השדכנים מאפסילון

לפני כשנתיים נפגש סמי מועלם, סמנכ"ל בחברת הפניקס ואיש סודו של יוסי חכמי, עם שמואל פרנקל ורון לבקוביץ', בעלי בית-ההשקעות אפסילון. זה קרה במסעדת בירנבאום ומנדלבאום בתל-אביב, ובעודם מתענגים על המזון, סיפר מועלם לשני בני שיחו שיוסי חכמי רוצה למכור את אחזקותיו בחברת הפניקס.

שמועות על כוונות המכירה של חכמי היו כבר קודם לכן, אך לא התממשו. גם הפעם לא היו פרנקל ולבקוביץ' בטוחים שחכמי ימכור, אך בכל זאת פנו ללקוח ותיק שלהם, יענקל'ה שחר מבעלי וולוו, שהשניים חיפשו לו בעבר השקעות גדולות. שחר גילה עניין בהפניקס, ובפברואר לפני שנתיים נפגש עם חכמי במשרדי אפסילון.

בפגישה השנייה כבר בא שחר עם יועצו, ד"ר אריה עובדיה, הציע מחיר, והעיסקה החלה לקרום עור וגידים. לאחר עיכוב של שנה וחצי - עד שהגיע אישורו של המפקח על הביטוח - שילמו שחר וגיסו ישראל קז 310 מיליון דולר וקיבלו את חברת הביטוח, כולל אוסף האמנות המפורסם של חכמי, שתמורתו שילמו לפי ערכו הרשום בספרי החברה. מאז הספיקו השניים למכור 10 תמונות (שהן רק חלק קטן מהאוסף) תמורת 17 מיליון דולר - 10 מיליון דולר מעל מחירן בספרים. בתשעת החודשים הראשונים של 2002 רשמה הפניקס רווח נקי של 110 מיליון שקל - תשואה של 20% על ההון.

פרנקל: "במקרה הזה היינו השדכנים בלבד. לא סיכמנו עמלה ולא מחיר. כשהסתיימה העיסקה, באו יענקל'ה וחכמי ושילמו לנו את מה שחשבו שמגיע. הם עשו עסקה נהדרת. אנחנו רואים בהפניקס חברה שבניהול נכון יכולה להתרומם ולהרוויח הרבה יותר. שחר וקז עם היועצים שלהם – ד"ר אריה עובדיה; דורון שורר; החשב של וולוו, עוזי מור; וכוכי בן-גרא המנכ"ל, חבר ילדות של שחר - הופכים את הפניקס לחברת אחזקות, מפרידים בין עסקי הביטוח לנדל"ן ובמקביל מפתחים את תחום ההשקעות".

השנה הספיקה אפסילון, ששותפים בה אמפל (20%) ואינווסטק (20%), לתווך בשתי עסקות נוספות: רכישתה של חברת הנדל"ן אקווריוס של פדני לוסטיג בידי חברת הבנייה לווינשטיין לפי שווי של 54 מיליון שקל והכנסת חברת דנשר כשותפה (45%) בחברה הבורסאית אקסטרה פלסטיק לפי שווי חברה של 70 מיליון שקל.

בעבר רכשו עבור עזרא הראל את מניות ממן, ובסיבוב מהיר מכרו אותן לחברת תעבורה שבבעלות משפחת בונדי ברווח מיידי של 5 מיליון דולר. נוסף על כך רכשו לעזרא הראל 22% מפולגת מתוך מחשבה להשתלט על החברה לפי שווי שנראה כיום דמיוני - 75 מיליון דולר. למזלם, מנכ"ל כלל תעשיות דאז, רימון בן-שאול, התנגד למכירה, והראל מכר לו בחזרה ברווח נאה את אחזקותיו בפולגת. לאיתן ורטהיימר ומוטי זיסר רכשו את מניות אפריקה ישראל, ויותר מאוחר הם מכרו אותן ברווח של עשרות מיליוני שקלים לבנק לאומי.

נוסף על עסקות התיווך מנהלת אפסילון, שהוקמה ב-1988, תיקי השקעות עבור לקוחות בהיקף של 5.1 מיליארד שקל ו-13 קרנות נאמנות בהיקף של 400 מיליון שקל.

פרנקל: "ניהול תיקי השקעות בתקופות טובות זה עסק מצוין. בתקופות גרועות כמו עכשיו, כשאין הכנסות חיתום, זה מאוזן. מה שמכניס כסף זה הפעילות שלנו בתחום של תיווך וייזום עסקות".

יש עכשיו הזדמנויות עיסקיות, או שעדיין קיים הפרדוקס שרבים רוצים למכור חברות ונכסים, אבל דורשים מחירים גבוהים של פעם?

פרנקל: "היום הכסף הוא המלך, במיוחד כשהבנקים הורידו את המימון לעיסקאות מ-75% ל-50% בלבד. ביחס למחיר, היה אצלי השבוע מישהו שהולך לבצע עיסקת רכישה. אמרתי לו: 'תיזהר, אולי המחיר גבוה מדי ביחס לתחזיות לעתיד', ואז הוא אמר לי: 'תגיד, בתקופות הטובות בכלל הייתי מסוגל לרכוש נכס כזה'?

"הנה נוחי דנקנר הוריד את המחיר של עיסקת איי-די-בי. רק בתקופה כמו עכשיו ניתן לבצע עיסקאות במחירים נורמליים. אנחנו מאמינים כי מדינת ישראל, שהתל"ג שלה לא נמוך ונתמכת על-ידי ארה"ב, תחזור לצמיחה. זה כמו בבורסה: כשהיא עולה, כולם שוכחים שהיא גם יכולה לרדת, ולהפך: כשרע, אנחנו שוכחים שיכול להיות גם טוב. אי-אפשר לשבת ולחכות שהמחירים יהיו יותר נמוכים, כי ממילא לא יודעים מתי הם יהיו הכי נמוכים. לכן צריך לדבר על מחיר נורמלי, וזהו. אם המשבר יימשך, יהיו הרבה עסקות במשק".

מדוע פרשה אפסילון מהמירוץ על רכישת השליטה בקואופ הריבוע הכחול?

פרנקל: "היה לאפסילון סיכום עם הבנקים על מימון של כמעט 85% מהעיסקה. הפסקנו, כשהבנקים שינו מדיניות והחליטו שהמימון לעיסקאות ממונפות יהיה 50% בלבד לפי הוראות בנק ישראל. מאז גם קרה משהו במציאות הכלכלית של הרשתות. הריבוע הכחול נתן בשנים האחרונות תשואה נמוכה יותר מעלות המימון לפי התנאים הנוכחיים. את ההזדמנות ברשת הריבוע ראינו דווקא בנושא הנדל"ן: רצינו לממש את כל נכסי הנדל"ן שלה או לאגח אותם, וכך להחזיר מיידית חלק מההשקעה ולשכור מחדש את הנכסים עבור הסניפים. כבר היה לנו רוכש לנדל"ן, שהיה נהנה מתשואה מובטחת שמקורה בדמי השכירות של הרשת. בזמנו הערכנו ששווי הרשת לצורך רכישתה עומד על 400 מיליון דולר. היום אני חושב שהמחיר צריך לרדת, כי הצריכה ירדה, נפתחו יותר מדי סניפים, שמכרסמים זה ברווחי זה, מחירי המוצרים יורדים וגם המרווח. ראיתי היום ב'ידיעות אחרונות' שהמכירות בחודש נובמבר ברשתות השיווק ירדו ב-15%, ושצריכת הבנזין ירדה ב-15%. אני חושב שזה מעיד על מדרגה נוספת של העמקת המיתון. גם נעלמה המציאות של שתי רשתות גדולות, שופרסל והריבוע הכחול, שששלטו כמעט לבדן בשוק. כיום יש קלאבמרקט, חצי חינם וטיב טעם שנהנות מהיתרון של פתיחה בשבת".

איך באמת היית מתמודד עם התחרות של רשתות שפתוחות בשבת?

לבקוביץ': "הייתי פותח גם כן בשבת. אם פורסם באחרונה שמוטי זיסר מתלבט ומחפש פתרון אצל רבנים איך לפתוח את הקניון שלו בשבת, אז גם ב'ישיבה' שלי היו מרשים. היינו מוצאים פתרון".

חברת אמפל שותפה ב-20% באפסילון. בעבר תיווכתם בין בכירי הקואופ בראשות בני גאון, שמכרו את מניותיהם בקואופ, לבין אמפל, שעד היום מחזיקה 4.9% ממניות הרשת. למה לא יעצתם לאמפל למכור את החבילה כשהמחיר היה 17 דולר למניה?

פרנקל: "יעצנו, אבל רז שטינמיץ (לשעבר בעל השליטה באמפל) סירב. ייתכן שחשב להצטרף לאחת מהקבוצות שיתמודדו על הקואופ".

אתם יזמתם את ניסיון ההשתלטות על חברת גירון, ולבסוף זכתה קבוצת משקיעים בראשות יזם הנדל"ן אבי רויכמן מהאחים רויכמן.

פרנקל: "אנחנו איתרנו שיש חברה ציבורית בשם גירון, ושבידי פרנק גירון רק 10% מהמניות, והיתרה בידי מאות משקיעים מדרום-אפריקה. למעשה, זו היתה חברה יחידה בבורסה, שהשליטה שלה מפוזרת לגמרי, וניתן להשתלט עליה. יצאנו בשותפות עם אלי עזור בעלי העיתון הרוסי נובוסטי) בהצעת רכש לפי מחיר של 20 שקל למניה, הנמוך בצורה משמעותית מההון העצמי, במימון מלא מהבנקים, ואז הצטרפה למירוץ מולנו חברת לווינשטיין, שהציעה יותר. לבסוף נתנה קבוצת רויכמן - בשותפות עם ד"ר אריה עובדיה - הצעה של 29 שקל למניה. במציאות הכלכלית של הנדל"ן בארץ זה נראה לנו מחיר גבוה מאוד. אומנם לא ביצענו לבסוף את הרכישה, אבל השוק הצדיע לנו על היוזמה".

לבקוביץ': "היה לנו מחיר ודבקנו בו. הלכנו לעיסקה עם משמעת עצמית, ולא נתנו לעצמנו להיסחף".

המשקיע הקטן יכול היה בשנת 2002 להרוויח מתיק השקעות?

פרנקל: "כן. היו קרנות שקליות, כמו אפסילון שקלים, שנתנו תשואה של 6%. באפיקים הסולידים ניתן להרוויח היום מצמודי מדד עם ריבית של 6% או מאג"ח שקליות לא צמודות, כמו שחר וגילון, שנותנות תשואה של 12%-11%. אבל זה לא יכול להימשך כך לאורך זמן, כי הריבית חייבת לרדת, וצמודי המדד לא יישארו על 6%. גם התשואה על האג"ח השקליות תרד.

"השנה הבאה יכולה להיות טובה למשקיעים הסולידיים. גם בשוק המניות מי שמשקיע בחברות עם הפנים לייצוא, שעברו התייעלות, יכול לראות רווחים. אבל בשוק המניות צריך איתור סלקטיבי של חברות. באשר לדולר, אם בשנה הבאה אם תהיה ירידת ריבית של 3%-2% וברבעון השלישי של 2003 תהיה עליית ריבית בארה"ב, אז אני צופה פיחות בשער הדולר".

היית בעבר משנה למנכ"ל במבשלות בירה ומשנה למנכ"ל בעלית. המומחיות שלך היתה בשיווק, מה פתאום החלטת לעבור בזמנו לשוק ההון?

פרנקל: "הגעתי למסקנה שאני רוצה להיות עצמאי".

נוסף על כל עיסוקיך אתה יו"ר החטיבה הפיננסית באיגוד לשכות המסחר ורץ בבחירות לנשיאות. למה לך?

"כדי לטפל בנושאים הקרובים לליבי, כמו שיקום שוק ההון. יש לי אכזבה מהרפורמה, כי דובר שבמקביל להטלת מס על ההון תהיה הורדה משמעותית של מס הכנסה, שעומד כיום על 70%. משה נסים, שהיה שר אוצר, אמר בשעתו שמרבית הכנסתו של אדם צריכה להיוותר בידו. מה את חושבת, כשעשרות אלפי מנהלים הקימו כחוק בשנה שעברה חברות כדי לעקוף את המיסוי הלא נורמלי, זה לא מרי אזרחי"?