שלמה שמלצר: אני גדול, אבל צנוע

צריך לבקר בבית פויכטונגר באזור התעשייה בפתח-תקווה כדי להבין ששלמה שמלצר (55), בעל השליטה החדש, רכש למעשה את השכנים מעבר למדרכה. מחלונות לשכתו החדשה כמנכ"ל ויו"ר פויכטונגר הוא משקיף על אימפריית הרכב שלו בבית ניו-קופל, הכוללת צי של 27 אלף כלי-רכב.

מאז רכש לפני חודש את פויכטונגר, שנקלעה לקשיים, מידי הנאמן, התיישב שמלצר במלוא כובדו בלשכת מנכ"ל החברה ומיד מינה עצמו למנכ"ל ויו"ר. הוא מגיע למשרד ב-7.30 כל בוקר מביתו בסביון ולא עוזב עד השעות הקטנות של הלילה, לומד את העסק ובעיקר מפעיל את קשריו להחזרת עבודות ומכרזים לחברה.

אומרים על שמלצר, כי עמיתיו במגזר העיסקי לא משתגעים אחריו, אבל הבנקים כן. לא קוראים עליו בטורי רכילות, הוא לא מסתובב באירועים נוצצים ופתיחות ולא מתחכך בשכבת הכסף של המגזר העיסקי.

לזכותו ייאמר, שבניגוד למשפחות השולטות במשק הישראלי, כמו עופר ודנקנר, הוא צמח מלמטה, ללא סיוע מאבותיו. את עיסקי הרכב התחיל במוסך בפתח-תקווה שהיה בבעלות חמו, בהמשך רכש שתי מכוניות סוסיתא להשכרה ומאז עסקיו רק גדלים. האימפריה שבשליטתו כוללת את חברת הליסינג ניו-קופל, חברת שלמה-השכרת-רכב, רשת המוסכים שיר, חברת מאסטרו לגרירת רכב ושותפות ביבואנית סקודה. אחזקות משמעותיות נוספות יש לשמלצר במספנות-ישראל ובחברה למחסני ערובה באשדוד.

ניהול משפחתי

שמלצר, שלא מרבה לסמוך על אחרים, מקיף עצמו בעסקיו בבני משפחתו. בנו אסי (23) מנהל את שלמה-השכרת-רכב, חתנו ישראל רייף מנהל את רשת המוסכים שיר, שתמוזג כעת עם החברה לגרירת רכב מאסטרו ותקרא מאסטרו-שיר. הבן השני לומד בארה"ב, וכשיחזור ישולב גם הוא בעסקים.

"מה הוא היה צריך את זה"

אשתו עתליה, המשמשת כאשת יחסי הציבור של עסקיו, לא מגלה התלהבות יתרה מרכישת פויכטונגר.

"מה הוא היה צריך את זה", היא לוחשת במסדרון, "יכולנו כבר לצאת לפנסיה, ליהנות מהחיים, מהנכדים".

אבל שמלצר, כפי שהוא מעיד על עצמו, לא נהנה בלי אתגר. עצם הרכישה היתה אתגר.

תהליך רכישת פויכטונגר, שהגיעה לסף קריסה בעקבות ניהולה על-ידי קבוצת פלד-גבעוני, התנהל כמו מרוץ מטורף, שבו בכל שלב הוכרז על קונה אחר. בשלב ראשון פורסם, כי קבוצת שרם לוקחת את החברה.

אחר כך התהפך הגלגל, ושלמה אייזנברג הוכרז כזוכה, ואז בא שמלצר וטרף את הקלפים. קודמיו היו מוכנים לקבל רק אופציה לרכישת החברה, שאותה יחליטו אם לממש לאחר מספר חודשי ניהול. שלמצר, בצעד נועז, שהיו שכינו הימור מטורף, הודיע כי הוא שם על השולחן 29 מיליון שקל, מתחייב להזרמה של 20 מיליון שקל נוספים ומוכן לרכוש מיידית את החברה כמו שהיא.

צריך לזכור, שמדובר בחברה שמאז שנת 2001 אין לה דוחות כספיים מסודרים, שקבוצת פלד-גבעוני רוקנה את קופתה ושבדיקתה הכלכלית עלולה לגלות חורים שחורים נוספים, שיצריכו מצד שמלצר הזרמות כספים בהיקף עשרות מיליוני שקלים. מצד שני, מדובר בחברת תשתיות, שחברת החשמל היא אחת מלקוחותיה הגדולים ובעבר היתה חברה מבוססת מאוד, רווחית ובעלת מוניטין בתחומה. אם אכן תיוצב החברה פיננסית, ותשולב בפרויקטי התשתיות המתוכננים בישראל, שמלצר שיחק אותה.

שלמה שמלצר, הדרך שבה ביצעת את רכישת פויכטונגר מתוארת כהימור.

"אני לא מתרגש מזה. גם כשהמדינה הציעה את מספנות-ישראל, אף אחד לא רצה לרכוש. מאז עברו 7 שנים, וזאת ההפרטה הכי מוצלחת שהיתה. כשהבאתי את סקודה לארץ בשנת 91' אמרו, 'שלמה מביא אוטו שאף אחד לא רוצה', היו בטוחים שאשבור את הראש. מאז מכרנו עשרות אלפי מכוניות. באחרונה רכשה צ'מפיון 51% מסקודה במחיר של 6 מיליון דולר, וניתנה לי אופציה פוט למכור את היתרה לצ'מפיון במחיר מוסכם מראש".

ניו-קופל היתה בשנת 96' חברה ציבורית לפני פשיטת רגל, והפכה להיות בבעלותי חברת הליסינג מספר 1 בישראל, בעלת צי של 22 אלף מכוניות ורווחית. אז מי מהמר? אני מאוד זהיר. ההצלחה שלי באה מעבודה קשה ומנהלים טובים. נכון שכולם אומרים את זה, אבל לי יש קבלות וחזון. השגתי לא מעט מאז שהשתחררתי ב-1974 מהצבא והתחלתי בהשכרת רכב עם שתי סוסיתות, אז אני בהחלט יכול לומר שהצלחתי".

למה דווקא פויכטונגר?

"פויכטונגר היא חברה שתמיד הסתכלתי עליה. זו הזדמנות עיסקית לרכוש חברה שעוסקת בתשתיות עם ותק ומוניטין של 60 שנה. אני מאמין בה ואצעיד אותה קדימה. אחד מהלקוחות הגודלים של פויכטוונגר הוא חברת החשמל. הזמנים אולי קשים, אבל לוחות חשמל צריך? עבודות חשמל נעשות? רק בימים האחרונים חתמנו על הסכם עם חברת החשמל, שלפיו בשותפות עם סימנס ניתן שירותי בקרה לכל תחנות הכוח בישראל בהיקף של 120 מיליון שקל ל-4 שנים".

"פויכטונגר זה עסקים ריאליים, לא היי-טק ולא חלומות. ישראל הולכת להמון פרויקטים בתשתיות כמו הובלת גז, פרויקט של 500 מיליון דולר שחברת החשמל תוביל ואנחנו אמורים להשתלב בו. בתקופת הבום בעיסקי ההיי-טק ישבתי ימים ולילות עם משלחות של יזמי היי-טק עגולי משקפיים. למזלי, לא השקעתי בהם, מלבד חברה אחת. לא נראה לי להשקיע מיליוני דולרים במשהו שלא עושה כלום. אני מאמין במשהו שאפשר לגעת בו, לדרוך עליו. זה הסוג של פויכטונגר. היא כוללת את פויכטונגר-תעשיות-אלקטרו-מכניקה, חברה ייחודית שלה 2 מפעלים, וחברת אפקון-תעשיות, חברת בקרה וביטחון שנותנת שירותים לכל המפעלים הגדולים בארץ".

אבל החברה לא במצב טוב. בגלל קשייה הכספיים והעובדה שהיא בתהליך הקפאה היא איבדה באחרונה מכרזים שכבר זכתה בהם.

"לא סתם התיישבתי מיד בחברה כמנכ"ל ויו"ר, שיבינו שיש פה בעל-בית. ברגע שהגעתי, התחלתי להרים טלפונים למנהלי חברות-לקוחות, ואמרתי: אני פה, ואני אחראי, והיה פרגון לאורך כל הדרך. בחודש האחרון נוכחתי לדעת כמה אנשים מכירים אותי וכמה עוזרים. אני יכול לבשר לך, שחלק גדול מהמכרזים שאיבדנו כבר החזרתי לחברה, כולל המכרז של בית החולים סורוקה של קופת חולים".

טוענים שרכשת את החברה כדי לפרק ולמכור אותה.

"להפך, אני מתכוון לפתח את החברה. בימים האחרונים פנו שתי חברות אירופיות בינלאומיות בבקשה לבדוק אפשרות לשותפות בפויכטונגר-תעשיות. משלחת מטעם אחת מהן מגיעה לישראל, ואל החברה האחרת אני אסע. מדובר במשקיעים אסטרטגיים, כך שפויכונגר היא כלה מחוזרת על-ידי חברות אירופיות".

"מוטורולה-ישראל בהחלט מעוניינת להיות שותפה בחברה. היה מו"מ עמה בתחילת הדרך, אבל כרגע אין מו"מ. החלטתי שאנחנו צריכים קודם להשביח את החברה. קיבלנו את החברה עם 760 עובדים, ויחד עם המנהל המיוחד, רו"ח חן ברדיצ'ב, אנו עוסקים כעת בצמצום מצבת כוח האדם. 100 עובדים יפרשו, חלקם מרצון. החברה צריכה להצטמצם ולהתאים את עצמה למצב. אנחנו בהקפאה ל-70 יום, ו-20 יום כבר עברו. אני מקווה, כי בסוף התקופה נצא מההקפאה.

עיסקי חשמל הם לא בדיוק התחום שלך.

"המנהלים הבכירים פה לא מבינים איך תוך חודש אני כבר מתמצא. אולי אני לא מבין את הדקויות, אבל בביזנס אני מבין. פויכטונגר היתה בשיא עם מחזור של 600 מיליון שקל לשנה, והשנה תסיים עם 603 מיליון שקל. להזכיר לך, עיסקי הרכב שלי מגלגלים מיליארד שקל בשנה, אז אני לא ממש קטן בעסקים.

אבל אני צנוע. אין לי יאכטה ולא מטוס. יש לי חושים והבנה בעסקים. אני קורא מהר את המפה העיסקית. בעצם יכולתי להיות עיתונאי טוב".

פויכטונגר היתה במשך שנים ארוכות חברה נחשקת ויציבה. גרשון זלקינד מאלקו חמד אותה בעבר, וכמעט השתלט עליה. מה קרה שהידרדרה?

"זאת חברה מאוד חזקה, שהיו בקופתה מזומנים רבים, אבל חברת חיל-פלד שילמה בהם לאדון פויכטונגר כדי לממן את הרכישה. כיום לחברה הון עצמי של 40 מיליון שקל, ולאפקון הון עצמי של 70 מיליון שקל".

מה החזון שלך לפויכטונגר?

"אנחנו הולכים החוצה למכור את השכל היהודי לעולם. זה אומר, שאני מאמין שאנחנו יודעים לעשות דברים שבחו"ל לא יודעים, בעיקר מבחינה בטחונית. אפקון תהיה ראש החץ שלנו לפריצה. למשל, אנחנו יודעים לזהות טביעת אצבעות לצורך כניסה למתקנים. אנחנו יותר חכמים מהזרים, ונעשה שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בפרויקטים. בעקבות ה-11 בספטמבר האמריקנים הולכים להיכנס לפרויקטים של ביטחון אישי. לשר הפנים האמריקני יש תקציבי ענק בנושא. כל כניסה למוסד תהיה מלווה באמצעי ביטחון כמו תג מזהה וכו'. לנו יש ידע בנושא, ואנחנו גם יודעים לרכוש חברות בחו"ל".