אולפן עברית להומלסים

יוזמה חדשה בעיריית תל אביב: אולפן עברית לדרי רחוב. רשות העירונית לדרי רחוב מתכננת להפעיל אולפן עבור 25 איש, והוא ימוקם במרכז ההדרכה העירוני ברחוב גרץ, שבו נערכות בדרך כלל השתלמויות לעובדי עירייה. האולפן יופעל פעמיים בשבוע למשך כ- 40 מפגשים, ואורך כל מפגש יהיה ארבע שעות. מועד הפתיחה המתוכנן של האולפן הוא ינואר 2003.

מנהל הרשות לטיפול בדרי רחוב, בני אברהמי, שלח לפני מספר שבועות מכתב למנהל מרכז ההדרכה בעירייה, יהודה קורן, שבו הוא מבקש להעמיד עבור הפרויקט כיתה ללא תמורה. האולפן יתוקצב על ידי משרד הקליטה באמצעות מורה שיספק משרד החינוך. על פי המכתב ששלח אברהמי, "שילובם של דרי הרחוב, שחלקם מכורים לסמים ולאלכוהול, במעגל עבודה, מותנה ביכולתם לשלוט בשפה העברית. רוב חברי הקבוצה שישתתפו באולפן נמצאים בארץ פחות משלוש שנים. עד כה לא עלה בידם ללמוד עברית, בין היתר משום שהיו מכורים לסמים או לאלכוהול וסבלו מתחושת חוסר שייכות וניכור חברתי.

"כל משתתפי האולפן שנבחרו לפרויקט נמצאים בהליך שיקומי מתקדם, והביעו נכונות רבה ורצון עז ללמוד את השפה. רכזת התעסוקה של הרשות תלווה אותם במהלך הלימודים, בכדי לסייע בידם למצוא תעסוקה שתהלום את כישוריהם". אברהמי מסר עוד כי "לדרי הרחוב יש מוטיבציה בלתי רגילה ללמוד. דיברתי עם מטופלים, ואני בטוח שהכיתה ביום הראשון של הלימודים תהיה מלאה. הרעיון התחיל להתגלגל בשל העובדה שלדרי הרחוב קשה להשתלב בעבודה. במקרים רבים מדובר באנשים נבונים אך חסרי ידע, ואנחנו רוצים לעזור להם".

אברהמי מוסיף תנאי הכרחי: "האנשים שיבואו ללמוד הם רק כאלה שנגמלו לחלוטין מסמים ומאלכוהול. במהלך תהליך המיון פנינו לאנשים שנראים מתאימים, ובדקנו למי מהם יש סיכוי גדול יותר להתמיד. המועמדים עברו ראיון, וכמובן שיש לנו גם הכרות מוקדמת איתם, שבעקבותיה החלטנו מי מתאים ומי לא מתאים לתוכנית.

"על אף הקיצוצים בעירייה, הצלחנו להפעיל את האולפן, משום שעלותו ממומנת על ידי משרד החינוך ועל ידי המשרד לקליטת עלייה. הכיבוד במקום יינתן על ידי עמותת גגון, שבראשה עומד עו"ד גלעד חריש".

ממלאת מקום מנהל היחידה לטיפול בדרי רחוב, אסנת כהן, מתארת מה עובד על דרי הרחוב בדרך למציאת עבודה: "בעיות השפה של דרי הרחוב מקשה עליהם מאד. בכל מקרה, הסיטואציה של מהגר היא סיטואציה קשה, על אחת כמה וכמה לאנשים שבאים מרקע כלכלי קשה. כשהם כבר הולכים לראיונות עבודה, לאנשים אין סבלנות אליהם, ונוצרים מצבים מאד לא נעימים. זה מתסכל אותם, זה מפריע להם גם בסיטואציות יומיומיות, כמו בתור לבנק, וזה יוצר חיץ מאד חזק בינם ובין הסביבה. לקחנו לפרויקט אנשים שהם ממש חדשים בארץ, ולא ניצלו את הזכות לאולפן כי היו צריכים לדאוג לפרנסה".

על התקווה שהפרויקט אכן יצליח, אומר כהן: "אני מקווה שתהיה לאותם אנשים יכולת לשבת פעמיים בשבוע בכיתה. נבדוק את יכולות הריכוז שלהם, ובהתאם לזה נחליט בהמשך. אני מאד אשמח לראות אותם מתלבשים לכבוד האירוע ונוסעים למקום נורמטיבי, כחלק מתהליך של כניסה לקהילה".