פרשת זאבי: שלב העדויות

לפרשת רכישת מניות בזק על ידי איש העסקים גד זאבי היו את כל המרכיבים להיות עסקה מוצלחת. בכירי קהילת העסקים בישראל היו מעורבים בהיווצרותה: עורכי-דין מובילים, רואי-חשבון מדופלמים ובנקאים מוערכים. עם מרקם כה מושלם, אף אחד לא שיער שמשהו בתמונה הוורודה הזו עלול להיסדק.

אלא שהעסקה הכל-כך מבטיחה הזו הפכה לפתע לפרשה, וכל אחד יודע שאימוץ המונח פרשה מוביל בדרך כלל רק לצרות.

ואכן, הצרות החלו ביוני האחרון, כשהמחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום חמור נגד אנשי העסקים גד זאבי, מיכאל צ'רנוי וזאב רום ונגד עוד מיכאל קומיסר. בכתב האישום נטען, כי ב-1999 תכננו גד זאבי ומיכאל צ'רנוי לרכוש במשותף כ-20% ממניות בזק. על-פי כתב האישום, הנאשמים צפו כי צ'רנוי לא יוכל לקבל היתר משר התקשורת להחזיק במניות בגלל עברו המפוקפק לכאורה, ולכן הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי ברכישת המניות יהיה חסוי, ואילו זאבי יוצג כלפי הרשויות כאדם היחיד העומד מאחורי הרכישה. יש לציין, כי למשרד התקשורת חשוב היה לקבל שקיפות מלאה בעניין המחזיק במניות בזק, מסיבות בטחוניות ובהתאם לחוק הבזק.

בכתב האישום נטען עוד, כי השניים סיכמו שצ'רנוי יספק כל סכום שיידרש זאבי להשקיע ממקורותיו כדי לבצע את העסקה בסכום שלא יעלה על 150 מיליון דולר, תוך הסתרת העובדה שהכסף המושקע הוא מכספו.

על סמך המצגים הכוזבים שהציגו הנאשמים, על-פי כתב האישום, הם קיבלו במרמה את היתר שר התקשורת להחזיק במניות. היתר זה איפשר להם לקבל הלוואות לרכישת המניות בסך 634 מיליון דולר מקופת קונסורציום בנקים, שהורכב מהבנק הבינלאומי, הפועלים, לאומי, דיסקונט, מרכנתיל-דיסקונט ואגוד.

כנגד חלק מההלוואה העמיד זאבי סכום של 143 מיליון דולר, שהיה מופקד בבנק שוויצרי. על-פי כתב האישום, החשבון בשוויץ - שהוצג על-ידי זאבי כשלו - היה שייך למעשה לצ'רנוי.

איש העסקים זאב רום היה מעורב, על פי כתב האישום, בפעולות ועסקאות הקשורות לרכישת מניות בזק, וכן תיווך בין צ'רנוי לבין המעורבים האחרים בפרשה. עו"ד קומיסר סיפק לזאבי, על פי כתב האישום, שירותים משפטיים בכל הקשור לעיסקאות המתוארות בכתב האישום.

כתבה זו מתארת את השתלשלות פרשת זאבי-בזק כפי שהיא עולה מפרסומי עדויותיהם במשטרה של הגורמים המעורבים בפרשה, ומראיונות שקוימו ב"ידיעות אחרונות" עם שלושה מהנאשמים - גד זאבי, מיכאל צ'רנוי וזאב רום.

ההתחלה

דב תדמור, לשעבר מנכל דסק"ש, קרא בקיץ 99' בעיתון אקונומיסט ראיון עם המנהל החדש של חברת כייבל-אנד-ויירלס, ובו למד כי היא מעוניינת למכור את מניותיה בבזק. "לאחר קריאת הכתבה חשבתי: כיצד אני עושה פה עסק", אמר בעדותו במשטרה, "הדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר ללונדון ללורד ויינפלד, אישיות ידועה בכלכלה האנגלית, וביקשתי ממנו שיסדר לי פגישה עם מנהל כייבל אנד ויירלס. הפגישה לא יצאה לפועל כי מנהל החברה היה בחופש. פניתי לעו'ד מיכאל צלרמאייר, המייצג את החברה בישראל, שוחחנו בטלפון והוא אמר לי שקיימת אפשרות למכירת מניות בזק שברשות כייבל-אנד-ויירלס".

לדברי תדמור, הוא העלה בפני זאבי את הרעיון לרכוש 20% ממניות בזק. "זאבי שאל אותי מה הוא צריך לעשות כדי לקדם את העניין. הפניתי אותו לעו"ד צלרמאייר, שטיפל מטעם כייבל-אנד-ויירלס בעניין, ולמעשה מאותו רגע לא היתה לי מעורבות פעילה".

מיכאל צלרמאייר, נציג כייבל-אנד-ויירלס בישראל, אישר בעדותו במשטרה כי תפקידו של תדמור היה מצומצם למדי. חלקו היה רק החיבור בינינו. הוא לא המשיך לתווך. "אין שום ספק שלדב תדמור לא היתה שום תרומה לעסקה הזו, חוץ מהטלפון הראשון בינינו".

על הטלפון הזה קיבל תדמור תמורה נאה: בתמורה לקישור בין זאבי לבין כייבל-אנד ויירלס קיבל תדמור מזאבי אופציה לשנתיים לרכוש 5% ממניות בזק שרכש זאבי, המהווים 1% מכלל מניות בזק. בתחילת 2002 הודיע תדמור לזאבי שהוא מעוניין לממש את האופציה, וקיבל סכום נאה של כ-39 מיליון שקל.

בינתיים, התקדמו המגעים בין צלרמאייר לזאבי. במקביל פנה צלרמאייר, לדבריו, לאנשי העסקים יוסי מימן ובני שטייניץ, וניסה לעניין גם אותם בעסקה. "גם יוסי מימן וגם זאבי גילו עניין מיד, ורצו לרכוש", העיד צלרמאייר, "אני ניהלתי מו"מ עם כולם. ליוסי מימן ולגד זאבי אמרתי, שהם צריכים להביא לי מכתב מהבנק, שיש להם מספיק כסף לבצע את העסקה, וזה תנאי בל יעבור. קיבלתי טיוטות של מכתבים. בשלב מסוים מימן אמר לי, שהוא לא יכול להביא לי מכתב כזה. גדי הביא לי מכתב מהבינלאומי, שלא היה מושלם, אבל היה לא רע. אז התחיל הרומן עם גד זאבי. הוא רצה מאוד את בזק, וזז לכיון ההסכם בצורה חד-משמעית".

יונתן קולבר, מנכ"ל כור, ניהל מו"מ יחד עם החברה לישראל, משפחת דנקנר וקבוצת אריסון, לרכישת מניות בזק מכייבל-אנד-ויירלס. לבסוף בחרה הקבוצה להימנע מביצוע העסקה. קולבר אמר בעדותו במשטרה: "באותו רגע ששמענו שהוא (זאבי - ל.ד) קנה את החבילה ואת הסכום שבו קנה, חשבנו שהוא הגזים בגדול. אחרי שהמניה עלתה חזק חשבנו שהוא גאון ואנחנו טיפשים. היום חזרנו להערכה המקורית".

המפגש בין זאבי לצ'רנוי

השאלה העומדת בלב ליבו של כתב האישום היא האם זאבי וצ'רנוי היו שותפים נסתרים. בחקירתו במשטרה דחה זאבי מכל וכל את הטענות בכתב האישום. לדבריו, הקשר בינו לבין צ'רנוי מסתכם בהלוואה שלקח מהאחרון ולא בשום מערכת של שותפות.

זאב רום, איש עסקים המקורב לצ'רנוי, תיאר באפריל ראיון ל"ידיעות אחרונות" את נסיבות המפגש בין זאבי לצ'רנוי: "יום אחד בא אלי מישהו ואמר לי: 'יש מישהו שרוצה שתפגיש את גד זאבי עם צ'רנוי'. נפגשתי עם זאבי בבולגריה. זה היה ב- 98'. זאבי אמר שיש לו הזדמנות לקנות 20% ממניות בזק, שזו עסקת חיים. כל אחד יכול להרוויח מיליארד דולר. זאבי אמר שהוא צריך להביא לעסקה 290 מיליון דולר והציע שנממן אותה חצי חצי. עו"ד גד נשיץ, שייצג את צ'רנוי, אמר שזה בלתי אפשרי, כי צריך לקבל את אישור השלטונות לאחזקה של יותר מ-5% ממניות בזק, אבל אין כל מניעה שנעמיד לזאבי הלוואה.

"צ'רנוי בכלל לא ידע מה זה בזק, אבל הוא אחד כזה שמקבל החלטות מהבטן. רק אחרי שהוא החליט ללכת על העסקה התברר שזאבי בכלל לא הביא כסף מהבית, אלא מביא את הכל מהבנקים. היו כל מיני גרסאות איך לעשות את העסקה. אמרתי לנשיץ שרק אם ימצאו דרך חוקית יש על מה לדבר".

זאבי טען בזמנו, כי ערך בירור מקיף על צ'רנוי לפני שנפגש איתו, עד שנחה דעתו: "אני הכרתי את צ'רנוי בשביל לרכוש את מובילטל. זה היה הרבה לפני שידעתי שתהיה אי פעם בזק. אני עושה עסקים עם אנשים אחרי שאני בודק אותם. בדקתי אצל מי שנחשב באותה התקופה לאורים והתומים בכל מה שקשור לאנשי עסקים ממזרח אירופה, והתשובה שלו היתה חד משמעית: זה איש עסקים רציני שאין שום בעיה לעשות איתו כל עסק. זה בפן של הבדיקה. בפן של ההתרשמות, הבן-אדם עשה רושם מצוין, וגם נכון גם להיום. בנושא הזה לא השתנה הרושם שלי".

מיכאל צ'רנוי עצמו טען, כי לא ייחס חשיבות רבה למהות העסקה עם זאבי: "לא חשבתי על בזק בכלל. זה לא עניין אותי. ביקשו ממני הלוואה, אז נתתי. בסך הכל נתתי מימון. עם זאבי מעולם לא היו לי ממש יחסים. כל הקשרים בינינו היו תמיד דרך עורכי דין. היחסים בינינו היו עיסקיים בלבד, ובעיקר בהתכתבות באמצעות עורכי דין. כך היה וכך גם היום. וזאב רום? הוא לא היה שותף בעסקים שלי בחו"ל. לקחתי אותו כשותף קטן כאן בארץ, בחברת האלומיניום שלי שהיתה גם חברת השקעות, אבל יצאתי מזה ואני לא מעורב בזה. מלבד זה, הוא היה מתווך. יש לי כאלה עשרות. אין לי היום עסקים איתו".

חתימת הסכם האופציה

זאבי טען בחקירתו, כי צ'רנוי ורום הביעו עניין בקבלת אופציה להיכנס לעיסקת רכישת מניות בזק מכייבל-אנד-ויירלס. "בתקופה זו העסקה ביני לבין כייבל כבר היתה תפורה. הסברתי להם שאין שום אפשרות לשתף אותם בעסקה, בגלל חוק הבזק שמגביל", סיפר זאבי בחקירתו. לדבריו, צ'רנוי ורום הציעו להלוות כסף לעסקה תמורת אופציה לרכישת מניות בזק, אם וכאשר יקבלו אישור משר התקשורת להחזיק במניות. כך התגבש הסכם האופציה הידוע בין חברה שבשליטת זאבי לבין חברת נאמנות שיוצגה על ידי צ'רנוי.

רום סיפר בזמנו על תוכן ההסכם שנחתם בין צ'רנוי לזאבי: "העסקה נחתמה בבולגריה. בשלב ראשון העמדנו לזאבי צ'ק בנקאי של 30 מיליון דולר על החשבון. בשלב הבא העמדנו לזאבי הלוואה של 102מיליון דולר, ואחר כך הוא ביקש עוד והגדלנו אותה ל-150 מיליון דולר. בחוזה היה כתוב בפירוש שמיכאל צ'רנוי או מי מטעמו יקבלו אופציה לרכישת אחזקותיו של זאבי בבזק, בתנאי שיתקבל לכך אישור מהרשויות המתאימות או אם תהיה הפרטה ולא יהיה צורך באישור".

זאבי מאשר בחקירתו: "בהסכם שערכתי עם צ'רנוי נאמר במפורש שאם יבקש צ'רנוי לממש אופציה לרכישת מניות בחברה שמחזיקה מניות בזק, הוא יהיה חייב לבקש ולקבל מראש את אישור הרשויות המוסמכות בישראל, ועל כן לא היתה כל כוונה להסתיר את הנושא".

במשטרה נשאל זאבי מה מעמדו של צ'רנוי בכל הקשור לעסקה עם כייבל-אנד-ויירלס, והשיב כי אין לו מעמד בכלל. "לא יודעים שיש אדם כזה בעסקה.

אבל הוא השקיע כסף בעסקה זו, אז מה מעמדו בכל זאת?

"הוא לא השקיע שום כסף. הוא נתן הלוואה על סך 143 מיליון דולר".

רום טען, כי כבר במועד חתימת ההסכם הוזהרו הוא וצ'רנוי לגבי בקשת בטחונות מזאבי, אך לא פעלו בנדון: "עו"ד גד נשיץ, שעשה את החוזה, הזהיר אותנו כבר אז מפני הביטחונות, אבל זאבי יודע לשכנע והוא הצליח לשכנע גם אותי שהעסקה כדאית. אין לנו בטחונות פרט לחתימה שלו. רק רוסי יכול לעשות עסקה בדרך כזו. נשיץ אמר לנו: אין לכם שום דבר חוץ מהמילה של זאבי. אנחנו חשבנו שהוא איש עסקים מכובד".

קבלת ההיתר לרכישת מניות בזק

במקביל פעל זאבי לזירוז קבלת ההיתר לרכישת מניות בזק. שר התקשורת בתקופה ההיא היה בנימין בן-אליעזר. בקשתו של זאבי טופלה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, והם שנתנו את ההיתר לרכוש את המניות. לבן-אליעזר, יש להדגיש, היה עניין בהחזקת המניות בידים ישראליות, מאחר שלבזק יש חשיבות רבה מבחינה בטחונית.

על פי הפרסומים עו"ד צלרמאייר העיד במשטרה כי דן עם זאבי בנושא קבלת ההיתר: "אני חושב שאני אמרתי לו, שלנו אין קשרים נהדרים עם משרד התקשורת. הוא אמר לי משהו כמו: אל תדאג, משרד התקשורת יהיה בסדר. גם שמחתי שיגאל ארנון מעורב, כי חשבתי שליגאל יש סטטוס במשרד התקשורת. הוא עורך-דין מכובד. כל המדינה הזו בנויה ממצב של היכרויות עם אנשים. זאבי נתן לי רושם מאוד חיובי על טיב הקשרים שלו עם משרד התקשורת. נתן לי הרבה ביטחון בזה. והאמת, שאני האמנתי לו, משום שלא ראיתי סיבה מדוע לא יקבל את הרישיון".

מתוך עדותו של זאבי במשטרה:

האם קיימת קשר כלשהו עם שר התקשורת לעניין ההיתרים הקשורים לעיסקת בזק?

"אני באופן אישי דיברתי עם שר התקשורת, בנימין בן-אליעזר. ביקשתי לזרז את התהליכים. אולי פעם אחת בטלפון ואולי פעמיים פגישות איתו במשרדו. אחרי הרכישה נפגשתי איתו מספר פעמים במשרדו". לדברי זאבי, כל הפניות לשר התקשורת התבצעו באמצעות עוד יגאל ארנון.

עו"ד מיקי צלרמאייר טוען בהודעתו, כי הוא הביע את דאגתו שמא בסופו של דבר לא תקבל את ההיתר ממשרד התקשורת להחזיק במניות בזק, ואתה ענית לו: "יהיה בסדר, יש לי קשרים טובים עם פואד, אין מה לדאוג שנקבל את האישור". על סמך מה אמרת זאת?

"אני לא זוכר שאמרתי שיש לי קשרים טובים עם פואד. בהחלט ייתכן שאמרתי שאני לא צופה בעיות בקבלת ההיתר".

בן-אליעזר העיד במשטרה כי בקשתו של זאבי טופלה על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. לדבריו, לאחר שניתן ההיתר לקנות את המניות, התייצבו במשרדו ראש שירות הביטחון הכללי והיועץ המשפטי של השב"כ, וסיפרו לו על החשדות נגד זאבי.

האם ידעת שזאבי נתון בלחץ של זמן ונזקק להיתר עד תאריך מסוים?

"אף אחד לא זירז אותי. לא הרגשתי לחץ".

אחד הגורמים המעורבים בתהליך היה ישראל סביון, מנכ"ל הגרנד-קניון ששייך לגד זאבי ולשעבר מנכ"ל עיריית חיפה. סביון, המקורב מאוד לבן-אליעזר, פנה אל שר התקשורת - על פי עדותו - וביקש ממנו להיפגש עם זאבי.

מתוך עדותו של בן-אליעזר במשטרה: לנו ידוע מחומר החקירה שסביון גויס על ידי זאבי בזכות קשריו איתך. כיצד הפעיל קשרים אלה?

"סביון חבר אישי שלי מאז 84'. זה גם קשר משפחתי. הוא נחשב אחד האנשים שהכי מקורבים אלי. אין לי מושג למה זאבי גייס אותו, כפי שאתם אומרים. יכול להיות שסביון הרגיש מחויבות לבוס שלו, אבל חשוב להבין שבתוצאה הסופית זה לא יכול להשפיע, כי כולם יודעים שעלי אי אפשר להשפיע".

מעדויות סביון וזאבי עולה, כי ימים ספורים לאחר קבלת ההיתר לרכישת מניות בזק קיבל סביון מזאבי צ'ק ביטחון על סך 2.5 מיליון דולר, שמיועד להבטיח את המשך העסקתו בקבוצה. המשמעות: אם יחליט זאבי לפטר את סביון במהלך עשר השנים הבאות, יוכל סביון לפרוע את הצ'ק. בעדותו במשטרה הכחיש סביון כי לצ'ק הביטחון היה קשר כלשהו לעובדה כי הוא מקורב לבן-אליעזר, אך אישר בעדותו כי השתמש בקשריו בכדי לזרז את מועד הפגישה בין זאבי לבן-אליעזר.

אתה קיבלת את צ'ק הביטחון מגד זאבי בתאריך ה-10 בדצמבר 1999, חמישה ימים לאחר שגד זאבי מקבל את ההיתר של השר לרכישת מניות בזק. יש קשר בין שני האירועים?

"מקרי לחלוטין".

ריבונו של עולם, תסביר לי למה גד זאבי ישקיע בך 2.5 מיליון דולר?

"הוא עשה חשבון של כדאיות. משום שרצה סביבו אנשים מוכשרים".

ואתה שווה 2.5 מיליון דולר.

"בוודאי".

קבלת המימון מהבנקים

לאחר שקיבל את ההיתר, התפנה זאבי למימון רכישת המניות. שלמה פיוטרקובסקי, אז מנכ"ל הבנק הבינלאומי, העיד במשטרה כי זאבי פנה אליו לראשונה בספטמבר 99', בפגישה שלא היתה קשורה לנושא בזק. "לקראת סיום הפגישה שאל זאבי מה דעתי שירכוש את מניות בזק. הסברתי לו שההון העצמי שיידרש לעסקה כזו הוא בסדרי גודל שגדולים עליו. זאבי אמר שאין לו בעיה עם סדרי הגודל. התקשרתי לעו"ד יגאל ארנון (פרקליטו של זאבי ואז יו"ר הבנק הבינלאומי - ל.ד), שאישר שלזאבי יש את הכסף הנדרש בטראסטים המשפחתיים שלו".

הבינלאומי היה הבנק שהוביל את קונסורציום הבנקים, שהעניק לזאבי הלוואות לרכישת מניות בזק.

בהמשך, לאחר חתימת הסכם רכישת המניות ולאור עליית ערך מניית בזק, העניק הקונסורציום הלוואות נוספות לזאבי בסך 90 מיליון דולר.

ליאורה מרידור שימשה בתקופה בה קיבל זאבי את ההלוואות כראש אגף אשראי בבנק הבינלאומי. בעדותה במשטרה סיפרה, כי היקף הפגישות בהן לא שותפה בין גד זאבי ושלמה פיוטרקובסקי היה חריג. לדבריה, מערכת הקשרים של גד זאבי עם שלמה פיוטרקובסקי היתה מאוד טובה, גם על בסיס אישי וגם על בסיס עיסקי, וזאבי דיבר בדרך כלל יותר עם הבינלאומי מאשר עם הבנקים האחרים.

האם זה היה דבר רגיל שלא שותפת במגעים כאלו עם לקוח?

"היו מצבים בהם לא שותפתי, אבל במקרה הזה היקף הפגישות בהם לא שותפתי היה חריג".

האם שאלת את פיוטרקובסקי מדוע לא שותפת?

"חשבתי שזאבי לא אהב שאני נוכחת בפגישות כי הייתי נוקשה בדרישות לבטחונות".

מי נתן את הערבות הבנקאית ועל סמך מה?

"אני מוכרחה להגיד שבמקרה הזה סמכתי מאוד על פיוטרקובסקי, בהיותו הצ'רמן של פיבי-שוויץ ומאחר שהיה כל כך מעורב בעסקה הזו. פה הוא היה מאוד מעורב, לא במו"מ מול הבנקים, אלא במגעים מול הלקוח".

עד כמה היה חשוב שהחשבון בשוויץ היה בשליטתו של זאבי?

"זה חשוב מכיוון שאם הוא לא בעל השליטה בחשבון אז זה פוגע בערבות הבנקאית".

האם דיברת על נושא השליטה בחשבון עם פיוטרקובסקי?

"זה מסוג הדברים שברור שנבדק. אני לא זוכרת שדיברתי איתו. במסגרת השיחות שלי עם פיוטרקובסקי הבעתי תמיהה לגבי היכולת של זאבי לגייס כסף כזה, והוא אמר לי שאין לי מה לדאוג. הבנתי שפיוטרקובסקי יודע יותר ממה שאני יודעת לגבי מקורות הכסף שלו".

האם ידעת או אילו היית יודעת שמקור הכסף ובעל השליטה בחשבון הינו אדם שיש חשד בנוגע לחוקיות מעשיו - איך היית נוהגת במקרה כזה?

"הייתי נכנסת לחדרו של פיוטרקובסקי ומציעה לרדת מהעסקה. הבנק נמנע מלעשות עסקים עם מי שנחשד שהכסף שלו קשור בעסקים בלתי חוקיים".

דוד נחימובסקי היה באותה תקופה מנכ"ל בנק פיבי בשוויץ, שבשליטת הבנק הבינלאומי. נחימובסקי העלה בפני פיוטרקובסקי, על-פי העדויות, חשדות באשר למקור הכספים בחשבונו של גד זאבי בשוויץ - אותם כספים שהעמיד זאבי כנגד ההלוואה בסך 630 מיליון דולר שקיבל מהבנקים. על-פי עדותו של פיוטרקובסקי, הוא שמע מנחימובסקי כי נקבעה פגישה עבורו עם לקוחות פוטנציאלים בארץ, ובדיעבד התברר לו שהפגישה היא עם זאב רום - אצל ועבור צ'רנוי. "הקשר האפשרי בין זאבי לבין אדם שאישיותו שנויה במחלוקת הדהים אותי", העיד נחימובסקי במשטרה.

פיוטרקובסקי העיד כי הוא ויתר חברי קונסורציום הבנקים - שהעניקו לזאבי הלוואה של 630 מיליון דולר לרכישת המניות - לא ידעו על חלקו של מיכאל צ'רנוי בעסקה. הוא התבקש על-ידי החוקרים לדווח על פגישתו עם נחימובסקי: "נחימובסקי סיפר לי שאמרו לו שכספו של זאבי שמופקד בבנק הוא כספו של צ'רנוי. אמרתי לנחימובסקי, שמידע זה מצריך בדיקה מיידית. נפגשתי עם יגאל ארנון, שהיה מופתע והבטיח ליצור קשר מיידי עם זאבי, כדי לבדוק איתו את המידע". זאבי הכחיש מכל וכל את ה'סיפורים', לדבריו, וחזר ואמר שהכסף שלו, ולא של אדם אחר.

"לא ליאורה (מרידור - ל.ד) ולא אף אחד אחר הביעו תדהמה במובן שהכסף שזאבי מביא לעסקה אינו שלו. הפליאה של כולם היתה כיצד זאבי עשה כל כך הרבה כסף, והתשובה היתה שהכל נעשה בחו"ל, באפריקה. ככל שהתקשורת סיקרה יותר את הצלחת ההשקעה, הושמעו רכילויות ושמועות שסביר היה לזהותן כקנאת מתחרים, ולא כמשהו מבוסס. לא מדובר באיזו שמועה, אלא בפגישה ישירה בין מר צ'רנוי לזאב רום בנוכחות מנכל פיבי-שוויץ ודירקטור של הבנק, בה הוצהר במפורש שהחשבון הספציפי הזה הוא שלהם ושהכסף הוא שלהם.

כיצד ניתן להתייחס להצהרה זו כ'קנאה עיסקית' ולהתעלם ממנה?

"הפניתי את תשומת ליבו של יגאל ארנון, כעורך דינו של זאבי, ואחרי שהוא השתכנע מהכחשתו של זאבי דאגתי לוודא זאת ישירות מפי זאבי, שחזר וטען כי הכסף הוא כספו".

גד זאבי, מצידו, טען בחקירתו המשטרתית כי לא הרגיש כל צורך לשתף את הבנק במקורות ההון העצמי שלו. כך העיד במשטרה: "אם אני צריך לגייס הון עצמי, זו בעיה שלי ואני צריך לדאוג לגייס כסף זה ולהיות אחראי כלפיו. אני יכול ללוות את הכסף מחבר, למכור בית או לקחת הלוואה מצד ג' וזה לא מעניינו של הבנק כיצד השגתי את הכסף".

מדוע לאורך כל ההסכם (עם צ'רנוי - ל.ד) לא מופיע המונח 'הלוואה'?

"מי שקורא את תוכן ההסכם מבין שהיות וניתנת הלוואה שיש להחזירה בתוספת רווח, אזי אם כתובה המלה הלוואה או לא, המשמעות היא שזאת הלוואה לכל דבר ועניין".

לטענת הבנקים שהיו חברים בקונסורציום, מדובר בהסכם מהותי ורלוונטי לצורך ההחלטה אם לאשר לך את המימון לעיסקת בזק, והיה עליך לחשוף אותו בפניהם. מה תגובתך?

"אני לא חושב שזה מעניינם של הבנקים. אם הם חושבים שזה מעניינם היו צריכים לשאול אותי את כל השאלות לפני אישור ההלוואה, וגם אז אני לא בטוח שלא היו מאשרים את ההלוואה. היום, לאחר שהם יודעים שיש חקירה נגד צ'רנוי, אז קל להגיד שהם לא היו עושים את זה, אבל זה נכון גם לגבי".

בהמשך החקירה אומר זאבי: "אני מוכרח לציין, שבעסקה הספציפית הזו הם לא ביקשו כלל אינפורמציה ספציפית לגבי חוסני הכלכלי".

מסקרן במיוחד הוא תפקידו של עוד יגאל ארנון בפרשה. ארנון חבש באותה תקופה שני כובעים: האחד, יו"ר הבנק הבינלאומי, והשני - פרקליטו של זאבי. ליאורה מרידור אינה זוכרת כי ארנון היה מעורב בתהליך קבלת המימון מהבנק. "ממה שאני זוכרת, יגאל ארנון לא השתתף בבקשת האשראי הזו", העידה במשטרה.

זאבי הוסיף והעיד במשטרה כי ארנון לא היה מעורב גם בחתימת ההסכם בינו לבין צ'רנוי: "לא היה לו שום חלק בהכנה או בחתימה או בכל דרך שהיא בהסכם האופציה. הוא לא ידע שאני עושה הסכם אופציה. הוא לא היה שותף לשום מגעים ביני לבין הצד של צ'רנוי".

במהלך עדותו של פיוטרקובסקי שאל אותו החוקר האם זה לא נראה לו בעייתי שהוא פנה לארנון, פרקליטו של זאבי, לבדוק את החשדות שהועלו כנגד אותו זאבי. על כך השיב פיוטרקובסקי: "לחלוטין לא. מהימנותו ומוסריותו המקצועית והאישית של עו"ד ארנון הן ברמה כזו, שמניסיוני עמו ב-11 השנים האחרונות, השאלה של ניגוד אינטרסים מסוג כזה לא תשפיע על שיקול דעתו כיו"ר מועצת המנהלים של הבנק הבינלאומי".

לאחר שקיים בירור עם עוד ארנון ועם זאבי, שהכחיש את החשדות, עזב פיוטרקובסקי את הנושא. זאת, מבלי שדיווח על החשדות שהובאו בפניו בפני יתר הבנקים, שהיו שותפים במימון ההלוואות ואף המשיכו לתת לזאבי הלוואות נוספות בסך 90 מיליון דולר.

למי דיווחת לגבי המידע שקיבלת, למעט עו"ד ארנון?

"לאף אחד. אני לא צריך, הרי אני המנכ"ל".

סוף דבר

בתחילת פברואר 2002 המליצה המשטרה להגיש כתב אישום בפרשת זאבי-בזק. זאת, לאחר חקירות ממושכות שכללו עשרות עדים, בהם בכירים ידועים מעולם המשפט והבנקאות, שחלקים מעדויותיהם הופיעו בכתבה זו. ביוני 2002 הוגשו כתבי האישום על עבירות מרמה בנסיבות מחמירות נגד גד זאבי, מיכאל צ'רנוי, זאב רום ועו"ד מיכאל קומיסר. זאבי, צ'רנוי ורום מואשמים גם בעבירות על החוק האוסר הלבנת הון.

זאבי עצמו נחקר במשטרה עשרות פעמים. בחקירתו הראשונה, שהתקיימה ב-25 במארס 2001, אמר לחוקר שהציג בפניו את החשדות כלפיו כי מעוניין לדבר עם עורך-דינו, כדי שייעץ לו לגבי המשך התהליך. בחקירה נוספת שנערכה באותו יום, כעבור 40 דקות, הודיע זאבי כי אינו מאשר את החשדות נגדו והחל לספר על עסקת בזק. השלב הבא בפרשה סבוכה זו, שעדיין רב הנסתר בה על הגלוי, יעבור לזירת בית המשפט המחוזי בירושלים.