ששרון של הקדנציה השנייה יהיה נדיב להפתיע. הוא הרי דיבר איתם על "ויתורים כואבים".
שאלנו אותו אתמול מה פשר הוויתורים הכואבים שהוא מדבר עליהם. האם הוא רומז לפינוי התנחלויות? לחזרה לקווי 67'? כל ויתור יכאיב לאריאל שרון, אבל האם יש נקודת מפגש בין הוויתורים שהוא מכון להם לבין הסדר כלשהו שמקובל על האמריקנים, על האירופים, על העולם הערבי?
הוא התעקש על עמימות. "כל מקום (שמוותרים עליו) כואב. קחו את התנ"ך ותקראו על כל המקומות האלה". הוא לועג לניסיון לתאר אותו כאבי המדינה הפלסטינית. "מהטרות שאני מציב לממשלה הבאה שלי זהות למטרות שהצבתי לממשלה הקיימת. קודם כל, עלייה. להביא עוד מיליון יהודים. שנית, ביטחון. שלישית, שלום: הסדר מדיני. רביעית, לגשר על הפערים הקשים בחברה. להגיע להשקעות שיחוללו צמיחה.
"לאט לאט אני רואה שבפי המתחרים שלי אני נושא רק דגל אחד – מדינה פלסטינית. זאת התלהמות של בחירות. "התנאי הבסיסי כל התקדמות מדינית הוא הפסקת הטרור. אני אמרתי את זה. האמריקנים והאירופים הסכימו. נמשיך במלחמה בטרור בכל זמן ובכל מקום.
"אם אתם שואלים אותי לגבי העתיד, אם זה יהיה במסגרת הסכם כולל שיביא לשקט, להפסקה מוחלטת של הטרור, להסכם מדיני אמיתי, צריך להיות הוגנים: אינני מאמין שהיה מדינאי אחד שיתנגד להקמתה של מדינה פלסטינית.
"תוסיפו בבקשה: מדינה מפורזת לחלוטין, לא חמושה. יהיו בה כוחות משטרה בלבד., כשישראל שולטת בגבולות החיצוניים שלה ובמרחב האווירי. אלה היו התנאים שהעליתי גם בשיחות עם האמריקנים. אין קיצורי דרך".

בינתיים, אמרנו, האמריקנים מגבשים מפת דרכים שמדברת על הקמת מדינה פלסטינית כבר ב-2003. טוענים כלפיך שנרדמת בשמירה.

"אני"? תמה שרון. "בכל שנות שירותי הצבאי, ממ"כ ואילך, אף פעם לא נרדמתי בשמירה. מסתובבות הרבה טיוטות של מפת הדרכים. גורמים שונים מפיצים טיוטות שונות. שום טיוטה איננה סוף פסוק. הדרך תוארה בנאומו של הנשיא בוש ב-24 ביוני. לפני הנאום היו מגעים מאוד אינטנסיביים ביני לבין הבית הלבן. קיבלנו את העקרונות, אבל יש לנו מספר הערות. אנחנו מקיימים דיונים עם הממשל בדרגים שונים. אני מבטיח לכם, הממשל מכיר את עמדת ישראל ומקבל אותה".

מקבל אותה, תהינו.

"כן", השיב שרון. "מקבל אותה. תסתכלו על חצי הכוס המלאה".

האם, שאלנו, קיבלת הבטחה לסיוע אמריקני לפני הבחירות.

"אני מעריך שיהיה סיוע. הוא לא נקשר במערכת הבחירות. התחלנו לטפל בזה לפני שידענו שהבחירות יוקדמו. הבסיס העיקרי ליחסים של ישראל עם ממשל בוש הוא אמינות, אישית. גם היחסים שהולכים ונבנים עם רוסיה של פוטין בנויים על אמינות אישית. שיתוף פעולה שלנו עם הרוסים במלחמה בטרור הגיע לרמה מאוד גבוהה".
הסקרים שמונחים על שולחנו של שרון – שניים טריים הגיעו אליו אתמול - מצביעים על פער גדול מאוד בינו לבין נתניהו. אף על פי כן הוא לא רגוע. הוא חושש שהפעילים שלו יהיו כל כך בטוחים בניצחון, שלא יגיעו לקלפי. הוא חושש משאננות. חשוב לו, כנראה, לזכות בהפרש גדול; לא רק מטעמי אגו, גם מהטעם המעשי, שהפרש גדול יקטין את יכולתם של עמיתיו להכתיב לו מי יישב ומי לא יישב בממשלתו.
עוד לא ניצחת, אמרנו לו, וכבר נדמה שחילקת את עור הדב בממשלה הבאה: מופז לביטחון. נתניהו לחוץ. לבנת למשרד החינוך מורחב. גם אם הנסיבות יאפשרו לך להקים ממשלת אחדות, לא יהיו לך תיקים לרפד בהם את הצטרפותה של מפלגת העבודה.
על פי תשובתו, נדמה שהוא מנסה להתנער ממה שנרשם כהתחייבויות לקראת הממשלה הבאה: לכאורה, הוא איננו מחויב סופית לאיש. לא לנתניהו, לא למופז, לא לאולמרט, לא לשלום, לא ללבנת. הכל כאילו פתוח, לבד מציפיותיהם של בכירי הליכוד.
"אינני מחלק תיקים", אומר שרון. "לא צריך לחלק היום. את הדברים שאמרתי לא הייתי אומר, אלמלא נאלצתי להבהיר בעקבות הודעות שפורסמו. אין טעם לעשות זאת. הפריימריס לא הוכרעו עדיין. כל מחשבה שההכרעה כבר מאחורינו היא טעות".

האם, שאלנו, נתניהו יהיה שר החוץ בממשלת?

"תהיה לנו נבחרת מצוינת בממשלה ובכנסת, מה שאתם נוהגים לכנות נבחרת החלומות".

בנבחרת החלומות שלך, הערנו, כל שחקן בועט לשער אחר.

"הממשלה שאקים תפעל ותדבר בקול אחד", אמר שרון. "לכן השאלה הזאת איננה קיימת".

לפי מה שקורה היום בינך לבין נתניהו, אמרנו, הסיכויים לכך לא גדולים. הוא עוקץ אותך ואתה אותו, וכשמתקיימת התייעצות ביטחונית, אתה שוכח להזמין אותו.

"יש נטיה להגזים בתיאורים. צריך להבין, עכשיו ערב בחירות. יש התלהמות. אני עצמי משתדל כמיטב יכולתי לא להיגרר. באותה רוח הנחיתי את השרים. כולנו נצטרך לעבוד יחד למחרת הפריימריס".
שרון בוחר, לפיכך, לגמד את יריבו בלי לתקוף אותו. הוא לועג לו בסגנון הסרקסטי שלו, בשרונית. "אני לא מזמין אותו לפורום ביטחוני, כמו שאני לא משתתף בכל דיון על מדיניות ההסברה במשרד החוץ".

נתניהו, אמרנו, מתאר את השנתיים שלך בשלטון ככישלון מוחלט, גם ביטחוני, גם כלכלי.

"לטענה שלו אין על מה להתבסס", אמר שרון. "חוץ מזה, עכשיו, כשהוא בממשלה, תהיה לו אפשרות לתרום, ואז הדברים ייראו לו אחרת. אני הזמנתי אותו בכנות להצטרף לממשלה, ולא טעיתי: הוא שר חוץ מצוין ומסבירן מצוין. אני רוצה אותו בממשלה הנוכחית ורוצה אותו בממשלה הבאה".
כשאמר שרון, וחזר ואמר "רוצה אותו", היה לו קושי מפתיע בדיבור. הרושם היה שהוא רוצה אותו, כמובן, אבל לא מאוד רוצה.

אתה אומר שנתניהו שר חוץ מצוין, אמרנו, אבל האשמת אותו, בכנס פעילים השבוע, שהוא מזיק ליחסים עם הממשל האמריקני.

"צריך להבין", אמר שרון. "אנחנו חיים בתקופה רגישה מבחינה אזורית. קורים כאן דברים. הנושא הפלסטיני. הנושא העיראקי. כשאמריקה, שהיא באמת בעלת הברית נאמנה ושותפת אסטרטגית כפי שלא היתה מעולם, שומעת קולות מכאן שחורגים מהתיאום האסטרטגי, זה מביא לא רק להרמת גבות, אלא גם לשאלות.
"לא מדובר רק בנתניהו. יש גם אחרים. זה מחייב אותי לעסוק לא מעט בהסברת העמדה האמיתית שלנו לאמריקנים. כל שעה שאני צריך לבזבז על מתן הסברים מקשה עלינו".

מועמד העבודה, אמרנו, התחייב שאם ייבחר, יפנה מייד את ההתנחלויות מרצועת עזה.

"היו אמירות כאלה בעבר", אמר שרון. "הן מביאות רק להגברת הטרור".

מה דעתך, שאלנו, על מועמדותו של מצנע, האיש שדרש את הדחתך במלחמת לבנון.

"אין לי שום משקעים אישיים. אינני סוחב איתי איבות ישנות. כשאקים ממשלה אזמין את כולם. כן, גם את מצנע. על פי קווי היסוד של הממשלה הנוכחית".

אתם מדברים, שאלנו.

"בוודאי. סיירתי בחיפה לא אחת. בסיורים ליווה אותי ראש העיר".

לדעתך, מצנע הוא ראש עיר מוצלח?

"אני לא בקיא בעניינים מוניציפליים", השיב שרון בשרונית.

אחד היועצים האסטרטגיים שלך, אמרנו, מציע שנכנה אותך "הזקן", כמו שכינו את בן גוריון בתקופת השיא שלו. איך אתה חי עם הכינוי הזה?

"לראשונה קראתי את זה אצלכם", אמר שרון. "אף פעם לא קראו לי כך".
אף על פי כן, נדמה שהוא לא דוחה את ההשוואה לבן גוריון על הסף. שני קודמיו הירבו לקטר על הטירדה הכרוכה בתפקיד, על הלחצים, על הקפריזות, על הבגדנות שפורחת סביבם, על התעללות התקשורת. שרון, אולי משום שבניגוד לשני קודמיו, התפקיד לא נפל לידו כפרי בשל, הוא עבד קשה בשבילו, 50 שנה עבד, נהנה מכל רגע. למרות שהוא מנהיג מדינה באחת התקופות הקשות ביותר שלה.
"אני אנצח בבחירות האלה", אמר לנו אתמול. "אני אעשה כל מאמץ להקים ממשלת אחדות, ממשלה רחבה ככל שניתן. כדי שתהיה אחדות בעם צריכה להיות קודם כל אחדות בליכוד. הליכוד יעמוד במרכז הממשלה שאקים. אני מעריך שיהיו לו כ 40 ח"כים, והם יהיו בסיס לממשלה יציבה".

אבל המצב, אמרנו.

"אני טוב למצבים קשים", אמר שרון.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
"הזקן" החדש. שרון
צילום: איי פי
צילום: דובר צה"ל
עם שר הביטחון מופז
צילום: דובר צה"ל
צילום: רויטרס
נתניהו. תמיכה מהוססת
צילום: רויטרס
מומלצים