קליין: אין הגיון לשקול הפחתת דירוג החוב החיצוני

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הסביר היום (ד') כי חברות הדירוג הבינלאומיות אינן צריכות לשקול להפחית את דירוג החוב החיצוני של ישראל. זאת לאחר שבתחילת אוקטובר הודיעו שתי מחברות הדירוג הגדולות, "פיץ'" ו"סטנדרט אנד פור'ס", על הורדת דירוג החוב הפנימי של ממשלת ישראל ועל השארת דירוג החוב החיצוני של הממשלה ללא שינוי.

בנאום שנשא בכנס הרצליה, אמר קליין כי חברות הדירוג טועות כשהן מניחות שיש אצלנו הבדל בין חוב פנימי לחיצוני. לדבריו, אין למעשה משמעות להבחנה בין חוב פנימי לחוב חיצוני, גם כאשר הלווה הוא ממשלת ישראל.

"יכולתה של הממשלה לפרוע חוב במטבע חוץ", אמר הנגיד, "זהה כיום ליכולתה לפרוע חוב בשקלים, ולכן, בנסיבות הקיימות, כל עוד דירוג החוב הפנימי של ישראל גבוה מדירוג החוב החיצוני, אין הגיון לשקול את הפחתת דירוג החוב החיצוני".

כמה דברים שהנגיד שכח לציין

בין דברי ההסבר הסבוכים שזר קליין גם כמה דברי תוכחה כלפי מדיניותה הכלכלית של הממשלה וכלפי כל מי שלא מסכים לדעתו ("אלה המתעקשים ללמוד מהניסיון של עצמם"), אגב כך שרבב הנגיד לדבריו גם כמה דברים לא ממש מדויקים, או מדויקים למחצה.

"חברות הדירוג", אמר קליין, "הורידו את דירוג החוב הפנימי של הממשלה בחודש אוקטובר האחרון, אבל הציבור הרחב הקדים אותן בשנה: הריבית על אגרות החוב הלא צמודות של הממשלה קפצה מ- 6.5% בתחילת 2002 לכ- 12% - 11% כיום, בנובמבר 2002".

את הסיבה לעליית הריבית על אגרות החוב הממשלתיות פירט הנגיד עוד קודם לכן: חברות הדירוג, וגם ציבור המלווים לממשלה – תושבי ישראל ותושבי חוץ – חושבים זה מכבר שמצב הגירעון בתקציב השתנה לרעה, ולכן "לא במקרה הם תובעים מהממשלה ריביות גבוהות יותר על כל חוב חדש".

מה שהנגיד קליין שכח לציין הוא את תרומתו שלו לריבית הגבוהה על אגרות החוב הלא צמודות של הממשלה. בתחילת 2002 הסתכמה ריבית בנק ישראל, הנקבעת בלעדית על ידי הנגיד, ב- 3.8%, ואילו כיום, בנובמבר 2002, היא כבר מסתכמת ב- 9.1%. הריבית השקלית הלא צמודה על אגרות החוב הממשלתיות נגזרת, בין היתר מגובה ריבית בנק ישראל.

בהמשך דבריו, הסביר הנגיד כי כדי לרכוש מט"ח מבנק ישראל, חייבת הממשלה להביא שקלים, שאותם היא צריכה לגייס בשוק ההון המקומי. מה שהנגיד שכח לציין הוא שהממשלה אינה לווה מטבע חוץ מבנק ישראל, אלא מלווה לו, ובסכומים גדולים ולאורך שנים.

הממשלה מחזיקה בבנק ישראל 3 פיקדונות במטבע חוץ, שיתרתם הכוללת הסתכמה בסוף חודש אוקטובר השנה בכ- 4.2 מיליארד דולר. מרבית הסכום, כ- 3.8 מיליארד דולר, גויס על ידי הממשלה במסגרת תוכנית הערבויות הקודמת של ממשלת ארה"ב והוא נמצא בפיקדונות בבנק ישראל מאמצע שנות ה- 90.