שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסקרנות תהרוג את כולכם
    הוא נחשב לאבי ספרות האימה המודרנית; הוא פחד ממים, חיות, נשים וגם מחושך; סטיבן קינג, ויליאם בורוז וניל גיימן חייבים לו הרבה; הוא מעולם לא סיים תיכון; הוא היה גזען לא קטן (אך התחתן עם יהודיה); והיה, למרות הכל, מאהב לא רע. נועה מנהיים מבקשת שתתנו כבוד להאוורד פיליפס לבקראפט, שקובץ מסיפוריו המסוייטים, החולניים והמרתקים יוצא בימים אלה



    "החיים דבר דוחה הם, ומאחורי מה שידוע לנו על אודותיהם מבצבצים רמזים דמוניים של אמת, העושים אותם לעיתים דוחים עשרות מונים." ("ארתור ג'רמין")

    ברוכים הבאים לעולמו המסוייט והמעוות של ה. פ. לבקראפט, מי שנחשב לאביה של ספרות האימה המודרנית, ושקובץ מסיפוריו, "התוהו המזדחל", רואה אור לראשונה בעברית בהוצאת "אודסאה" בתרגום דניאל ברק.
    האוורד פיליפס לאבקרפט נולד באוגוסט 1890 בפרובידנס, רוד איילנד. כשהיה בן שלוש עבר אביו התמוטטות עצבים ואושפז במוסד לחולי רוח שבו גם מת כעבור חמש שנים, משאיר את האוורד לטיפולה של אימו המעורערת בנפשה, שהעדיפה להאריך את שערו, להלבישו בשמלות ולפנות אליו בלשון נקבה מאשר לדאוג לסיוטי הלילה התכופים שלו. את השנים הבאות בילה לבקראפט כשהוא מסוגר בעליית הגג בביתו וקורא ללא הרף מכל הבא ליד: האיליאדה והאודיסאה, א.ת.א הופמן, לורד דונסאני ואדגר אלן פו. התמוטטות עצבים קשה שעבר בגיל 18 מנעה ממנו להשלים את לימודיו בתיכון ולהתקבל לאוניברסיטה, וכך נסוג יותר ויותר אל עולמו הפנימי, ובהשפעת הטקסטים המוכרים לו החל גם הוא לכתוב ולבסס אט אט פנתאון שלם, פרי מוחו הקודח, שהכיל מגוון היררכי מורכב של אלי זוועה ורקב.
    לבקראפט, שסבל כפי הנראה מכל סוג פוביה ידועה (כולל פוביות ממים, חיות, נשים, המוני אדם, חושך ועוד), החדיר בסיפוריו הרבים תאורי חרדות מעורפלות, שדומה כי המילים 'מטרידות מנוחה' ו'עוכרות שלווה' הומצאו רק עבורם. הוא מצליח, מבלי לתאר את האימה ישירות, ליצור תחושות בעתה חריגות בקיצוניותם, ותאורי הזומבים הפסיכוטיים, אוכלי האדם ואונסי הילדות שלו גרמו לא פעם לכך שההוצאות שהסכימו לפרסם את סיפוריו קיצצו וצינזרו אותם באכזריות.
    לאחר שאמו סיימה את חייה באותו מוסד שבו היה אביו מאושפז, נישא לבקראפט בבוסטון לסוניה גרין, יהודיה שהתחתנה עמו למרות דעותיו הגזעניות, מאחר שהיה, כהגדרתה, "מאהב מספק במידה מרגשת". חיי הנישואים של השניים לא האריכו ימים ולאחר פרידתם חזר לבקראפט לניו אינגלנד, שבה חי עד מותו, בשנת 1937.

    "אניני האימה האמיתיים, שבשבילם ריגוש של זוועה שאין לבטאה הוא המטרה המרכזית והצדקת קיומם, מוקירים יותר מכל את האחוזות הנידחות של ניו-אינגלנד, משום ששם היסודות האפלים של כוח, בדידות, גיחוך ובערות משתלבים לנתעב שלם אחד." ("התמונה שבבית")

    בעשר השנים האחרונות לחייו פיתח לבקראפט את מחזור הסיפורים על קת'ולהו, שהעניק לו לבסוף הכרה ותהילה המהדהדות עד ימינו. קת'ולהו, אל מפלצתי דמוי תמנון השוכן במעמקי הים, הוא מעין מוזה מרושעת השולחת למשוררים אחוזי טרוף וסופרי אכולי בעתה חלומות מסוייטים, אותם הם משחזרים בכתביהם. כמו ברבים מסיפוריו, גם בסיפורי קת'ולהו חוזרת התמה המרכזית שלו שעוסקת בסכנותיו של הידע. אצל לבקראפט הסקרנות הרגה את החתול, את הבעלים של החתול ורבים מקרוביו וידידיו של החתול, לאחר שיצר החקרנות הטבוע באדם העיר מרבצם כוחות עתיקים ואפלים שהיו בעצמם אך ורק משרתים של כוחות אפלים הרבה יותר ועתיקים לאין חקר, שלמעשה רק עבדו בשביל כוחות אפלים לאין שעור ועתיקים עוד יותר וכך הלאה.
    לא משנה אם מקור הרע היה בנשים שהזדווגו עם יצורים דמויי קופים מיערות קונגו, במדענים מטורפים ששואפים להחיות את המתים או באמנים מבולבלים שחיפשו השראה מפלצתית בעולמות שמעבר, סיפוריו של לבקראפט מסתיימים כולם בנימה דומה: ואז באו יצורים איומים ונוראים ואכלו אותם. הקוסמולוגיה המורכבת שלו מציבה את האדם כרכיב חסר חשיבות ביקום הרוחש דברים איומים שמחוץ לתחום הבנתו, ושבו כדור הארץ ותושביו האנושיים הם במקרה הטוב כלי משחק בידיהם של כוחות זדוניים ובמקרה הרע, פרור חסר חשיבות. ניסיונותיהם של בני האדם להגיע אל מה שמעבר לנראה לאין ולשלוט בגורלם מסתיימים תמיד במוות, זוועה וטרוף.

    "הדבר הרחום ביותר בעולם, לדעתי, הוא חוסר יכולת של המחשבה האנושית לתאם בין כל אשר היא מכילה. אנו חיים באי שליו של בערות בתוך ימים של אינסוף אפל. לא נועדנו להפליג רחוק." ("קריאתו של קת'ולהו")

    לבקראפט, שחי ופעל במקביל ליונג ולפרויד, הוקסם ממלכתו רחבת הידיים של התת מודע ומהתאוריות היונגיאניות בדבר התת-מודע הקולקטיבי ומערכות הסמלים הארכיטיפיות. בערוב ימיו ועם התפתחות הקוסמולוגיה שלו, שהתבססה יותר ויותר על ארכיאולוגיה, תורת הנסתר, אנתרופולוגיה וסתם פארנויה מהפרא-נורמלי, החל גם לבקראפט עצמו להביע את אמונתו בכך שרבים מהטקסטים שלו התבססו על הצצות וחזיונות מהעולמות הסמויים מן העין והאופפים אותנו מכל עבר. הוא עודד בתכתובות הענפות שלו (קרוב ל-100,000 מכתבים) יוצרים נוספים לכתוב ולפעול בתוך העולמות שיצר ולפתח את המיתוסים שלו הלאה.
    עוד בחייו התקבצה סביב יצירותיו כת של מאמינים שראתה בכתביו טקסטים נבואיים ובמקורות אליהם התייחס, כמו 'הנקרונומיקון', כיצירות קיימות העוסקות בדברים הסמויים מן העין. תאוסופים וקבליסטים התייחסו לאטימולוגיה של מפלצותיו השונות ולמאפייניהם כאל רמזים ואזכורים ליצורים שהתקיימו לפני היות האדם, השוו את קת'ולהו לשר הים הנורא הנזכר במיתולוגיה היהודית, ובאופן כללי הכתירו אותו לנביא שזכה להציץ מאחורי הפרגוד בסדר האמיתי של העולם.
    מכאן ועד להקמת מועדוני מעריצים לבושי גלימות המבצעים טכסים אפלים באישון לילה ומשחקי תפקידים ספוגי אווירת בעתה הדרך היתה קצרה. גם הקולנוע ראה ביצירותיו של לבקראפט מקור נרחב לסרטי אימה וסרטי B, שהתבססו על מחזור הסיפורים של "הרברט ווסט-מחייה המתים" ויצירות אחרות שלו. להקות דת' מטאל השתמשו בטקסטים שנלקחו מסיפוריו של לבקראפט בשיריהם והגדילה לעשות להקת פסיכדליה שקראה לעצמה פשוט "ה. פ. לבקראפט".
    למרות שבחייו התפרסמו סיפוריו רק במגזינים למיניהם ולא מצאו את דרכם אל הזרם המרכזי של ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה, הרי שכיום חייבים לו כמה מגדולי האמנים של האימה חוב של כבוד, מגייגר ועד סטיבן קינג, ומויליאם ס. בורוז ועד ניל גיימן. יכולתו של לבקראפט לברוא את עולמותיו המסוייטים מכל הבא ליד, תוך שהוא שומר לאורך כל הדרך על ערפול מכוון ומודע של דמות האימה עצמה, היא שהפכה אותו לאחד הסופרים המקוריים, המבעיתים והמרתקים בתחום, מאחר שהוא נוגע ללא הרף בפחד הגדול והמשותף לכל בני האדם באשר הם: הפחד מהבלתי נודע.

    לדיקי סמבן ולאורי ב"ש: תודה על ההצצה מבעד לפרגוד.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים