AMD: עניין של 10 מיליארד

מלחמת המעבדים הבלתי-נגמרת מלווה אותנו כבר שנים רבות ותלווה אותנו גם ב-2003. אבל אולי תקבל הפעם אופי קצת שונה, כפי שניתן לקרוא בין שורותיו של הקטור רואיז, המנכ"ל של AMD: "אם כולם בתעשייה היו עוברים להשתמש ב-AMD, זה היה חוסך 10 מיליארד דולר", הוא אומר. "אפשר לעשות הרבה דברים עם 10 מיליארד".
רואיז אמר את הדברים בראיון שהעניק ל-ZDNet, לכבוד תערוכת קומדקס, שהתקיימה בלאס-וגאס בסוף נובמבר. תערוכה שהיקפה, והרוח שנשבה בה, העידו יותר מכל על המצב העגום של תעשיית ההייטק על רקע המיתון בכלכלות המערב. גם AMD, שהפסידה השנה הרבה כסף ופיטרה כ-15% מעובדיה, זקוקה לשינוי. לכן, בלי לוותר חלילה על המשתמשים הביתיים, הפריקים, וחובבי ה-OverClocking, היא לוטשת עיניים לארגונים הגדולים. מספיק שאחוז אחד מאותם 10 מיליארד "מבוזבזים" יגיע לכיסה, וזה יעמיד אותה במקום אחר לגמרי.
לפני קצת יותר מחודש הציגה AMD תוצאות ראשונות של מבחני ביצועים למהדורת ה-2GHz המוקדמת של מעבד ה64 ביט שלה, Opteron. את רובנו המעבד הזה, שיוכרז רשמית במהלך החצי הראשון של 2003, לא ממש מעניין. ספק אם הוא יגיע למחשבים השולחניים בשנה הזו, או בשנה שאחריה, או בכלל. אבל בינתיים, זהו כנראה המעבד המהיר ביותר שקיים. כדי להרגיז, המשיכה AMD במסורת וסימנה אותו "3400+".

AMD מאמינה במספרים

לפי ההיגיון המוכר ממעבדי Athlon XP, זה אומר רמת ביצועים דומה לפנטיום 3.4GHz 4, במחיר נמוך יותר. כמובן שלא רק שאין גירסת פנטיום 4 כזו, וש-Opteron לא יהיה זול יותר ממנה, אלא שככל הנראה לא מתוכננת בכלל גירסת 2GHz של Opteron. מה גם שאינטל כבר הודיעה בינתיים כי איטניום 2 הבא ("Madison"), ירוץ ב-1.5GHz ויהיה מהיר ב-50% מגירסת ה-1GHz הנוכחית. זה יספיק לעת עתה. AMD לא מאמינה אמנם במגהרצים, אבל היא מאמינה מאד במספרים. Opteron 3400+ היה מן הסתם המתנה הקטנה שלה לאינטל, שבועיים לפני ההכרזה על מעבד ה-3.06GHz.
אשתקד הכריזה AMD על יוזמה בשם "True Performance Initiative", שנועדה להעביר את המגהרצים מהעולם. היא טענה, ובצדק, שמהירות שעון אינה מספקת אינדיקציה אמיתית לביצועים. אבל אחרי שביקשה להעריך את Athlon XP לפי תוצאות מבחני הביצועים בלבד, היא פתחה באוגוסט האחרון במערכה חדשה, הפעם נגד מדדי הביצועים. מבחני SYSmark 2002 של BAPCo, מעניקים לדעתה עדיפות למעבדי אינטל. היא ידעה אפילו לציין ארבע-עשר דוגמאות למשימות שהושמטו מהמבחן, בהשוואה לגירסת 2001, ושלטענתה עלו למעבדיה בציונים נמוכים בכ-20%.

BAPCo אינה בלתי תלויה

BAPCo, יש לומר, אינה חברה מסחרית בלתי תלויה. זהו קונסורציום שמאגד קבוצה של גורמים שחלקם אינם בדיוק נטולי אינטרסים: מיקרוסופט, HP, Dell, IBM, טושיבה, NEC, וכן, גם אינטל. חברים בארגון הזה גם גופי תקשורת כמו VNU Business Publications, InfoWorld ו-CNET, אבל לטעון שהוא בלתי תלוי לחלוטין יהיה מוגזם.
מצד שני, השותפות בקבוצת הפיתוח של BAPCo פתוחה לכל, וכל מי שחבר בארגון מקבל זכות הצבעה בקביעת מרכיבי המבחן. תמורת דמי הצטרפות בסך 10,000 דולר ודמי חבר בסך 5,000 דולר לשנה, יכול כל יצרן חומרה להצטרף - כפי שעשתה גם AMD ביולי 2002.
היכולת של אינטל להאיץ את השעון שרתה אותה היטב בעבר. תדמיתית, אבל גם פרקטית - זו בדיוק נקודת התורפה של AMD, שמונעת ממעבדיה להיות מהירים יותר. אבל זו כבר פעם שנייה שאינטל עצמה צריכה להסביר שמגהרצים אינם הכל.
בפעם הראשונה, היא נאלצה להסביר מה המשמעות של תהליך ייצור ב-0.13 מיקרון, והכפלת מטמון ה-L1, וכיצד מעבד הפנטיום 2.0AGHz 4 החדש שלה מהיר משמעותית ממעבד קודם עם מהירות שעון דומה. החודש, היא שיחררה את המעבד השולחני הראשון שלה שתומך ב-Hyper-Threading, טכנולוגיה שגם בתנאים לא-אופטימליים מציגה שיפור ביצועים מכובד. שלא במפתיע, התברר שחציית קו ה3GHz היא חידוש הרבה יותר פוטוגני.
אין בכל זה כדי להפוך את AMD לסיכון מוחשי יותר ממה שהיא באמת. אבל לא בטוח שההתעלמות ההפגנתית של אינטל מקיומה בעשרים השנים האחרונות, היא מדיניות נכונה גם לשנים הבאות. בתקופה שבה אף אחד לא ממהר להחליף את המחשב שלו, וכל סנט נספר, היא עשויה להזדקק לתכסיסים שיווקיים חדשים. AMD מצדה, תצטרך למצוא סופסוף מישהו שייצר את המעבדים שלה במקומה, כי אם יום אחד יבקשו כולם לקנות AMD הם יגלו שהחברה הזו אינה יכולה כלל להתמודד עם ביקושים כאלה.