הגיימר בטנק יינצח

Operation Tiger Hunt הוא משחק טנקים ארקיידי שמתרחש בעת מלחמת העולם השנייה, ומכניס את השחקן לנעליו של טנקיסט אמריקאי בעת הפלישה לנורמנדי ואחריה. אתמול שיחקתי במשחק הזה בפעם האחרונה. נכנסתי לטנק השרמן שלי בפלישה לנורמנדי, כשמשימתי להוריד שורת בתים שנמצאת מול החוף, והתחלתי להפגיז. השליטה הפשוטה, הגרפיקה הנעימה, והמשחקיות החביבה הצליחו לתפוס אותי די חזק במשחק, ולמרות שהמשוריינים הגרמנים פוצצוני שוב ושוב, תמיד לחצתי על מקש "רווח" כדי להתחיל מחדש – רק עוד פעם אחת ודי. לרגע שכחתי מהמגרעות של המשחק ומהבאגים שפוגעים בו (על זה בהמשך), ונהניתי מהמשחק – ואז האסון הכה. ב-Retry החמישי, ללא כל סיבה נראית לעין, העכבר החליט להיתקע. כיוון שהמשחק מתנהל מגוף שלישי, וצריח הטנק מכוון אוטומטית לאן שהעכבר מכוון, עכבר תקוע הופך את השליטה במשחק למשימה קצת בעייתית. אני כבר מתחיל לקלל את מיקרוסופט – לשם שינוי לא על מערכת ההפעלה, אלא על העכבר שלהם, אשר מצא זמן נוח להיתקע - אבל עד מהרה מתברר שלא בחומרה נמצא האשם. מרגע שחזרתי ל-windows, העכבר חזר לתפקד ביעילות וזריזות מופתית. משחקים אחרים גם פועלים. רק Tiger Hunt מסרב לקבל את מרותו של עכברי ומתעלם מפקודותיו.

בשלב הזה, אנשים מסוימים היו רצים לתמיכה הטכנית של Infogrames מפיצת המשחק, ומנסים למצוא שם מזור לצרתם, אבל לי יש כבר מספיק ניסיון. כמו שיש "תרופות סבתא" לפולנים, כך יש גם "תרופות גיימר" למשחקים – טריקים פשוטים שפועלים משום מה, ומטפלים במרבית הצרות. במיומנות מתורגלת, אני מתחיל לעבור על הרשימה: Restart עשינו? לא עוזר. את גרסת Direct X האחרונה התקנו מחדש? עדיין העכבר תקוע... בזה אחר זה נופלים גיבורים, ותחושת הפאניקה מתחילה להשתלט. אפילו התקנה מחדש של המשחק, אמצעי שתמיד פועל, לא הועילה. תור הפתרונות הנואשים: לעדכן את ה-Drivers של כרטיס המסך, להתקין-מחדש את כרטיס הקול, לכבות את האנטי וירוס... בייאושי אפילו הזדחלתי מאחורי המחשב, ובדקתי שאכן העכבר מחובר כמו שצריך למחשב, מבלי לחשוב על כך שזה רעיון מטומטם להפליא.

גם אחרי שנשברתי והלכתי לאתר Infogrames כדי למצוא מה יש לתמיכה הטכנית שלהם להציע, לא באה הישועה. הפתרונות שהם מציעים ("נקה היטב את התקליטור היטב") אפילו יותר נואשים מאלה שלי, ולראשונה בחיי נתקלתי במצב בו אני מחזיק במשחק תקין לחלוטין, שאני לא יכול להפעיל בגלל באג חסר-פשר. זו דרך מרירה לסיים את חווית המשחק שלי מהכותר, וזו דרך בלתי-נעימה לפתוח את הביקורת שלי עליו – אבל דווקא זה מייצג הכי טוב את חווית המשחק שמציע לכם Tiger Hunt.

Tiger Hunt מציב לעצמו מטרה צנועה למדי: להציע לשחקנים משחקיות ומערכת שליטה פשוטה וכיפית. השליטה של השחקן במשוריין שלו מתבצעת מגוף שלישי, כאשר קנה הטנק זז אוטומטית לכיוון אליו השחקן מצביע, וגוף הטנק נע ומסתובב בהתאם לפקודות המקלדת (WASD). קליק שמאלי יורה לכיוון אליו מכוון הקנה של המשוריין – וזהו, כאן נגמר הממשק של המשחק (אמרנו ממשק פשוט לא?). המשימות השונות במשחק מציבות אותנו במפה תלת-ממדית קטנה (לא יותר מדקת נסיעה רצופה מקצה לקצה) ועמוסת רכבים, כשמטרתנו בדרך כלל להשמיד משוריינים או עמדות אויב מסומנות. הטנקים נראים אמינים מאוד, ואדם שמכיר אותם יזהה מייד משוריינים ידועים כמו ה-Stug, וה-Panzer IV הנפוצים, או טנק ה-Panther וה-Tiger האגדיים. בנוגע לתכונות של הרכבים, המילה "אמין" כבר לא מתאימה לתאר את המצב. אומנם כל הרכבים מחזיקים במדדי-שריון שונים לשריון החזיתי, הצדדי והאחורי שלהם, אבל המשחק לא טורח ליצור מודל נזקים ומנוע פיסיקלי שייחשב את חדירת הפגזים. אם פגז מסוים פוגע במשוריין, הוא מוריד לו "נקודות שריון" בהתאם לכיוון ממנו נפגע (קדמת הטנק פחות פגיע מאחוריו לפחות). מספיק פגזים שיפגעו בחזית של טייגר גרמני יפוצצו אותו ברוב-רושם – גם אם במציאות כולם היו מתנפצים כמו בלוני-מים אל מול מהשריון האימתני שלו. מודל נזקים? הרי הפגזים כמעט ולא מושפעים מכוח הכבידה, ואומדן המרחק נעשה על ידי השחקן "לפי העין". יותר מדי התחכמות והתחשבות בסוג האויב ועמדותיו לא צריך במשחק הזה, כפי שאתם בוודאי מבינים. הדבר היחיד שדורש קצת חשיבה בעת קרב הוא סוג הפגזים שאתה בוחר לירות: חודרי-שריון נגד טנקים; נפיצים נגד בתים, בונקרים או חי"ר; פגזים-חודרי-שריון-משודרגים אל מול טנקים כבדים, ופגזים זרחניים שטובים נגד מטרות "רכות" ו"קשות" באותה מידה... אני נלחם קשות בדחף לכתוב פיסקה על כך שזה לא מדויק מבחינה היסטורית, כי השימוש בפצצות זרחן למטרות קרביות היה מאוד לא נפוץ במלחמת העולם השנייה... (תתאפק!)

האופן בו הקרבות מתנהלים ב-Tiger Hunt דורש מהשחקן דורש מהשחקן דבר אחד בלבד – מהירות. משוריינים במשחק הזה יורים בדיוק מופתי גם כשהם בתנועה. שלושה פגזים בערך מספיקים כדי להעלות את הטנק של השחקן בלהבות. לאור כל זאת הדרך היחידה לשרוד היא להישאר בתנועה מתמדת. כיוון שהאויב הממוחשב תמיד יורה לעבר המקום בו הטנק שלך ממוקם בעת הירי, כל זמן שאתה זז ממקום למקום ולא לכיוון הפגז, תחמוק מאש האויב. טכניקה פשוטה ויעילה לחיסול משוריין אויב מרגע שנתקלת בו היא פשוט ליסוע בלי הרף לכיוון מסוים, להחליף לרוורס וחוזר חלילה – תוך כדי ירי לעבר האויב. עד כמה שהטכניקה הזו פרמיטיבית, היא מהנה במידה מפתיעה. ההקלה והפחד שחשים כשעף לעברך העפר של פגז שהתפוצץ מטרים ספורים מאחורייך (אפקט גרפי שנעשה כהלכה) והאתגר שבביצוע זיגזגים מטורפים תוך כדי כיוון אש מדויקת לעבר האויב מניבים כמויות בלתי-מבוטלות של אדרנלין, לפחות בשעות הראשונות של המשחק.

כדי להוסיף לעניין שבמשחק מעבר להתחמקות וירי של פגזים, המפתחים החליטו להוסיף עוד כמה שיקולים קטנים שדורשים מהשחקן לקבל החלטות פשוטות במהלך המשחק. קופסאות תחמושות, "בריאות", ודלק (שאוזל אוטומטית וחייבים למלא) פזורות בשדה הקרב. מרבית הפעמים הצידה מוצבת בשטח הפקר מסוכן. השחקן יצטרך לנוע במהירות אל תוך מארב כדי לאסוף קופסת-בריאות קריטית, או לבצע עיקוף קל כדי לקחת חבילת דלק. עד כמה שהמשחקיות ליניארית, מרבית השלבים בכל זאת נותנים לשחקן מספר מסלולים אלטרנטיביים ששכרם בצדם: שביל העפר הצדדי יאפשר לנו לעקוף את הבונקרים ולירות בהם מאחור כשהם חסרי אונים, אך נצטרך לעבור דרך אזור עמוס בחיל-רגלים ונאלץ להילחם בהם מטווח קצר. אנשי החי"ר, אם כבר הגענו לנושא, נראים די רע (טקסטורות דו ממדיות) ונעים בגמלוניות, אבל הם מגלים תושייה רבה בעת קרב: הם משליכים לעבר המשוריין רימונים, משגרים בזוקות ומצליחים למרר לשחקן את החיים אם הוא לא נזהר. מזל שהשחקן יכול לעבור בלחיצת כפתור לעמדת מכונת הירייה שעל צריח הטנק ולקצור באויבים בהמוניהם...

הגרפיקה של Tiger Hunt ברמת הפירוט הכי גבוהה מזכה אותו במחמאה הכי מרגיזה שקיימת בשפה העברית: "נחמד". לצד אפקטי פיצוץ מרשימים ופגזים שנאה לחזות בהם מעופפים דרך שדה הקרב, ניתן למצוא עצמים שסובלים ממחסור בפוליגונים, חיל-רגלים מכוער למראה, טווח-ציור (אופק) קצר, ואש דו ממדית. אם מתחשבים בכך שהמשחק הזה הוא תוצר של הפקה מוזלת (99 שקלים בחנויות), הוא נראה בסדר גמור, וגם אם הוא לא מותיר אותנו פעורי-פה – הגרפיקה עושה את העבודה, ולא באמת פוגעת בחווית המשחק.

הסאונד של המשחק נמצא במקום דומה לזה של הגרפיקה, אבל שוב – הכל בפרופורציות של משחק במחיר מוזל. רעשי הרקע של המשחק (בעיקר ירי מקלעים בלתי פוסק ממקור בלתי מזוהה) מוסיפים לאווירה, ולא נמאסו עלי בשום שלב במהלך המשחק.

המשחקיות של Tiger Hunt חביבה, למרות שהיא חוזרת על עצמה; הגרפיקה והסאונד בסדר גמור; אורך החיים קצת קצר; אבל בכל זאת ייתכן והייתי ממליץ על המשחק כרכישה לא רעה, לולא בעיה אחת. התחלתי את הכתבה שלי עם תיאור של בעיה טכנית שהיא דוגמה קיצונית לבאגים שתיתקלו בהם לכל אורך המשחק. ממקרים בהם הרכב שלי נתקע בעץ וללא כל סיבה נראית לעין נשאר תקוע שם בלי יכולת לעשות רוורס, ועד לתופעות בהן משוריינים של האויב פשוט עמדו מולי מבלי לירות וחיכו למותם – הבאגים של המשחק הזה מטים את הכף לכיוון השלילי. את הבאגים מהם סובל המשחק משלים "באג" שהפך לגורם קבוע בשוק משחקי המחשב הישראלי – מדריך מזעזע. מרבית הפעמים אני פשוט מתעלם מרמת תרגום המדריכים בביקורות שלי, אבל העבודה שאינפוגרמס ישראל עשו על Tiger Hunt ראויה לאזכור מיוחד: "הבליסטיקה תהיה תלויה בגובה ובטווח אל המטרה. לפעמים תצטרכו לירות כשתרגישו שיש צורך". זו פסקת הסיכום של "סיקור המשחק" בו נותנים לנו "עצות מועילות שייתנו לכם יתרון בשדה הקרב". מי שיכול להתגבר על הבעיות הטכניות של המשחק ולמחול על התרגום הרשלני יכול למצוא כאן משחק מהנה למדי, אבל אני די בטוח שתוכלו למצוא כותרים יותר מוכנים ועם אורך חיים יותר גדול – גם אם מתחשבים במחיר.