סקס עם סברס

"המיטה כשדה קרב" הוא שמו של הפרק השני של "סקס ישראלי", סידרה תיעודית בת שבעה פרקים, נחשונית, נועזת, פרובוקטיבית, מאלפת ומחכימה, שעלתה בערוץ 8 (יום ב' 23.00). "המיטה כשדה קרב" שזור ציטוטים נבחרים מהקולנוע הישראלי לדורותיו, הממחישים נחרצות את השקפת עולמה הפמיניסטי של אורנה בן דור ("בגלל המלחמה ההיא", "שואה טובה", "ארץ חדשה"), היוצרת והבמאית. הציטוט המזדקר כמגדלור הוא סצינת המיטה בין דינה (מונה זילברשטיין) לגוטה (אורי זוהר) מתוך "מציצים" המיתולוגי (דינה: "לא בא לי..."; גוטה: "יבוא לך, אל תדאגי... יבוא לך").

"מדהים ש'מציצים' עדיין סרט קאלט, למרות שאנחנו ב-2002, והשיח הפמיניסטי כבר לא בחדרי חדרים", אומרת בן דור. "אולי אורי זוהר ביקש לחשוף את ערוותו וירד על השוביניזם הישראלי", אני מנסה לרכך את התנגדותה הנחרצת ל"מציצים", אך היא בשלה: "אני נורא מצטערת, הטקסט שלו לא ביקורתי. הוא וולגרי ושוביניסטי. אני לא מחסידי 'מציצים' ולא ממעריצי אורי זוהר. נרדמתי ב'מציצים'. מוזר בעיני שההערצה לסרט נמשכת גם בתקופה שבה אתה קולט שהכל שם מקומם. הקודים של 'מציצים' ממשיכים לשלוט עד היום בחברה הישראלית. גם השאלה למה לא קמה לנו דמות של מאהב קולנועי, לא צריכה להישאל, כי המאהב האמיתי שלנו היה משה דיין. המאהב בא מהשטח, מהמקום שבו אתה הורג ערבים ומשכיב 400 נשים בלילה, כי אתה גנרל. אקי אבני הפך לסמל מין רק אחרי 'טירונות'. הלגיטימציה עוברת דרך המדים, ועוד יותר, דרך סולם דרגות הקצונה".

שיקום המיניות היהודית

"הכל התחיל מאוטו וייניגר (גיבור המחזה "נפש יהודי" של יהושע סובול), פילוסוף הומוסקסואל יהודי, שהמיר את דתו והתאבד בגיל 33", מאתרת בן דור את הגן המיני הדפוק שלנו על מפת הגנום הציוני, הדפוקה בזכות עצמה. "וייניגר כתב ב-1903 את 'מין ואופי', ספר אנטישמי ואנטי נשי, שנעשה הבסיס לחינוך המיני של העלייה השנייה. הוא כתב שאין גבריות יהודית ושצריך לשקם את הגבר היהודי. כאן נוצר כל המאצ'ואיזם הישראלי, ממנו אנחנו סובלים עד עצם היום הזה. המיניות הציונית מתחילה מהצורך לשקם את המיניות היהודית".

- ההגעה שלך לסידרה היא תוצאה של נסיון חיים?

"הגעתי לסידרה דרך הישראליות שלי, גם אם אני מתקוממת נגדה. ההיכרות שלי עם ההוויה הישראלית היא מאוד אינטימית. יש פרק שלם על האשה הישראלית, איך קוד חברתי מנתב נשים לחיי נישואין ומשפחה, בלי לשאול הרבה שאלות. רק ממקום כזה שבו אני נמצאת היום - נישאתי, הבאתי ילדים, התגרשתי ובשנתיים וחצי האחרונות אני חיה לבד, ולא לחוצה היום על שום משבצת - יכולתי לראות ממבט מרוחק, איך העניינים החברתיים מנתבים אותנו להתנהג באופן מאוד מאוד ישראלי".

"אלוהים מתגלה במשגל"

- את מתארת מצג מזעזע של מדינה בהפרעה.

"זה חדש לך שאנחנו מדינה בהפרעה מבחינת היחסים האינטימיים שלנו? הפרק הראשון בסידרה, על ההיסטוריה של התהוות האינטימיות הישראלית, מתחיל כבר מההפרעה, מהמקום שבו הציונות היא, למעשה, תנועה לשיקום האירוטיות של הגבר היהודי. אנחנו בדיאלוג עם הדבר הזה כבר מאה שנה, עדיין מנסים להוכיח שאנחנו גברים. דווקא התנ"ך היה פתוח מאוד למיניות. אחת המצוות שהגבר חייב לקיים לאשתו היא 'עונתה לא תיגרע'. התורה מדברת על המיניות כעל משהו קדוש. אלוהים עצמו מתגלה במשגל. הסיפור עם טיטוס, שמצא בבית המקדש, בקודש הקודשים, זוג בשעת משגל, הוא סיפור אמיתי. זאת לא מטאפורה".

- המיניות והאינטימיות נדפקו אצלנו בגלל בעיות הקיום הבטחוני?

"לחלוטין. אנחנו רוצים לפתור את כל הבעיות שלנו דרך כוח, בגלל שאנחנו צריכים להוכיח לכל העולם שאנחנו גברים. חזקים. שאנחנו לא כמו אבותינו היהודים, שקיבלו וסת והתעסקו רק ברוח".

- למדת משהו חדש על המיניות הישראלית?

"כן. למדתי שאנחנו חברה שמאוהבת אהבה אירוטית במוות, אהבה מקודשת בדם. לכן אין סיכוי שנהפוך לחברה נורמלית. למדתי גם שאם היה נדמה לי שהתנתקתי מהקודים הישראליים ואחר כך הפכתי לפמיניסטית, אז טעיתי. זה יותר חזק ממני. רוצה דוגמה? ביום שעברתי לגור עם יהודה (פרופ' שנהב, לשעבר חברה לחיים), ויתרתי בשנייה על חדר העבודה שלי. לטובתו. אני רואה בעצמי פמיניסטית, דעתנית ועצמאית לחלוטין, אבל כשזה מגיע לרגע האינטימי, ברור מי יותר חשוב. גם הוא קיבל את חדר העבודה שלי באופן טבעי. זה אפילו לא עלה לדיון".

- בסידרה נשמעת לא מעט המילה "כוסית". לפני שנים היית נעלבת עד עמקי נשמתך מהמילה הזו.

"נכון. היום אני משתמשת בה. נכשלתי. אבל צריך שיהיה גם הומור. קצת".

המון לימון

לפני שאנחנו נפרדים, אני מציג בפני אורנה בן דור מבחר תמונות סקסיות מייצגות משלל סרטים ישראלים, כדי ללמוד מהי לדעתה התמונה הקולנועית המאפיינת ביותר את המושג "סקס ישראלי". אחרי שהיא בוחנת את כל התמונות, היא מתלבטת בין שתיים מתוך "אסקימו לימון": צחי נוי גוהר בכבדות על אופליה שטרהל (סטלה המגמרת) וצחי נוי, יהונתן סגל ויפתח קצור, מזדקפים על מפתן חדרה הפתוח של סטלה העירומה. בסוף היא בוחרת בתמונה הקבוצתית, "בגלל העניין עם החבר'ה".