גולש יקר, אתה עומד להתפוצץ
התראות על פיגועים מצטרפות לג'אנק מייל. אם המידע מעודכן, למה שלא כולם יידעו אותו?
מתחת לווב, הרחק מעינו של הגולש הממוצע, רוחשת מערכת תקשורת לא פחות הומה והרבה יותר עדכנית – רשימות הדיוור בדואר האלקטרוני. דואר אלקטרוני היה ונשאר יישום האינטרנט המוביל בחיינו. מי שקורא הרבה, לפעמים גם כותב הרבה, ולפעמים הוא גם מעביר הרבה מאוד דואר מחבר אחד לחבר נוסף. ואז זה כבר לא חבר אחד אלא רשימה של מיוחסים, ורשימות של מיוחסים שמתחברות זו לזו, וכל בדיחה על קלינטון, מוניקה או דרעי כבר מוצאת את דרכה אל אלפי מנויים קבועים, חברים במועדונים אקסקלוסיביים של רשימות תפוצה ודיוור.
ואני מכיר מספיק אנשים שנמאס להם. נמאס לחכות לבאר הכחול בכל פעם שבודקים אימייל עד שירדו כל סרטי האנימציה והתמונות-בגודל-פוסטר. אבל אני מכיר גם את המכורים – מה קיבלתי היום? מי אוהב אותי? כאילו שלשלוח לאלף איש גלוית פלאש אומר שאתם באיזה קשר אינטימי. מזל שבמקומות העבודה, בעיקר ההייטק, מי שמזיע ממכתבי שרשרת ארוכים ועמוסי מולטימדיה הוא שרת הדואר המקומי ולא המחשבים האישיים שלנו.
איך הכל מתחיל? יום אחד אתה מקבל בדיחה מחבר, ומגלה בה את כתובות הדואר של: החבר'ה מהמילואים / החבר'ה מהעבודה / החבר'ה מהלימודים (מחק את המיותר). אם לא ענית מיד: "תיבת הדואר שלי מפוצצת, אנא המנעו ממשלוח חפצים יקרי ערך" הרי שהצטרפת למועדון. למחרת, גם אתה כבר תפיץ תמונות פורנו של דוגמניות עם סיליקון בחלב עיזים וקטעי אנימציה של פו הדוב בהונגרית משחק דוק עם דרדסבא שמישהו ראה אצל מישהי בהרד דיסק וחשב שזה מגניב לאללה.
אבל אז הקבוצה מתחילה לקבל אישיות. כל מועדון פרטי כזה חייב בלהיות גם קצת מאופיין – מה החבר'ה קוראים? במה הם מתעניינים? כתובות של איזה אתרים לשלוח להם? סקס? בדיחות? סמים? פוליטיקה? בחודשים האחרונים הצטברו אצלי כל כך הרבה קטעי מולטימדיה סאטיריים ופוליטיים - בעיקר בנושא אריה דרעי וש"ס - שרשת התפוצה הזאת הסתברה כמשפיע פוליטי מרכזי פתאום.
וכמו שתמיד יש מי שאומר שהתקשורת מגמתית, אפשר תמיד להגיד שאימייל מגמתי – אבל הפעם זה תלוי מי החברים שלך. בשבועיים האחרונים התחלתי לקבל הודעות באמת מוזרות. מלבד קטעי טקסט שהופצו בהמוני עותקים, שמסבירים היטב כיצד נחטף אל"מ במיל' טננבאום בידי החיזבאללה, התחילו להגיע אלי התרעות חמות לפיגועים – ישירות לתיבת הדואר!
בהתחלה קיבלתי פקס סרוק שהושאל מאיזה מגירה סודית במחלקת האבטחה של משרד ממשלתי כלשהו (לא נזכיר שמות) עם תמונת המבוקש, פרטיו, ואזהרה לגבי הסכנה הברורה והמיידית לציבור הרחב. ואז קיבלתי מסמך שנסרק במוסד ממלכתי אחר וכולל מספרי זיהוי של רכבים המועדים להיות פצצות מתנייעות בשלב זה או אחר של חייהם.
ונשאלות כמה שאלות – אם המידע נכון ומעודכן, האם לא זכאים כולם לדעת אותו? ואם הסיבה לחוסר עדכון הקהל היא הניסיון שלא לגרום לפאניקה בציבור, האם הפאניקה לא גדולה יותר כשאתה מקבל אותה באימייל? ולאיפה זה עוד יגיע? לא מזמן קיבלתי תמונה ופרטים של נערה שאבדה. אני שואל אותכם - זה ג'אנק מייל או שזה לגיטימי? אתם יודעים כמה אנשים נעלמים מדי יום? אני צריך את כולם בהוטמייל שלי? ובקשות להשתלת כליה באימייל – זה בסדר? שאלות אתיות לא חסרות, אבל בינתיים טוב להיות מעודכנים. אז מי שרוצה לדעת בדיוק איך נראה כל מבוקש ומאיזה רכבים להתרחק – עדיף שימצא לעצמו חבר מסונכרן, עם אימייל נגיש.
