הקאמבק של הקונטרה

בימים עברו, אי-שם בין גילוי האש להמצאת הגלגל, גיימרים נאלצו לצאת מביתם כדי להתבדר. כדי ליהנות מהמשחקים החדשים והטובים ביותר, הם נאלצו ללכת למקום שנקרא "משחקיוֹת". במקומות האלה היה ניתן למצוא עשרות מכונות-משחק ניצבות זו לצד זו. אנשים שלשלו לתוכן מטבעות כסף על מנת לקנות "פסילה" נוספת במשחק שהיה טעון בכל מכונה. אם תחפשו היטב, גם היום תוכלו למצוא שרידים היסטוריים לעבר המפואר. ישנן עוד מספר משחקיות שפועלות כיום בארץ, ולא מזמן יצא לי להיתקל במכונת משחק עתיקה שהריצה את Golden Axe בן-השלוש-עשרה בפינתה של מסעדת-דרכים מפוקפקת.

אולם, שרידים אלה מעטים ומשניים בעיניי חברת Konami. למרות שביפן וארצות אחרות משחקיות יותר נפוצות מאשר בארצנו - כיום זה כבר לא שוק משמעותי. מה שכן מעניין את חברת הפיתוח היא העובדה שגם אם כיום משחקיות אינן מקור הכנסה רציני – אותם מיליונים של אנשי-משחקיות-לשעבר עדיין זוכרים בנוסטלגיה את אהבתם הישנה, והם כוח קנייה חזק כתמיד. Contra: Shattered Soldier נמכר באמריקה כבר למעלה מחודש ומגיע בקרוב ל-PS2 באירופה. מדובר במשחק שבונה על אותו רגש נוסטלגי, וממשיך את סדרת משחקי-האקשן הדו-ממדיים אשר החלה את דרכה במשחקיות בשנת 1987, עם יציאת המשחק Contra.

מאז Contra III: the Alien Wars אשר יצא בשנת 1992, סדרת Contra סטתה מהמשחקיות המוכרת שלה. צורת המשחק המסורתית של משחקי הגלילה הצידית (Side Scroller), בה השחקן רץ מצד שמאל של המסך לכיוון ימין, קופץ בדרך בין פלטפורמות שונות ומחסל מאות יריבים בדרך שונתה. אלמנטים מעט יותר מתוחכמים נכנסו לכותרים. כל השינויים שנערכו במשחקיות האקשנית והכיפית של Contra אכזבו במידה רבה את אוהדי הסדרה. אלו טענו כי שני המשחקים האחרונים בסדרה איבדו את הקסם של הסדרה. חברת Konami, אשר עומדת מאחורי סדרה זו לדורותיה, האזינה לטרוניות אוהדיה והחליטה להחזיר את המשחק לשורשיו. Shattered Soldier הוא משחק אקשן "גלילה צידית" אורתודוקסי. מדובר באותו סגנון משחקיות ישן נושן בה השחקן ניצב מול מסך דו ממדי במסע בלתי-נגמר להעביר את דמותו מצד שמאל של המסך לימינו. בכל זאת, כמה דברים השתנו מאז 87`, ו-Shattered Soldiers מבטיח להציע חווית רטרו מבלי להיות מיושן. האם זה אפשרי? בואו ננסה לגלות.

אין הרבה צורך לדבר על עלילה במשחקים מהז`אנר הזה, אבל למען השלמות נעבור בקצרה על התירוץ שהמפתחים מספקים לשחקן על מנת להצדיק את מניין הגופות הסיטונאי שיערום במהלך המשחק. בעתיד הרחוק, ביל (שהיה "שחקן מספר אחת" ב-Contra המקורי), מתעורר מהקפאה שהאריכה את חייו באופן מלאכותי, על מנת להציל את העולם. מנגד, לאנס ("שחקן מספר שתיים" במשחק המקורי) בוגד בביל אחיו-לנשק ומנסה להשתלט על כדור הארץ בעזרתם של פולשים מן החלל החיצון. בהתאם לרוח שנות האלפיים, אל נעליו הגדולות של לאנס בתפקיד שחקן מספר שתיים נכנסת אישה-לוחמת בשם לוסיה, שיחד עם ביל (או בנפרד אם אתם משחקים לבד) יוצאת לחמש משימות במטרה להכשיל את תוכניות ההשתלטות של הבוגד, ולנקום בו על מעשיו השפלים.

שליטה קלה ופשוטה

השליטה ב-Contra, לאורך חמשת שלבי המשחק פשוטה להפליא, כיאה למסורת הז`אנר. לאחר שבחר בתחילת המשחק את רמת הקושי, אשר קובעת בעצם את מספר הפסילות וה"המשכים" שיינתנו לנו, השחקן מושלך לשדה קרב שיהיה מוכר מיידית לכל מי ששיחק ב"גלילה צידית" אי-פעם: כפתור ירי, כפתור קפיצה, וידית השליטה האנלוגית (או החצים) בעזרתם נזוז בעולם המשחק. את הנשקים בהם השחקן חמוש ניתן לכוון לאחד משמונה כיוונים כאשר משלבים את מקש הירי עם מקש-כיוון כלשהו, ובעזרת אחד מכפתורי הכנף ניתן לנעול את כיוון הירי המועדף.

מערכת החימוש של המשחק תפתיע את חובבי Contra הישנים – אין עוד איסוף של כלי נשק. במקום לתפוס את בלוני החימוש שהיו פזורים בעבר לאורך מסכי המשחק, השחקן מתחיל את דרכו ב-Contra כשהוא חמוש בכל הנשקים בהם ישתמש במהלך המשחק כולו: מכונת ירייה, משגר רימונים ולהביור. כל אחד מהנשקים הללו שימושי לטווחים ומצבים שונים. כדי לגוון במעט את העניינים – לכל אחד מהם יש גם צורת ירי "נטענת". לחיצה ממושכת על כפתור הירי תגרום ללהביור קצר-הטווח לירות פרץ-אנרגיה ארוך טווח, מכונת הירייה משגרת צרור כדורים מרוכז, ומשגר הרימונים יורה טילים-מתבייתים. העובדה שכל שלושת הנשקים ב-Contra זמינים לשחקן בכל עת משנה במעט את המשחקיות הקלאסית של Contra. בנוסף לצורך ברפלקסים מהירים והתחמקויות בלתי פוסקות מאש האויב, השחקן יצטרך ללמוד את מסלול התנועה של האויבים שלו וגם מתי העת להשתמש בכל אחד מהנשקים. הדרך ללמוד זאת – באופן קלאסי באמת לז`אנר זוללי-המטבעות – היא על ידי אינספור מיתות וניסיונות-מחדש.

כיוון שהמשחק כבר יצא לשוק בארצות הברית, ונכתבו עליו ביקורות רבות, ניתן לומר בוודאות כי Contra הולך להיות משחק מאוד קשה. הדרך היחידה לשרוד את חמשת שלבי המשחק (פלוס שני "שלבי בונוס" על אחוזי פגיעה טובים) היא לזכור היטב מאיפה צץ כל אויב, כיצד הוא מתקיף וכיצד מתחמקים מהיריות שלו. ניסוי וטעייה היא הדרך לפצח את המשחק: חלקים מסוימים מהשלבים כמעט בנויים ברמת דקדקנות של פאזל. כמעט כל אויב נע ומתקיף באופן שפשוט "מבקש" נשק או מהלך התחמקות מסוים.

יש שיקראו לצורת משחק מבוססת-כישלונות משעממת או שגרתית מדי וזו גם התלונה העיקרית שעולה מהביקורות שפורסמו על המשחק עד כה, אבל בסופו של דבר זה בעיקר עניין של טעם. כדי להוריד מרמת התסכול ולוודא שהשחקנים לא יבזבזו מזמנם על אותם מהלכים, מפתחי המשחק פיזרו בנדיבות נקודות התחלה-מחדש מהן השחקן ימשיך את דרכו במידה וייהרג.

גרפיקה נאמנה לז'אנר הדו-מימדי

מבחינה גרפית, Contra נשאר נאמן למסורת הז`אנר הדו-ממדי במובהק הזה, אבל כמו בכל תחום במשחק הזה – יש גם טוויסט מודרני. כל הדמויות והעצמים במשחק עשויים מפוליגונים כשרים למהדרין, ולמרות שהמשחק ייערך ברובו מזווית צילום צידית "קלאסית", מפעם בפעם המשחק יחרוג מהשיטה הרגילה. חלקים מסוימים מהשלבים ייערכו בשיטת Forward Scroller, בה השחקן נע קדימה, עם המצלמה מאחור (ולא מהצד), וחלקם בשיטת ה-Forced Scroller – בהם השחקן נע בעל-כורחו כשהוא נמצא על גבי רכב, או בשלב אחר – רכוב על טיל. גם אם חלק מהגרפיקה של Contra נראית "פרימיטיבית" למטרות נוסטלגיות בעיקר (כמו למשל האנימציות המיושנות), אל לכם לחשוש שמא גם הגרפיקה תזכיר את שנת 87`. צייר הקומיקס הבריטי Ashely Woods נשכר לצורך איור הרקעים והעיצוב האומנותי של המשחק. אם ניתן לשפוט לפי התמונות – יכולותיו לא בוזבזו. הגרפיקה הבוהקת והצבעונית שאפיינה את סדרת Contra בעבר מוחלפת במראה הרבה יותר קודר ומלוכלך. המראה הכללי מצליח להיראות מודרני, תוך שמירה על קריצת "רטרו" ברורה-לעין.

לבד מהרקעים החדשים והמעבר לתלת-ממד, גם מחלקת האפקטים של המשחק לא נזנחת. אפקטים של תאורה בזמן-אמת, ענני עשן, להבות, ונתיבי-טילים מופיעים במלוא הדרם במשחק. כולם מנצלים עד תום את העשור שחלף בין תאריך השחרור של משחק זה לבין המשחק הראשון בסדרה.

Contra: Shattered Soldier הוא משחק שלא מבטיח כל חידוש בז`אנר האקשן וגם לא בז`אנר ה-Shooters. לבד מכמויות גדולות-מהרגיל של בוסים אימתניים ומערכת נשקים חדשה, המשחק דומה מאוד ל-Contra III מלפני עשור. מובן מאליו שאוהדי-עבר של המשחק יעריכו את השמרנות הזו מתוך נוסטלגיה וגעגועים לתקופה שעברה, אבל השאלה האמיתית היא, האם משחקיות של סוף שנות ה-80` תצליח לתפוס שחקנים כיום? האם הערך הנוסטלגי של Contra יהיה נקודת הזכות היחידה של המשחק, או שמא המשחק יצליח ליצור גם אוהדים חדשים לז`אנר שכמעט ומת לחלוטין? גרסת ה-PAL של המשחק צפויה להגיע בקרוב, ואז נדע את התשובות.