מרצה למשפט: בג"ץ יהפוך ההחלטה בעניין טיבי

פרופ' קלוד קליין, מרצה למשפט חוקתי במכללה האקדמית ברמת גן, סבור כי החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילת ח"כ אחמד טיבי וכן ההחלטה שלא לפסול את מועמדות ברוך מרזל, יתהפכו בבית המשפט העליון.

"פסילת מועמדותו של ח"כ אחמד טיבי לכנסת, היא זמנית, וצריך לחכות להחלטת בית המשפט העליון. אני חושב שההחלטה תשונה. בעניין מועמדות ברוך מרזל, העניינים היו מאוד ברורים ואני מאוד מופתע מהחלטת הוועדה להתיר לו להתמודד. אם צריך להתנבא, אני מוכן להסתכן ולומר שבית המשפט העליון יחליט שמרזל לא יכול לרוץ לבחירות".

לדברי פרופ' קליין, "המקרה היחידי שהוא בעייתי הוא מקרה ח"כ עזמי בשארה. אם טיבי נפסל, קל וחומר שבשארה ייפסל, אני לא יכול להתנבא כי מדובר במקרה גבולי. ניתן כבר פסק דין של העליון לפני 4 שנים, כשנדון העניין של בשארה, וכבר אז זה היה גבולי מאוד. מאז הוא לא מיתן את הצהרותיו ויש סיכוי סביר שגם מועמדותו תיפסל על ידי בית המשפט העליון".

העובדה כי חברי הוועדה הצביעו פעמיים בניגוד להמלצת יו"ר הוועדה, השופט מישאל חשין, לא משמעותית במיוחד, לדברי פרופ' קליין. "בניגוד למה שאנשים אומרים, יש 40 חברים בוועדה והם לא צריכים לעמוד דום מול היו"ר. צריכים להתייחס אליו בכבוד רב, אך הם צריכים להחליט בעצמם".

לדברי פרופ' קליין, ועדת הבחירות הוכיחה השבוע שהיא ועדה פוליטית. "השיטה נכשלת. זו שיטה שהונהגה ב-49', ועדה מרכזית לבחירות באמצעות כל המפלגות. מאז שיש סעיף 7א', שחוקק ב-85' אנחנו רואים שהתפקיד יותר מדי מהותי מכדי שיימסר למפלגות. אני כמעט מוכן להתערב שהשיטה תשונה לגמרי. אפשר לחסוך את השלב הזה, להוציא את הסמכות מידי הפוליטיקאים, ולהגיע ישר לבית המשפט העליון.

רק לאחרונה הוחלט שמותר לפסול מועמדים יחידים

גם ד"ר יפה זילברשץ, מומחית במשפט חוקתי מאוניברסיטת בר אילן, אומרת כי הכל עוד עשוי להשתנות. לדברי ד"ר זילברשץ, מדובר במצב חדש, כי רק לפני כמה חודשים התקבל תיקון לחוק לפיו ניתן לפסול מועמדים יחידים מריצה לכנסת ולא רק רשימות המתמודדות. "אנו נמצאים במצב חדש שלא הכירו בבחירות קודמות. צריך לשים לב, ישנו סעיף בחוק שאומר שפסילה טעונה אישור בית המשפט העליון. מה שהחליטו זו המלצה. רק אחרי החלטת העליון נדע מה המצב".

לדברי ד"ר זילברשץ, "החוק אומר במפורש כי מועמד שתמך במאבק מזוין של ארגון טרור או הסית לגזענות, ניתן לפסול אותו. יש שתי גישות בחוק: הראשונה היא לפסול את מי שדיבר בעד טרור והשנייה, המיושמת על ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, היא שיש להראות שהאמירה היא אכן מזיקה למדינה. באותו אופן יחליט בית המשפט גם על מועמדותו של מרזל".