דיור מוגן לקשישים: לא ממש מוגנים

בפרוספקטים של החברות המציעות דיור מוגן נראים קשישים מחייכים וטובי לבב, מרחבי שיש, כורסאות מפתות בפינות הסבה מפוארות, בריכות שחייה ואפילו חדרי כושר שוקקי פעילות של זקנים המחדשים את נעוריהם. אבל למרות המאמצים השיווקיים ההולכים וגוברים, וההודעות חדשות לבקרים על פרויקטים בהקמה, ענף הדיור המוגן בישראל מדשדש במקומו, ומקיף רק חלק קטן מפוטנציאל המבוגרים והקשישים שהם קהל היעד שלו.

"כיום מתגוררים כ-22,000-20,000 קשישים במסגרות של דיור מוגן. זה שיעור מזערי בהשוואה למספר בני ה-65 ומעלה באוכלוסייה - שהוא 600,000 איש", אומר אברהם אלון, מרצה בנושא הגיל המבוגר באוניברסיטת תל-אביב והיועץ האסטרטגי של שבעה כוכבים בהרצליה, אחד הפרויקטים היוקרתיים והיקרים של דיור מוגן בארץ. "גם אם נביא בחשבון שרק 15%-10% מאוכלוסיית הקשישים מהווה בסופו של דבר קהל יעד לפרויקטים של דיור מוגן, עדיין השוק רחוק מלמצות את עצמו", הוא מוסיף.

תמיר גדו, מנהל השיווק של מעונות מכבי שבניהול קופת-חולים מכבי, המפעילה שישה פרויקטים של דיור מוגן, סבור שהמספרים בפועל נמוכים אף יותר, וכי רק 10,000 איש מתגוררים במה שעונה באמת על ההגדרה של דיור מוגן.

אכן, מדובר בשוק מבלבל בהגדרותיו. זה לצד זה פועלים בו פרויקטים המכונים דיור מוגן, בתי-אבות במתכונתם המסורתית, ובתי-אבות שעוברים הסבה, או לפחות מכנים עצמם דיור מוגן, ומשרתים אוכלוסייה מעורבת של דיירי בית-אבות עם דיירי דיור מוגן.

אילן תמיר, יו"ר אב"א, ארגון בתי-האבות בישראל, ומבעלי חברת אמריק אייר המנהלת את פרויקט אחוזת בית ברעננה ואת הפרויקטים לזקנים של חברת רובינשטיין, בהם אחוזת פולג המוקם ליד תל יצחק, מסביר: בבית-אבות על-פי הגדרתו עומד לרשות הדייר חדר בו הוא מתגורר לבד או עם קשיש נוסף. גם אם יש במקום מטבחון או שירותים עצמאיים, יומו מתנהל על-פי סדר יום מוכתב. הארוחות הן בחדר אוכל מרכזי ובזמנים קצובים מראש. כך גם הפעילויות ולעתים גם זמני השינה.

בדיור המוגן, לעומת זאת, הקשיש מתגורר ביחידה עצמאית מצוידת, בתוך מתחם המכיל בין עשרות למאות יחידות. הוא מבשל לעצמו, ומחליט אם יצטרף או לא יצטרף לארוחות המשותפות ולפעילויות שונות המתנהלות במתחם.