עלו ברשת

מועדון קריאה
זוהר עמיהוד אינו מספר יותר מדי על עצמו, אך מביא בפני הגולשים את התהליך שיצר אצלו את ההברקה המקורית הזו, מועדון הקריאה המקוון "קרא חופשי". "פתאום התברר לי שהאנשים הכי עסוקים בעולם הם את, אתה ואני, ומלבד עיתון וחומר קריאה בעבודה, אנו קוראים רק ספרי ילדים, לילדים שלנו", הוא מספר.
התסכול שבהכרה הזו גרם לו לפתח את שיטת ה"חמש דקות קריאה ביום". לדבריו, לא צריך יותר מחמש דקות ביום כדי לחדש את ההנאה שבקריאה. עם קו המחשבה הזה הקים את "קרא חופשי", אתר המציע לכל גולש להירשם למועדון קריאה, שתוקפו חמישה ימים בלבד. הגולש יכול לבחור ספר ספציפי, ובחמשת הימים הבאים יקבל לאימייל הפרטי שלו קטע מתוך הספר, שאורך קריאתו המשוער אינו עולה על חמש דקות.
הטקסט מוצג בפונט גדול וברור, ויש קישור ישיר לחנויות ספרים מקוונות, למי שמעוניין להמשיך ולקרוא את הספר כולו. האתר הושק אך לפני ימים ספורים, ועד כה ניתן היה להתוודע באמצעותו אל "בנות בראון" של עירית לינור. השירות ניתן חינם, ועל כן מפציר עמיהוד בגולשים לעשות שימוש בקישורים לאתרי המסחר בספרים, על מנת להבטיח את קיומו של האתר.

פלאש סבתא
תכירו בבקשה את הגרובין-גראני, סבתא-מגנובה בעילגית, קשישת פלאש נמרצת, שההגדרה 'רקדנית' עושה לה עוול. מפעילי האתר חיברו את הסבתא עם שיר הקטשופ האידיוטי-אך-מקסים, והתוצאה היא הסרטון המאוד חביב הזה.

קליעה לסופגניה
אף פעם לא מאוחר מדי בשביל עוד סופגניה: "פאזל-הד", חברה ישראלית לבניית אתרים ומצגות מולטימדיה, מפעילה את "חוויית החנוכה", משחק פלאז מדליק, בו נדרשים חובבי הקלוריות להשליך סופגניות לפיהם הפעור של ילדים וילדות (וגם כמה חייזרים) בכיתה. קליעה לפה של ילד קרוב שווה עשר נקודות, ילד מרוחק - עשרים, וחייזר - ארבעים. מאוד חביב.

קפה פלא
ממציא ישראלי בשם אריק שוב, הבעלים של חברה בשם "מג'יק קרימר" (בשיתוף מושב נורדיה בשרון), מפיץ בארץ ובעולם מתקן קטנטן ומדליק, שמאיים להוציא לפנסיה את מכונות הקפה היאפיות שנכנסו לכל בית: המקציפלא. זהו מתקן חשמלי, אליו מחובר סליל הקצפה דק, שעושה נס בקפה, גם אם הוא מסוג נחות וזבלי במיוחד, כמו הקפה הצבאי. המחיר - 39 שקלים. באתר ניתן ללמוד על המוצר המהפכני, על אחיו, "מעצב הקפה" המאפשר לייצר בכוס אחת קפה בשכבות רבות, וגם כמה מתכונים לקפוצ'ינו ושוקוצ'ינו מוקצפים היטב.

גביש המלח
ואם כבר אתרים מסחריים: יש המאמינים בכוחו של גביש המלח, שמקורו במלח מאובן שנכרה בעומק מאות מטרים. הטרנד הניו-אייג'י הנוכחי הוא מנורת קריסטל המלח, שלצד יתרונותיה האסתטיים, היא עושה שימוש באנרגיה הטובה שמפיץ הגביש בחלל בו היא ממוקמת. האתר הזה, המופעל בידי אורי ששון ממבשרת ציון, מציג גלריה מרשימה של מנורות מהסוג הזה, ומאפשר את רכישתן. המחירים הם יחסיים למשקל האבן, ונעים מ-240 שקל למנורת גביש מלח במשקל שני ק"ג, ועד 990 שקל למנורה מגביש במשקל 13-15 ק"ג.

מחליפים ספרים
תשומת לבכם לפורום החביב "איתור והחלפת ספרים" בתפוז: אפשר לקנות, למכור ולהחליף ספרים מכל סוג ולשלם מחיר ריאלי, לעיין במידע רב אודות תמחור ספרים ישנים, על שמירה על ספרים עתיקים, או במאגר שכולל את כל ספרי המד"ב שיצאו לאור בעברית, ועוד. את הפורום מנהל אלעד, בן 21, המכונה בשגרה "לאזארוס לונג".

מבחן הגאווה
שני שעשועוני גאווה, סתם בלי סיבה: בראשון מציע לכם ערוץ 4 הבריטי לקבוע מה היא מידת ההומוסקסואליות שלכם, בעזרת שאלון מפורט, שעל מנת למלאו יש להירשם, ולהצהיר מראש עם מי אתם נוהגים בדרך כלל ללכת למיטה - גברים, נשים או שניהם.
30 השאלות משעשעות ביותר (האם יש לך לפחות זוג אחד של מכנסי עור? האם אתה מורט גבות? האם זוג לסביות עושה לך את זה? האם החבר הטוב שלך סקסי בעיניך? ועוד), ובעקבותיהן קובע ה"גיי-או-מיטר" את שיעור ההומוסקסואליות שלכם באחוזים, ולמי שמצא בעצמו עשרה או עשרים אחוזים שלא היה מודע לקיומם - מדגיש המנגנון כי נשים דווקא מוצאות עניין רב בגבר שיש לו גם צדדים רכים.
האתר השני הוא מעין בדיחה שמתבססת על הרבה דעות קדומות מצד אחד וגם על מה שגייז מכנים "גיי-דר", העירנות כלפי גייז אחרים שנמצאים ברדיוס הקרוב. העמוד מציג כעשרים תמונות של גברים צעירים יותר ופחות, ומציע לכם לקבוע מי מהם גיי ומי סטרייט, על פי מיטב שיפוטכם. מיותר ודבילי, אבל זה שם.

קניון החיקויים
שני צעירים ישראלים, שנסעו לתאילנד עם רשימה ארוכה של בקשות לרכישת שעוני-חיקוי לחברים ולמשפחה, קלטו את הפוטנציאל העסקי הטמון בתאוות המותגים הישראלית, ופתחו את "קניון החיקויים", המאפשר גם למי שלא התמזל מזלו להתמקח שעות עם רוכלים ברחובות בנקוק לרכוש לעצמו כמה יצירות איכות במחירי רצפה, שעשו מתאילנד את ערש החיקוי הבלתי מוגבל. ב"קניון" יש רולקס ב-29 דולר, ברייטלינג ב-89 דולר, וגם חיקויים יקרים בהרבה, בהם של גוצ'י, ראדו וקרטייה. גולשים שקנו בסכום שמעל 99 דולר פטורים מדמי משלוח.
"קניון החיקויים" הוא חנות מקוונת ששפתה אנגלית, שהטקסטים שלה רהוטים ואיכותיים, וגם אם מדובר בחיקויים, האתר עצמו מקורי ורציני. מעניין לקרוא את ההודעה המשפטית שמפרסם האתר, לפיה אם אתה עובד של קרטייה ברייטלינג או אחת החברות המייצרות את השעונים המקוריים – אינך יכול להיכנס לאתר, ועם כניסתך אליו, אתה מפר את צו הפרטיות ברשת שנחתם בשנת 1995 בידי הנשיא קלינטון.

דירות בלי מתווך
מיכאל שטרייף, המפעיל של לוח הדירות החדש "בלי תיווך" טוען למאגר של אלפי דירות, שכולן פורסמו בידי בעלי הדירות עצמם. העיקרון באתר הוא קשר ישיר בין מוכר לקונה, בניסיון לחסוך את עמלת התיווך, שבימים אלה נתפסת כהוצאה מיותרת. האתר גובה תשלום תמורת השירות הזה - 99 שקל לחברות בת חודשיים במאגר הדירות להשכרה, ו-129 לחברות בת שלושה חודשים במאגר הדירות למכירה.
בטופס "מצא לי דירה" ניתן להגדיר את הפרמטרים לדירה המבוקשת, כולל המחיר המקסימלי, והאתר יציג בפניכם בתקופת המנוי את כל ההצעות הרלוונטיות. האתר טוען גם לבעלות על תוכנה ייחודית, שבודקת, על פי נתונים סטטיסטיים את שוויו של כל נכס, על פי רמת ההיצע והביקוש של המחפשים והמפרסמים. מוכרי דירות מוזמנים לפרסם במאגרים בחינם.

מיקסר נענע
מגזין חדש ב"נענע" - מיקסר. יופי של שם למשהו לא מגובש סופית: פונה לקהל מבוגר מהממוצע באתר, אך מתמקם באופן ברור במתחם של תרבות - טלוויזיה, קולנוע, קצת ספרים, הרבה מוסיקה, ארוטיקה וגרסה מקוונת של הזמן הוורוד. אחי רז עורך, גדי שמשון חזר לכתוב, ויוענה גונן מתעסקת שם בסקס.
למעשה, זהו מגזין נוער ראשון שכותב על סקס באופן ישיר ודי בוטה, כולל עיסוק בסאדו-מאזו, כוכבי פורנו והרבה גייז. מה שהופך את שלב ההחדרה פשוט וקל, ואת ההצלחה לבטוחה. להבדיל משבועון מודפס שמגיע בדואר אחת לשבוע, וההורים צריכים להחליט אם הם רוצים לשלם תמורתו, התוכן הזה נגיש ברשת, והעיקר – הוא מוצע חינם. ספרו לחבר'ה.

הרשמי של דורון אראל
האתר הרשמי של הטייל מספר אחת בישראל, דורון אראל, הוא אכזבה גדולה. האיש, שהצליח להפוך את תחביבו למקצוע ואת שמו לאגדה בזכות האתגרים המדהימים שהציב לעצמו ואף ביצע בהצלחה – השיק אתר קטן, בינוני ומשעמם, שאין בו רמז להרפתקאות המרתקות שבגינן התפרסם.
בפרקים "טיולים" ו"כתבות" באתר אין תוכן בכלל, ואם מעוניינים לקרוא על טיוליו בעולם, יש להירשם למעין "מועדון לקוחות", שמבטיח רק דבר אחד: ליידע את הגולש בדבר טיולים בהדרכתו של אראל, אליהם ניתן להצטרף, או על הרצאות של אראל (בתשלום). למי שהפך שם נרדף לתעוזה ולמודל לחיקוי בעיני כה רבים, מדובר בהחלט במחדל. במקרה הזה, עדיף לא להפעיל אתר כלל.

שלח אס אם אס
תוכנה פרטית קטנה שכתב שימי מלכה מבטיחה סיוע במשלוח של הודעות אס אם אס מכל מכשירי הסלולרי המקובלים בארץ. התוכנה מוצעת להורדה חופשית בשתי גרסאות מאתר המתארח על שרת "ג'יאוסיטיס", אז בבקשה לא להתרעם אם האתר נופל אחרי פרסום שורות אלה.
התוכנה מאפשרת ניהול של ספר טלפונים, ייבוא של מידע מאאוטלוק, משלוח של הודעות למספר נמענים, שליחת הודעה עתידית ועוד. אין בידינו מידע מספק לקביעת ערכה של התוכנה, ועל כן השימוש הוא באחריותכם. גודל הקובץ להורדה: 2.8 מ"ב, מותאם למערכת הפעלה חלונות.
זה המקום להזכיר כי המבצע לחיפוש הגדרה עברית קולעת למונח "אס אם אס" המתקיים בחסות מדור זה - נמשך. עד כה הגיעו ההצעות "הודעון" ו"מידעית", וגם "טלקרא" שאינו רע בכלל. עוד רעיונות יתקבלו בברכה באימייל המופיע בעמוד זה, וכן במערכת התגובות של ynet.

אלופות אירופה
תום שרון, שמיניסט מרעננה, מפעיל כבר חמש-שש שנים את "ליגת האלופות", אתר פרטי ואיכותי באנגלית, הסוקר את התנהלותה של ליגת האלופות האירופית: הקבוצות, ההרכבים, התוצאות, ולוחות המשחקים. לצד אלה - מוגש שם ארכיון מלא מחמש השנים האחרונות.

שאלו את איתי
איתי נתנאל, חייל בן 18 וחצי, מפעיל את "שאל את איתי", אתר המאפשר לגולשים לשאול שאלות מכל סוג ומין, עם הבטחה לתשובה. טווח השאלות הדביליות צפוי, אולם לצדן יש גם שאלות מעניינות באמת, שלטובת התשובה עליהן טורח איתי לפתוח ספרים, לחקור בפורומים, לחפש ברשת – ולהמציא תשובה. עם זאת, ברוב המקרים עד כה השאלות הן מסוג "איך קראו לשלוש הפולניות מ'זהו זה'", או "האם יש לתת פרס לטרור". נתנאל מתמודד עם השאלות יפה, ועונה לכל שאלה, מטומטמת ככל שתהיה, ברצינות, בסבלנות וביובש.