חמישה ענייני מדיה

1. האינטרנט הוא טלוויזיה?

האינטרנט שונה מטלוויזיה – החוכמה הפשוטה הזו ידועה כמעט לכל גולש, אך טרם הגיעה, כנראה, לראשי אמריקה און ליין, ספק האינטרנט הגדול בעולם.

ג'ונתן מילר, המנכ"ל החדש של החברה, בוחן אפשרות לשדר למנויי החברה תכנים המשתנים על פי ימי השבוע, בניסיון לחקות את ימי השידור הממותגים בערוצי הטלוויזיה של "טיים ורנר", מדווח ה"וושינגטון פוסט".

על פי ההצעה של מילר, תוכני ספורט יוצגו בדף הראשי של AOL בעיקר בימי ראשון, עצות ומידע הקשור לעבודה יתפרסמו בימי שני, מוזיקה חדשה בימי שלישי, עזרה לשיעורי בית ועצות בענייני המשפחה בימי רביעי, קדימונים לסרטים ותוכניות טלוויזיה חדשה ותוכני בידור לקראת סוף השבוע.

האמנם יתרגלו הגולשים להתחבר לאינטרנט בימים מסוימים, בציפייה לצפות בתכנים המשודרים בהם? בניגוד לטלוויזיה, האינטרנט הוא מדיום המחוסר "פריים טיים" והעקרונות הבסיסיים של הטלוויזיה אינם פועלים בו. הגולש שולט בנראטיב האינטרנטי - הוא קובע את עיתוי הגלישה וכמה זמן תימשך ולא הספק. המהלך של AOL נראה יותר כמו ניסיון להיצמד למודל ישן ומצליח ופחות כצעד חדשני שייראה את הכיוון הנכון לספקים אחרים.

2. בקרוב - תעמולה פוליטית בדואר האלקטרוני

ספקי תכנים מקוונים מחפשים את האיזון הנכון שיספק את המפרסמים אך לא יוציא את הגולשים מכליהם. גולשים שביקרו בזמן האחרון ב"דה מארקר", שהשיק לאחרונה שירות פרימיום או באתר "חבר'ה", שהצהיר על כוונותיו להישאר אתר חינם, בוודאי הבחינו שהאיזון באתרים האלה הופר לטובת המפרסמים.

בדף הראשי של "דה מארקר" מופיעה פרסומת מרובעת באמצע המסך, פרסומת מלבנית בצדו הימני והעליון, פרסומת קופצת על הכותרת הראשית ועוד. ואילו באתר "חבר'ה", דומה שעוד מעט הפרסומות שמזנקות מכל עבר ידחקו את איזור התוכן לריבוע קטן במרכז המסך. ההודעות הפרסומיות הטורדניות, שנשלחות בדואר האלקטרוני שוב ושוב, אינן מוסיפות לשלווה הנפשית של הגולשים. השבוע פורסם כי האתר עשוי לאפשר למפלגות הגדולות לשלוח תעמולה פוליטית ל-650,000 החברים באתר. הנה כי כן, שוב מתברר כי הגולש עלול לשלם בבריאותו הנפשית עבור תכנים "חינם".

3. צפה בפרסומת, קבל משהו חינם

האם ניתן למצוא דרך מלך שאינה זרועה בפרסומות טורדניות ובמחסומים שכדי לעבור אותם יש לשלם ביוקר? המגזין המקוון סלון.קום השיק לאחרונה פרסומת אינטאראקטיבית בלתי שגרתית ובלתי פולשנית למכונית מרצדס חדשה. הפרסומת מזמינה גולשים להקליק עליה ולעיין במצגת בת ארבעה דפים במשך 15 שניות. בתמורה, זוכים הגולשים בשובר המאפשר להם לגלוש חינם במשך יום באיזור הפרימיום באתר "סלון", שמהווה כ-20 אחוז מתכניי האתר. שאר איזורי האתר חופשיים לכל המבקרים.

ב"סלון" מסבירים כי הפרסומת, שמבוססת על טכנולוגיה של חברת Ultramercial, היא חלופה לתשלום דמי מנוי עבור תכניי פרימיום באתר, במחיר 18.5 עד 30 דולר בשנה. "אנחנו מנסים שיטות חדשות לחשוף את תכניי הפרימיום שלנו בפני הגולשים, בתקווה שימצאו חן בעיניהם וישלמו עבור מנוי", אמרה שריל לונקנגרו, מנהלת המכירות באתר לסוכנות הידיעות "רויטרס".

בשלב זה, כ-45,000 גולשים משלמים עבור תכניי הפרימיום של "סלון" אך אין בכך די. "סלון", שהפסיד 79.7 מיליון דולר מאז השקתו ב-1995 מצוי במצב אומלל. האתר ניצל מסגירה בחודש שעבר, לאחר שאחד ממנהלו הלווה לו 200,000 דולר, אך מזומניו עשויים לאזול עוד החודש, על פי מסמכים שהוגשו לרשות ניירות הערך בארה"ב.

אתר אינטרנט פחות מיואש הוא ה"אקונומיסט", אחד מאתרי המנויים הגדולים ביותר ברשת. האקונומיסט נמנע מפרסום פולשני (לבד מפרסומות עצמיות) ומתפרנס ממכירת מנויים לגולשיו עבור 69 דולרים בשנה.

לאחרונה השיק האתר את תוכנית המנויים בחסות (Subscriber Sponsorship). במסגרת התוכנית הבלתי שגרתית, מציע האתר שנת מנוי חינם לגולשים שמוכנים למסור לחברת "אורקל" מידע אישי כמו שם, כתובת ודואר אלקטרוני, שישמש את החברה לצורך משלוח פרסומות בדואר האלקטרוני.

עבור הזכות ליצור קשר אישי עם משתמשים אלה, אורקל משלמת ל"אקונומיסט" סכום כסף גבוה בהרבה מהמקובל עבור פרסומות רגילות. ב"אקונומיסט" מתכוונים להרחיב את התוכנית ולשתף בה מפרסמים נוספים.

השילוב של שירותי פרימיום בתשלום עם פרסומות מתוחכמות, המיועדות לגולשים החינמיים באתרי תוכן צפוי להתרחב. הפרסומות של Ultramercial וחברת "דוטומי" הישראלית מספקות לגולש תמורה מסוימת עבור הצפייה בהן, אך גם הוא צריך לספק משהו - לוותר על אשליית האנונימיות או למסור את פרטיו האישיים ולהמשיך לסבול ממתקפת ההצעות המסחריות. לכל דבר יש מחיר, כבר ציינו?

4. המפה נפתחת

אתר נוסף שמבקש לחשוף את תכניו לגולשים הוא "מפה", שפתח את שעריו לרגל חג החנוכה. החל מאתמול ועד יום ראשון הקרוב יוכלו כל הגולשים לגלוש באתר, שברוב ימי השנה מיועד למשתמשים בתשלום בלבד.

"נס חנוכה – האתר פתוח לכולם", זו לשון הבאנר שצץ בחלק העליון של האתר, שעדיין לא הגיע לרווחיות. נס לא קרה פה - "מפה", שנהג באופן דומה גם בחג הסוכות, הצליח לצרף לשורותיו 12,000 גולשים, אך אין בכך די. הצורך של "מפה" לפתוח את האתר מצביע על הבעייתיות הגדולה במודל של אתרים סגורים, המיועדים לגולשים בתשלום בלבד.

5. הלהיט - בייסבול על פי דרישה

MLB.com, אתר האינטרנט הרשמי של ליגת הבייסבול בארה"ב, השיק שירותי פרימיום לקראת עונת המשחקים של 2001. כיום, יש לאתר 150,000 מנויים שנהנים משידורי משחקים באודיו, נוסף על גישה לאלפי קטעי וידאו בני 20 שניות כל אחד.

ב-26 באוגוסט, MLB.com צעד צעד נוסף קדימה כאשר העביר שידור ישיר ראשון של משחק בייסבול שלם דרך האינטרנט. המשחק בין הניו יורק יאנקיס והטקסס ריינג'רס הוצע חינם ל30,000 הגולשים שצפו בו (על אף שנדרשו להזין את כרטיס האשראי שלהם כדי לוודא שהם אינם מתגוררים באיזורי הפעילות של שתי הקבוצות, כדי למנוע מהן הפסד ממכירת כרטיסים).

ליגת הבייסבול תגבה, כמובן, תשלום משידורים ישירים בווידאו כאשר השירות יושק רשמית בשנה הבאה. על פי הניסיון הראשוני של האתר, שידורים בתשלום על פי דרישה (VOD), עשויים להיות הדבר החם הבא באינטרנט.

למעשה, שידורים על פי דרישה הם הדבר הבא כבר כמה שנים. שירותי קולנוע ומוזיקה מקוונים אינם להיט גדול ונאלצים להתחרות בתוכנות פיראטיות, שמאפשרות לגולשים להוריד סרטים ושירים חדישים. נוסף על כך, ספק אם משתמשים באמת מעונינים לצפות בסרטים במשך שעתיים במחשב בשעה שהם יכולים לשלם מחיר זהה עבורם בווידאו, באיכות ונוחות רבה יותר.

לעומת זאת, השידורים על פי דרישה של MLB.com מספקים לצופים ערך מוסף שונה – מיידיות. הגולש שמעוניין לצפות בשידור ברגע זה עשוי לשלם עבורו סכום סביר, בתנאי שאינו יכול לצפות בשידור בחינם באחד מערוצי הטלוויזיה. לכן, האינטרנט בפס הרחב עשוי להתחרות בערוצי טלוויזיה בתשלום כמו "חמש פלוס" בישראל.

למרות זאת, ההצלחה של MLB.COM אופיינית לארה"ב, בה חובבי ספורט לעתים אינם יכולים לצפות בתחרויות ספורט שנערכות רחוק ממקום מגוריהם, מאחר שהן משודרות בתחנות כבלים מקומיות בלבד.