מילים גסות ותה עם חלב

עולם הפשע האמריקאי הוא מקום מעניין לבקר בו, למרות שכולם שם רכיכות. מהאיטלקים הלבושים-היטב של Mafia עם הערכים המשפחתיים שלהם, ועד ליאקוזה היפנית האלגנטית ששולטת ברחובות GTA3, הפושעים של ארץ החופש כל כך מנומסים וחביבים עד שהם לא יצליחו לשרוד דקה אחת ברחובות האכזריים של לונדון.

תחשבו על זה, כמה פעמים כבר שמעתם על התפרעות אלימה של אוהדי פוטבול אמריקאיים? עם אוהדי Chelsea לא עובר שבוע אחד בו לא שומעים על קטטה שהם התחילו, ולפחות איזה מקרה דקירה או שניים למען הטעם הטוב. מתי בפעם האחרונה נתקלתם בפושע אמריקאי אומר Fuck במשחק מחשב?

אפילו העבריינים של GTA, משחק המתהדר בחתרנות ובאנטי-ממסדיות שלו, נמנעים כליל מהשימוש במילה. כאנגלופיל מוצהר, אני טוען בגאווה שבאנגליה ניתן למצוא כל דבר ברמה הקיצונית ביותר שלו - בין אם זה נימוס יתר ושמיים מעוננים, משחקי מחשב חדשניים ומקוריים, או וולגריות ופראות אלימה.

The Getaway ל-PS2, אשר מפותח על ידי Team Soho הבריטית, אמור להוכיח את הנקודה הזו, ולספק לנו משחק שיראה שגם מילים גסות ותה עם חלב אינם מחוץ לגבולות משחקי המחשב. The Getaway נמצא תחת פיתוח למעלה משנתיים, הוא מגיע לחנויות בעוד שבועיים, וברגע האחרון אנו יוצאים לסקירה מקיפה של אחד מהכותרים הכי משווקים ומפורסמים שיצאו מארץ הוד-מעלתה.

החזון של The Getaway הוא כזה: להיות משחק אקשן-מרוצים, בו השחקן חופשי לנוע בסביבת משחק עצומה בגודלה, כשביכולתו לגנוב רכבים ולנהוג בהם, או לרוץ ולירות כהולך-רגל. נשמע כמו חיקוי של GTA? קצת, אבל האופן הרציני בו The Getaway מתייחס לעולם הפשע יוצר הבדלים משמעותיים בין המשחק למתחרים שראינו עד כה.

ריכוז גבוה של גסויות

עלילת המשחק עוקבת אחרי מארק האמונד, שודד בנקים שהשתחרר מהכלא והחליט לחזור למוטב. חודשיים אחרי שגיבורנו משתחרר מהכלא, חייו החדשים כמנהל מועדון לילה (חוקי) נקטעים בפתאומיות ברוטלית. אישתו של מארק נרצחת ובנו מוחזק כבן ערובה על ידי נבל בשם צ`ארלי ג`ולסון, אשר חולם לאחד את כנופיות הפשע של לונדון תחת שלטונו.

האיש שיצטרך לעשות את כל העבודה המלוכלכת בדרך למעלה הוא כמובן מארק גיבורנו, שנאלץ לעבוד בשירותו של הארכי-פושע על מנת להציל את חיי בנו. בשלב מסוים במשחק, העלילה והמשימות של המשחק תתפצלנה בין השליטה במארק גיבורנו, למשימות בדמותו של פרנק קארטר, שוטר קשוח שמנסה להבין מי עומד מאחורי גל הפשיעה שהכה לפתע בלונדון. העלילה דמוית-הסרט של המשחק תתקדם לאורך המשימות באמצעות סרטונים מוכנים-מראש, אשר יכללו למעלה משעה וחצי של דיאלוגים "מחוספסים" (לפי דיווחים מסוימים, הדיאלוגים במשחק הזה כוללים את הריכוז הגבוה ביותר של גסויות וניבולי פה שנכללו אי פעם במשחק מחשב).

פושעים שומרי חוק

הגישה הרצינית של The Gateway לא תסתכם רק בעלילה, אלא תורגש גם במשחקיות של הכותר, אשר יציע חלופה למשחקיות הקלילה של GTA. הרעיון של המפתחים אולי יזכיר לכם את זה שהדריך את הפיתוח של Black & White: ממשק בלתי נראה. מפתחי המשחק הגיעו להחלטה שהדרך היחידה לשמר את המראה הרציני-קולנועי של The Gateway היא להימנע בכל דרך אפשרית ממה שנקרא GUI - אותם מדדים ומספרים שמופיעים על המסך ומציגים לשחקן את הנשקים שהוא נושא, מצבו הבריאותי, איפה הוא נמצא, וכדומה.

ברגע שאין שום דבר על המסך פרט לעולם המשחק, לדברי המפתחים, הם צריכים למצוא דרך לבטא את כל המשתנים שהשחקן זקוק להם בתוך עולם המשחק, בניגוד למונחים באופן מלאכותי "על" עולם המשחק. לדוגמא, במשימות בהן השחקן נוהג ממקום למקום (בדרך כלל כשהוא תחת מצוד משטרתי), פנסי-האיתות של המכונית יסמנו לשחקן מתי הוא צריך לפנות.

שמעתם נכון, גם הפושעים הקשוחים של לונדון מהבהבים לפני שהם פונים – ובכך מיידעים את השחקן לאן מועדות פניו. דוגמה נוספת להתחכמות של המפתחים היא מדד הבריאות של השחקן כשהוא משחק כהולך רגל בסגנון פעולה ממבט-שלישי. ככל שבריאותו של גיבורנו מידרדרת, כך הוא ייראה חבול יותר, והוא גם יתחיל לצלוע.

יחס של אחד לאחד

כדי להירפא, השחקן יצטרך להשלים את המשימה שניתנה לו. ואם צריכים להירפא במהלך במשימה? כמובן שהשחקן לא יכול לשפר את בריאותו בדרך של איסוף מזון או תחבושות (גם זה נראה ארקיידי מדי למפתחים), אלא במקום זאת - השחקן יצטרך להיצמד לקיר ולהישען עליו לזמן מה, דבר שמרפא אותו עד לגבול מסוים.

סביבת המשחק של The Getaway היא אחת מהנקודות החזקות והמושכות שיש לו להציע. הטקסטורות של המשחק הן מהמפורטות שנראו אי פעם על גבי קונסולת ה-PS2. המפתחים מכוונים למראה פוטו-ריאליסטי של בירת אנגליה, אשר זוכה לתרגום ווירטואלי ביחס של אחד-לאחד. אם הדרך ממקום אחד בלונדון לאחר אורכת עשר דקות במציאות, כך זה יהיה גם במשחק.

בדרכו ממשימה למשימה ובצורת המשחק החופשית, השחקן יכול תמיד לעצור אחד משלושים סוגי רכבים מורשים שנמצאים במשחק, לגנוב אותו, ולפצוח בסיור מאורגן ברחובות לונדון. בין אם אתם יוצאים לחזות במגדל של לונדון, מבקרים את בניין הפרלמנט וכנסיית ווסטמיניסטר, או יוצאים לדרוס את המון הלקוחות ברחוב אוקספורד העמוס.

כבישים קשים לתמרון

צפו להתמודד עם הרבה כבישים צרים וקשים לתמרון – לונדון קיימת כבר מאות שנים, ורבים משביליה תוכננו במקור לסוסים ולעגלות. אחרי שיצרו מודלים לכל האתרים המוכרים בעיר, ובנו לונדון מציאותית ושוקקת חיים, מפתחי המשחק החליטו להעלים בשקט את אחד ממאפייניה הבולטים ביותר - עומס התנועה. לונדון הווירטואלית תהיה הרבה פחות פקוקה מהעיר המקורית. לדברי המפתחים, החלטה זו כלל לא נתקבלה מבחירה, אלא מכורח – הפקקים הבלתי-נגמרים של לונדון היו הופכים מרדפים משטרתיים למרוץ צבים במהירויות של חמישה קילומטרים בשעה... לא בדיוק מרגש.

כמו כמעט כל דבר אחר, גם פן הנהיגה במשחק מיוצג בצורה מציאותית יותר מאשר שאר המשחקים בז`אנר. כל מכונית מתאפיינת במאפיינים שונים של מהירות, משקל, מבנה, סוג-הנעה (ארבע-על-ארבע, גלגלים קדמיים, וכו`), והתנועה שלה מושפעת ממדדים כמו תנע, מהירות, חיכוך, וכל הפרמטרים המוכרים. השחקן יצטרך להתמודד עם העובדה שאחורי הרכב נזרקים כשמבצעים פניות חדות, וגם עם מודל נזקים מפורט. הנזק שהמכונית סופגת לא יחושב לפי מערכת "נקודות נזק" פשוטה בה המכונית מתפקדת מושלם עד לרגע בו היא מושמדת, אלא יתחשב במקום ובאזור בו המכונית נפגעה כדי להכריע את השפעת הנזק על הנהיגה. גלגל מפונצ`ר ושילדה מעוקמת יגרמו למכונית לסטות לכיוון מסוים, בעוד שרדיאטור הרוס יפגע בהדרגה בביצועי המנוע – עד שזה יתפוצץ בסופו של דבר מהחום. חווית הנהיגה ב-The Getaway זכתה עד כה לתגובות נלהבות ביותר מאלו שזכו לשחק בגרסה מוקדמת של המשחק, והיא יכולה להוות שינוי מרענן לאלה שמחפשים נהיגה מציאותית יותר מזו שראינו עד כה במשחקי הנהיגה/אקשן.

המשחק יופץ בתחילת דצמבר

הפיתוח של The Getaway הוא אחד מהפרויקטים הגדולים והיקרים אותם מממנת סוני אירופה (SCEE), מפיצת המשחק. אומדנים שפורסמו באוקטובר 2002 מדברים על עלות פיתוח של לפחות חמישה מיליון דולר. תקליטורי-הדגמה שהמפתחים שלחו לפני חודשים אחדים לעיתונות המקצועית זכו לתגובות נלהבות מאוד ממידת הפירוט וההשקעה בעלילה ובגרפיקה, אבל צריך לציין שבמקביל נשמעו כמה תלונות קשות נגד המשחקיות.

האם המשחק ייתן לנו את החופש להתפרע באמת ברחובות האפלוליים של לונדון, או שאולי נקבל – כפי שקורה לעיתים - משחק מעולה שנופל קורבן לכמה החלטות עיצוב אומללות? לשם שינוי, אנחנו נדע את התשובות לשאלות הרות-גורל אלה חודש שלם לפני האמריקאיים, בתחילת דצמבר. חבל שלא כל חברות הפיתוח ממוקמות באנגליה.

כתבה זו היא גירסה מקוצרת לכתבה שפורסמה באתר Vgames

,