"פימשטיין תיכנן לרצוח את הודיה ולפצוע את האם רוני"

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה הבוקר (יום ה') כתב אישום לבית המשפט המחוזי נגד אלי פימשטיין, בגין רצח בתו הפעוטה הודיה קדם ז"ל לפני כשלושה שבועות.

במקביל, הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בבירה כתב תביעה על סך מיליון וחצי שקלים בקירוב נגד פימשטיין. התביעה הוגשה בגין עלויות מבצע החיפושים שנערך אחר הודיה, בו השתתפו מאות שוטרים, שוטרי מג"ב, פרשים, כלבנים, חיילים, מתנדבים, מסוק משטרתי ועוד.

מכתב האישום עולה כי פימשטיין תכנן לרצוח את בתו בירי בראשה, ובמקביל לפצוע את אמה, רוני, בידיה וברגליה כך שהיא תיפצע אך תשאר בחיים. פימשטין תכנן לעשות זאת כדי שרוני "תישא את הסבל", שלטענתו גרמה לו, בין היתר בנושא תשלום המזונות. מעצרו של פימשטיין הוארך עד תום ההליכים המשפטיים. בזמן הזה ימשיך פימשטיין את הבדיקות הפסיכיאטריות על ידי הפסיכיאטר המחוזי, ובהן תיבדק כשירותו לעמוד לדין.

כאשר הגיע פימשטיין לבית המשפט המחוזי, חייך לכל עבר וסירב לענות על שאלות העיתונאים. עורך דינו של פימשטיין, עמיר דהאן, סירב להתייחס לפרשה, ואמר כי: "הציבור מבין את החשיבות שלי לייצג את פימשטיין. זו דוגמה של דמוקרטיה והיא נבחנת במתווה קיצוני כמו זה".

המניע: ויכוח בין בני הזוג

על פי הנטען בכתב האישום, באמצע חודש אוקטובר 2002, על רקע מחלוקות שהיו בין פימשטיין לבין אמה של הודיה, רוני קדם, באשר להסדרי ביקוריה של הודיה אצלו, ובנושא תשלום המזונות עבורה, החליט פימשטיין לרצוח את בתו, וזאת על מנת לפגוע באם ולגרום לה סבל וכאב.

בתחילת נובמבר 2002 החליט פימשטיין לרצוח את הודיה בירי בראשה, ובמקביל לפצוע את אמה, רוני, בידיה וברגליה כך שתיפצע אך תישאר בחיים. ב-3 בנובמבר 2002, כאשר הוא מצויד ברובה מסוג M-16 שהופקד בידיו בעת שירותו במילואים, הגיע פימשטיין לבניין שבו גרה המטפלת של הודיה וארב בכניסה לרוני ולהודיה.

כאשר ירדו השתיים במדרגות הבניין והגיעו לכניסה, כיוון פימשטיין את הרובה הטעון לראשה של הודיה והחליט לירות בה. בסופו של דבר לא ביצע פימשטיין את תכניתו ועזב את המקום.

בתחילת חודש נובמבר 2002 חזר פימשטיין והחליט לממש את תוכניתו לרצוח את בתו, הפעם כאשר עמדה להגיע לביקור בביתו בירושלים. לצורך העלמת הגופה לאחר הרצח, חפר פימשטיין בור ביער המגינים, שליד מושב עמינדב, כאשר לצדו הכין שקיות מלאות במחטי אורן, שבאמצעותם התכוון לטשטש את מקום הבור, לאחר הטמנת גופת בתו. ב-4 בספטמבר 2002 חזר הנאשם לבור על מנת להרחיבו ולהעמיקו בהתאם למידותיה של הודיה, וזאת לאחר שבאמצעות סרט מידה בו מדד את גובהה של הודיה, מצא כי הבור אינו גדול מספיק.

יומיים לאחר מכן הביא פימשטיין את הודיה לביקור סופשבוע בביתו בשכונת קריית יובל. במהלך ביקור זה החליט פימשטיין לממש את החלטתו - לרצוח את בתו.

למחרת, בשבת ה-4 בדצמבר, סמוך לשעה 10:00 בבוקר, מילא פימשטיין את האמבט בכמות כפולה של מים, והכניס את הודיה לתוכה. לאחר מכן, כשהוא אוחז בגופה בעוצמה רבה, השקיע פימשטיין את הודיה מתחת למים, כך שלא היתה יכולה לנשום. לאחר דקות ספורות, כאשר השתכנע פימשטיין כי הודיה מתה, הוציא את גופתה מתוך המים, הלביש אותה בבגדיה, נעל לה נעליים והכניס אותה לתוך תיק גדול שהכין מבעוד מועד. כמו כן, הכניס לתיק מעדר וכפפות.

כשהתיק בידו, יצא פימשטיין מביתו ונסע במכוניתו ליער המגינים, אל המקום בו חפר את הבור. כאשר הגיע למקום הוציא את גופת בתו מהתיק, והטמינה בבור. פימשטיין כיסה את גופתה של הודיה באדמה ופיזר מעליה את מחטי האורן, על מנת לטשטש את הבור.

פימשטיין שב לביתו ןבשעה 11:35 בצהריים התקשר למשטרה, הודיע כי בתו הודיה "נעלמה", וביקש את עזרת המשטרה במציאתה.

האם הוא כשיר?

בשבועיים האחרונים הגיע פימשטיין מדי בוקר להסתכלות בבית החולים הפסיכיאטרי "כפר שאול" בשכונת הר-נוף בירושלים. הוא היה עוזב את המקום אחר הצהרים ומוחזר לתא המעצר, מחשש שמישהו ינסה לפגוע בו. בבית החולים לא התקבלה עדיין החלטה חד-משמעית בנוגע לכשירותו לעמוד לדין, אולם מסתמן כי הוא כשיר לעמוד לדין.

משטרת מחוז ירושלים לא המתינה לתוצאות ההחלטה בבית החולים, והעבירה לפני יומיים את התיק בעניינו של פימשטיין לפרקליטות עם המלצה להעמידו לדין.