כואב מאוד אבל תמשיך

ביום שלישי, מעט לפני חצות, עשתה בלקי מלכת סאדו מאזו צעירה הכנות אחרונות לקראת המופע שלה. המופע הזה פתח רשמית את מועדון הדאנג'ן ביפו, שאמור לספק את היצרים הסאדו-מזוכיסטיים של תושבי תל אביב והסביבה.

מי שהגה את רעיון מיסודה של ההתעללות הוא עמוס לוי, שהיה רסן בצה"ל עד לפני ארבע שנים. מאז שהשתחרר מהצבא, הספיק לפתוח עסק בתחום המחשבים והאינטרנט, ולהפעיל בית קפה בבוגרשוב, תל אביב.

המקום של לוי, שוכן במבנה בן שתי קומות. בקומת הכניסה יש כלובים, בהם מתקימות הופעות אחת לשעה. הקומה העליונה שופעת אביזרי התעללות מכל הסוגים. האינסטרומנטים כוללים שרשראות, לולאות עור, ושאר דברים שאפשר להיתלות עליהם או להיקשר בהם. המלצריות מקפידות על בגדי עור שחורים, כמו גם לוי, שמסתובב כשעל פרק ידו קולר יד סמלי.

מקסימום ללקק נעליים

כל העניין של לוי עם עסקי הסאדו-מאזו החל בגלל השכנים של בית הקפה: חנות להלבשה תחתונה וחנות לאביזרי סאדו-מאזו. בית הקפה שלו, שהפך לשכונתי, ריכז את באי החנויות הסמוכות, ולאט לאט התחיל דיבור בקרב שותי הקפה הפוך, עד שיום אחד ניגשו ללוי בלקי וידיד שלה, שהציעו לו לפתוח מועדון לאנשי סצינת הסאדו מאזו, או בשמה הרשמי BDSM, שפירושו: קשירה, שליטה, סאדיזם ומזוכיזם.

לוי פצח במחקר שוק שכלל טיסות אל קו ישראל-לונדון, כדי לבקר במועדונים מסוג זה. במקביל עלה על אתרים באינטרנט וקרא מאמרים. כשהחליט ללכת על זה סופית, בירר מה ההיבטים החוקיים של הנושא – והפור נפל.

מה זה היבטים חוקיים? מה אסור לכם לעשות?

"כל אקט של חדורה, וגם אנחנו לא רוצים פה מין".

סאדו מאזו זה לא להנאה מינית?

"לא בהכרח. סאדו זה לא סקס, מדובר במשחק בין שני אנשים, שמסכימים לעשות סדרות פעולות שבהן אחד הוא הכנוע והשני הוא השולט. אם בסופו של דבר, מה שיוצא מזה הוא פורקן מיני, זה שולי בעינינו. כוונתנו אינה ששני זרים ייפגשו פה, אחד יקבל כמה מכות בטוסיק ויאללה עושים סקס. המקסימום שהוא יעשה פה זה ללקק נעליים".

בשביל מי פתחת את המקום?

"לכולם".

ובאמת?

"לכולם. אני לא רוצה שזה יהיה רק למי שבתוך העניין, ואני גם לא רוצה שאחרים יגיעו ויהיו המציצנים שלהם. אני רוצה ערבוב. שמי שסקרן, יוכל לטעום מזה. הכוונה לתת חשיפה".

מה הקשר שלך לנושא?

"בראש ובראשונה, זה ביזנס. עסק. אני לא מבין בזה, לא נמצא בעולם של הסאדו ולא משתתף, לפחות בינתיים".

אתה יוצא עם בחורה, מה אתה אומר לה, אני איש עסקים בתחום הסאדו-מאזו?

"בחצי שנה האחרונה עשיתי טסטים לשאלות האלה. בתחילה באמת חשבתי: אוי, איזו בושה וחרפה. אני אשמור את זה בסודי סודות, שאף אחד לא יידע. בסוף, התחלתי לשאול אנשים רגילים מהעולם שאני מכיר, עולם ההיי-טק והאינטרנט, מה דעתם. הסתבר לי שכל אחד כאילו לא מכיר ולא יודע. אבל כשהמשכנו לדבר, פתאום מישהו היה באיזה מועדון, ואחר ראה תוכנית בטלויזיה.

"יש קטע של צביעות בעולם שאנחנו חיים בו. אז עבור ההורים שלי זה באמת שומו שמים, אבל הם לא קהל היעד שלי".

בבוקר פקידי בנק

מי האנשים שעובדים אצלך?

"יש בנות שהן מלכות, ברמנים, מלצריות שגם הן בעולם הזה, כל מיני"

מאיפה אתה מביא אותם?

"כולם מרחוב בוגרשוב, מהבית קפה. חבר מביא חבר. הם קהילה, הם יכולים בבוקר להיות פקידי בנק, מנהלי בתי ספר, קיוסקאים. כל סוג של עבודה רגילה שגרתית".

איך אתה מאפיין אותם?

"אנשים ברמה גבוהה. כולם בקבוצת שיוך מסוימת, שרמת האינטליגנציה שלה יותר גבוהה. אינטלקטואלים שפתוחים יותר לחוויות אחרות, שאינן רגילות, כמו סאדו-מאזו או הומוסקסואליות".

מה אמר בעל המקום כשהסברת לו מה יהיה כאן?

"הוא התלהב. גם במינהלת יפו מאד התלהבו. לקחתי אותם לסיור פה. זה לא מכון ליווי, אין פה זיונים ולא מכירים פה בחורות".

ואם מישהו ממש מתגרה מינית?

"מה אני אגיד לך, שילך לאונן בשירותים"

למה לאונן, יש פה בחורות שאולי רוצות?

"כי הבחורות פה לא למכירה. אף אחת לא תעשה סקס עם לקוח בשכר, כי זה לא באופי ולא מתאים למקום"

מה ההבדל בין המועדון שלך לבין מועדונים בבורסה ברמת גן?

"שם זה אוסף של גברים חרמנים, אוסף של בחורות שמתפשטות תמורת 20 שקל. זו הרמה הכי נמוכה של היצר. רמה אחת לפני זיון ב- 20 שקל. כאן לא תראי שום ציצי. הבחורות לבושות לגמרי. אלה החיים שלהם. זו לא הצגה, זה באמת. יש אנשים שחלק מהמזוכיזם שלהם, זה שההשפלה שלהם היא פומבית. אז פה זה הפתרון".

איך אתה מוודא שהאלימות פה תהיה מבוקרת?

"יש פה שומרים גלויים. זה אירוע של שני אנשים בהסכמה. אם אתן לך אגרוף, זה אלימות. מכות בטוסיק בהסכמתך, זה לא אלימות. יש לי שתי מלכות מקצועיות שמקפידות שאנשים ירביצו 'נכון', בסשן מבוקר לחלוטין.

"היה מקרה של מישהי שהצליפה בבן זוגה, בהסכמה. אחת המלכות שלי ראתה את זה, ניגשה אליהם והפסיקה אותה, כי היא אמרה להם שזה לא נעשה בצורה נכונה. המכות שלה יכלו לגרום לו לנזקים בריאותיים. ואני לא מוכן שזה יקרה במועדון שלי, אפילו שזה קטע אישי בין שניהם. המרביצה נעלבה נורא".

פדיחות, לא?

מה אומרים החברים שלך מהצבא?

"הם מבסוטים שיש להם מקום קינקי לבוא אליו. אפשר לחשוב. אנשי צבא הם אנשים רגילים לגמרי".

ושואלים שאלות עליך?

"לא, יודעים שאני לא כזה".

למה לא?

"כי זה לא מדבר אלי כרגע. למרות שאולי זה עוד יקרה. אבל אני לא מאמין, כי זה לא עושה לי את זה".

פדיחות, לא?

"ממש לא. אפילו ההורים שלי יודעים. להגיד שהם התלהבו? לא ממש. אבל אני בן 44. פדיחות זה לעשות משהו רע. לגנוב. לרצוח. אנחנו חושבים לחלק מסכות בכניסה, כדי להתגבר על עניין הפדיחות. אנחנו מעריכים שזה ישחרר אנשים. אבל לא חייבים לשים. אני לא מאמין בקטע של פדיחות.

"נצטרך לשמור על האיזון בין אלה שבאים להסתכל לאלה שבאים כי הם בעניין. נארגן ערבים שונים. ערבי הרצאות על סאדו. כמו במתנ"ס, למה לא?"