פיקניק בצל הארובות בחדרה

איפה אנחנו? בגדה הדרומית של נחל חדרה, מול הארובות של תחנת הכוח 'אורות רבין'. קצה הנחל, ליד השפך לים. בנחל המזוהם נעשו עבודות שיקום וניקוי, בקטע באורך 1,300 מטר, וכעת זורמים בו מים נקיים. עבודות השיקום עדיין נמשכות בחלקו העליון של הנחל.
תמונת נוף: אנחנו נוסעים בדרך קצת משובשת, שמובילה צפונה מגבעת אולגה ל'פארק נחל חדרה'. לנגד עינינו מזדקרות שלוש הארובות של תחנת הכוח. כשמגיעים לסוף הכביש מתגלה הפארק היפה. הגדה ממול, הצפונית, מוריקה: המדרון מכוסה דשא, והמון פרחים אדומים מנקדים את חומת הבטון המקיפה את תחנת הכוח. מהתחנה יוצא זרם מים המסתיים במפל, שגובהו יותר משני מטרים. המים צונחים אל בריכה רדודה. הגדה הדרומית אמנם קצת פחות ירוקה, אבל מפוזרות בה פינות ישיבה רבות יותר. בחלקה העליון פינות הישיבה מקורות בפרגולות עץ, עם תצפית אל הנחל והגדה הירוקה ממול. לנחל חדרה מוביל מדרון מתון עם דשא, חרוץ בשבילי בטון. ליד המים יש רציף ארוך, אף הוא מבטון, שנראה כמו מזח שממתין לסירות שייקשרו אליו. רוחב הנחל מגיע בקטע זה לכ-30 מטר. במרכז רציף הבטון ממוקמת 'כיכר המבוע' - מזרקה דמוית פטרייה ענקית, שממרכזה גולשים מים חמים ושוצפים אל בריכה עגולה.
מה עושים: אם לא קר לכם מדי, כדאי לחלוץ נעליים ולהגיע לאזור השפך, שם המים נקיים ורדודים, כך שאפשר לחצות את הנחל בהליכה. מי שהולך יחף יחוש את החול הנעים בין אצבעות הרגליים. אם תרצו לעבור לגדה ממול, תוכלו לחצות את הנחל במעבר מסודר: הולכים לעבר כביש החוף (לכיוון חורש האקליפטוס) ועוברים על פני הסכר הקטן, וזהו - הגעתם לגדה השנייה.
ליד מפל בגדה הצפונית יש מקומות ישיבה מסודרים. לחובבי מסאז', מי המפל החמימים יורדים בזרם חזק על הגב. למי שזוכר, בתחנת רידינג בתל אביב היה בשנות ה-70 וה-80 מפל פחות מסודר, ורבים נהגו להגיע לשם, בעיקר בחורף, כדי להתענג על זרם המים החמים הנופל על הגב.
מה מקור המים החמים? כדי לצנן את יחידות הייצור בתחנת הכוח שואבים 16,000 מ"ק מי ים בשעה. המים עוברים בצנרת הקירור המפותלת, בסיום הטמפרטורה של המים עולה בכעשר מעלות, המים חוזרים ונשפכים בזרם חזק אל הנחל נקיים, וזורמים לים. חלקם מוזרמים במדרון בטון רחב לעבר המפל, חלקם מופנים למזרקה דמוית הפטרייה מצידו השני של הנחל.
משהו ירוק: לגדר תחנת הכוח צמודה סוללה בגובה 17 מטר, הבנויה מהפסולת של הפחם. על הסוללה יש צמחייה מפותחת; התברר שאפר הפחם מהווה כר נוח לצמיחה, והדשא והפרחים הרבים הם עדות לכך. בחברת החשמל שמחו על הגילוי, והאפר הפך למצרך מבוקש בגינות וסוללות נוי.
על הדייגים: על רציף הבטון עומדים דייגים רבים, משליכים חכה למים, ומדי פעם מעלים בה דג לא גדול. נראה שהם נהנים מהדיג. הבעיה היא שחלק מהם משאירים על הרציף את האוכל ושרידי הפיתיון לדגים, וחבל. הכתמים של שיירי האוכל אינם יורדים, וזה פוגם ביופיו של הרציף. ועוד מילה על ניקיון: לפני שאתם עוזבים תעשו סיבוב ניקיון, לטובת המבקרים שיבואו אחריכם ולטובת הפעם הבאה שאתם עצמכם תגיעו למקום.
למי תודה: קרן קיימת לישראל, חברת חשמל, המשרד לאיכות הסביבה. כסף רב הושקע בטיפוח המקום ובניקיונו. קרן קיימת אחראית לגדה הדרומית, וחברת חשמל לצפונית.
כמה זה עולה: כלום.
עם הילדים: הם מאוד ייהנו ברחבה הקטנה ליד המקום בו הנחל זורם לים, זוהי פיסת חוף מקסימה. אפשר להתחרות שם בריצה ובקפיצה מעל הזרם, או סתם לטייל על חוף הים.
איך מגיעים: נכנסים לגבעת אולגה (כביש מס' 2 מחלף אולגה), בפנייה הראשונה פונים ימינה, ובקצה הכביש פונים שמאלה (מערבה). נוסעים עד השלט יפארק נחל חדרהי, ומכאן ממשיכים צפונה עד הפארק.