סימנס: אנרגיה גרמנית

יצרנית מוצרי האלקטרוניקה והחשמל סימנס נוסדה לפני 155 שנה בגרמניה על-ידי ורנר פון-סימנס. סימנס, בן למשפחת אצולה גרמנית, היה יזם וממציא בנשמתו. בשנת 1835, לאחר מות הוריו, הצטרף לצבא הפרוסי בברלין ולמד במכללה הצבאית פיסיקה, מתמטיקה, כימיה, הנדסה וייצור אמצעי ירייה.
ורנר עסק בזמנו החופשי בניסויים כימיים והמציא שיטה אלקטרוליטית לציפוי זהב, כסף ומתכות אחרות, פטנט שנרשם על שמו. אחיו וילהלם פון-סימנס, בעל הכישורים העסקיים במשפחה, מכר את זכויות השימוש בפטנט ליצרנים בריטיים.
בשנת 1846 עבד פון-סימנס עם מהנדס מכונות בשם ג'ורג' הלסקה מברלין. השניים שכללו את הטלגרף החשמלי של הבריטי צ'רלס וויטסטון. הפיתוח של סימנס והלסקה היווה חלק חשוב בפענוח ההודעות המועברות. סימנס והלסקה התלהבו מהתוצאה ויסדו בית מלאכה משותף. באוקטובר 1847 רשמו פטנט על הטלגרף-בעל-המחוג ובאותה שנה יסדו חברה משותפת. בית המלאכה גדל ל-10 פועלים ויצר גם כבלי נחושת, פעמוני אזעקה לרכבות ומדי מים. פיתוח הטלגרף ופריסתו על פני אירופה שווה בערכו להמצאות הגדולות של ימנו, כגון הטלפון הסלולרי או האינטרנט.

פון-סימנס כובשים את אירופה

בשנת 1848 החלו האחים פון-סימנס בהנחת קו טלגרף, בן 500 ק"מ, בין ברלין לפרנקפורט, שהיה הארוך באירופה. שנתיים לאחר מכן התגלע סכסוך כספי בין החברה לבין ממשלת פרוסיה שכמעט גרם לקריסתה של החברה. ההצלה הגיעה מכיוונה של רוסיה. החברה הקימה עבור הממשלה פרויקט של הנחת קווי טלגרף לאורך 10,000 ק"מ - מפינלנד, דרך רוסיה לאי קרים. הפרויקט הבא, בניצוחו של האח וילהלם סימנס, היה מהפכני גם הוא: כבל טלגרף תת-ימי, באורך של 11 אלף קמ, שהונח בין אנגליה לקלקוטה, הודו. זמן העברת הודעה טלגרפית בין לונדון לקלקוטה נמשך 28 דקות - שיא באותה תקופה. וילהלם זכה בעקבות הפרויקט לתואר אביר הממלכה ויקטוריה.
ההמצאה הבאה של ורנר פון-סימנס היתה בשנת 1866: הגנרטור החשמלי, שהיה תחילתם של הפיתוחים בתחום הנדסת החשמל. סימנס איפשר הזרמת אנרגיה מקומית חסכונית. ימיו הראשונים של הגנרטור היו רצופים קשיים וכישלונות. בשנת 1875 הסתיימה הנחת הכבל התת-ימי הארוך בעולם בין אירופה לאמריקה.
סימנס עסקה בהנחת כבלים תת-ימיים עד שנת 1914. אז החל לתפוס תאוצה עידן הטלפון, שהומצא עוד בשנת 1877 על-ידי אלכסנדר גרהאם, אולם התקבל באותה תקופה באדישות. חברת סימנס הניחה את הכבל הטלפוני הראשון בגרמניה, בין קלן לברלין באורך של 600 ק"מ, עם שיפור הצליל ואיכות הקו.
בשנת 1906 יסדו סימנס-אנד-הלסקה יחד עם חברת AEG, וחברת גאזלוליכט-AG את חברת אוסרם, שנורותיה הן מהמשובחות בעולם גם כיום.
החל משנות ה-90 של המאה ה-19 נכנסה חברת סימנס-אנד-הלסקה לתחום קטרי רכבת חשמליים, בניהול אחיו של ורנר, פטר, ובניו של ורנר: וילהלם וארנולד. הרכבת התחתית של לונדון, הראשונה בעולם שנפתחה לקהל בשנת 1890, השתמשה בקטרי החשמל של סימנס. המוניטין והאיכות שצברה סימנס ב-50 השנים הראשונות לקיומה הפכו אותה לשם דבר, בעיקר שם נרדף לדיקנות ואיכות.
ורנר פון-סימנס הנהיג במפעליו תנאים סוציאליים לעובדים, כאלו שלא היו מקובלים באותה תקופה. לחלק מהעובדים הוקצו מניות, ניתנו בונוסים למצטיינים, קרן פנסיה, ארוחת צהריים מסובסדת במפעל, טיפול רפואי חינם וביטוח בריאות. עובדי הצווארון הלבן - מנהלי מחלקות טכניות, מנהלי חשבונות, מפקחי מוצר, קופאים, מנהלי חנויות, מעצבים ושרטטים - קיבלו בנוסף תנאי עבודה מיוחדים.
בשנת 1890 הקימה החברה קריית מגורים בסמוך למפעליה עבור העובדים. הקרייה - סימנסשטאט (העיר של סימנס) - על שטח של 210 אלף מ"ר, שימשה יחידה אורבנית נפרדת בעלת שירותים עצמיים, כגון בית-ספר, ספרייה, מגרשי ספורט, בית מרקחת וחנויות מזון. הקרייה, שהתפתחה במרוצת השנים, נהרסה כמעט עד היסוד בהפצצות בעלות הברית בגרמניה בשנת 1944.

סימנס בשירות הרייך

בשנת 1933, עם עליית הנאצים, החלה גרמניה בהכנות לכלכלת מלחמה. תעשיות החשמל גויסו למאמץ המלחמתי. בשנת 38', על-פי הוראות המשטר, נאלצה סימנס להפסיק כליל את ייצור מכשירי החשמל הביתיים - שואבי אבק, מגהצים, מכונות כביסה, מכשירי רדיו וטלוויזיה - וגם את תחום הפיתוח והמחקר.
עם פרוץ המלחמה, גויסו עובדי סימנס לצבא ובמקומם הובאו למפעלים עובדי כפייה מהארצות שנכבשו. סך הכל הועסקו בתקופת המלחמה 7.7 מיליון עובדי כפייה בכל המפעלים בגרמניה, מתוכם 55 אלף עובדים בסימנס. זה היה הנתון הרשמי, בפועל, הודתה סימנס באחרונה, המספר היה גדול הרבה יותר. בסימנס יצרו עבור הצבא הגרמני מנועים למטוסים, קטרים, ספינות, גנרטורים, מרכזיות טלפון ועוד. כמו כן, יוצרו במפעלי החברה תנורי משרפות ששימשו בתעשיית ההשמדה.
עם תום המלחמה, החלו לבנות מחדש את סימנס בגרמניה המערבית. לאחר התפשטותה לאירופה וארה"ב, החליטה ההנהלה לאחד את כל החברות הישנות והחברות-הבנות לחברה אחת תחת השם: סימנס-AG. כיום ממוקמת סימנס במקום ה-6 בתחום הנדסת החשמל והאלקטרוניקה. בשנת 1990 הוציאה סימנס לשוק את מכשיר הסלולר הראשון בשיטת GSM במשקל 16 גרם. סימנס ממוקמת במקום הרביעי בעולם, אחרי נוקיה, מוטורולה וסמסונג, במכירות טלפונים סלולריים.
החברה מספקת גנרטורים ענקיים לפרויקטים הידראולים וניצול מים לאנרגיה לסכרי ענק בעולם, קטרי רכבות ורכבות תחתית מהמהירות בעולם. בתחום הדלקים מייצרים בסימנס תאי-דלק מוצקים שאינם מזהמים את הסביבה. בתחום הרפואה, מייצרת החברה מכשירי אולטרסאונד לשימוש גניקולוגי, מכשור מתקדם לרפואת שיניים, מכשירי רדיו ומיקרו לחדרי ניתוח ועוד. פיטר פון-סימנס, נכד נינו של המייסד ורנר פון-סימנס, מכהן כיום בחבר הנאמנים בחברה.

סימנס-ישראל

סימנס-ישראל מעסיקה 110 עובדים בחטיבות ייצור והולכת אנרגיה, תעשייה, תחבורה ומכשור רפואי. סימנס היא אחת הספקיות העיקריות של ציוד לחברת החשמל. היא מייצרת טורבינות לייצור אנרגיה עבור מתקן ההתפלה העתידי וכן לתחנת הכוח ברמת-חובב. היקף ההזמנות של מוצרי סימנס בישראל הגיע השנה ל-600 מיליון יורו. היקף רכישות סימנס בישראל הסתכם השנה ב-270 מיליון דולר.

עוד כמה דברים

* רכיבים אלקטרוניים מתוצרת סימנס הועברו השנה לעיראק. במקור יועדו הרכיבים לציוד רפואי. בדיעבד התברר כי הם עשויים לשמש את עיראק לייצור נשק גרעיני.
* פרויקט תקשורת משותף לרופאי עיניים מישראל, מרוקו וירדן ממומן על-ידי סימנס.
* וורנר פון-סימנס קיבל בשנת 1860 תואר דוקטור כבוד של הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת ברלין. בשנת 1873 קיבל תואר כבוד מהאקדמיה המלכותית הפרוסית. בשנת 1888 זכה בתואר אצילות מטעם הקיסר הפרוסי פרדריך השלישי.
* בתחילת המאה ה-20 החלה סימנס לייצר מכונית בעלת מנוע חשמלי. ייצורה הופסק עם תחילת מלחמת העולם הראשונה.
* החברה מוציאה מהמחזור מדי 5 שנים את המכשור הסלולרי והאלקטרוני מתוצרתה ומציעה מכשור חדיש.