כרטיס מאפיה בבקשה?

בסרטי קונספירציה אמריקאים נפוצים, הנשיא האמריקאי מבקש ממאפיונרים להיפטר מהמאהבת המציקה לו. עיתונאי שחור – בדרך כלל וויל סמית אם מדובר בקומדיה, או דנזל וושינגטון אם מדובר בסרט זוכה אוסקרים – עולה בטעות על המזימה האפלה כאשר שרת מהבית הלבן מוסר לידיו דיסק מוצפן, שנייה לפני שהוא נרצח בידי יחידת האי.אר.אנ.סי – היחידה הנשיאותית הסודית והמיוחדת לחיסול סחטנים מעברו של הנשיא. מי שעוזר לגיבור הוא פורש מיחידת המחסלים הזאת, בדרך כלל ג'ין הקמן או דניס הופר, שהוא גם אנרכיסט שחי בצריף בהרים שבו אגר מצבורי נשק, וגם מומחה לענייני מחשבים ומפצח קודים סודיים של השלטון לשם ההנאה והנקמה. הגיבור מאבד את מעמדו, את אהבת ילדיו, את אשתו ואת ביטוח השיניים שלו. אבל אנחנו לא מרחמים עליו כי ברור שבשלב מסוים הוא הולך לשכב עם ג'וליה רוברטס, החברה הטובה של המאהבת.

ואצלנו? נעמי בלומנטל שומרת על זכות השתיקה. אחרי כל הרעש, אחרי כל החשדות הגדולים – זאת המאפיונרית הגדולה של הליכוד. היא האישה שבגללה אלפרון מתעורר שטוף זיעה בלילה. ככה זה ישראל. אפילו הרעים אצלנו הם סוג ב'. נעמי, אישה פולניה נעימה שעדיין מסתירה מאמא שלה את העובדה שהיא מעשנת. אישה שתרמה לפוליטיקה דרך, רעיונות מבריקים ומהפכות חברתיות. כאשר כולם אמרו שהם לא ילחצו את היד של עראפת, היא היתה הראשונה שאמרה שהיא לא תעשה לו רייקי – גם אם הוא יבקש, היא לא תעשה לו.

ריבלין שוטף כלים לאלפרון

המאפיה והשלטון קשורים זה לזה מאז ומעולם בקשר עבותות בל יינתק. למעשה השלטון התפתח בתהליך אבולוציוני ישיר מתוך הפשע המאורגן. כי הרי איך נולדה הממשלה? הפרחח השכונתי מאיים על הילדים בדרך לבית הספר וגונב מהם חצי ממזונותיהם. חברו החזק ממנו מסלק אותו, מגן על הילדים ובתמורה עובר בין החנויות ולוקח מהוריהם דמי חסות של עשרה אחוז. כמה ימים אחר כך שומע על הסידור הערס הכבד והמסוכן שצץ לו לפתע ומציע את חסותו לכל בעלי העסקים. הוא מגן עליהם מפני העבריינים שמתחתיו תמורת 25 אחוז מהמחזור העסקי. מפניו מגינה עלינו הממשלה, שכעת, בימי סילבן שלום, לוקחת 70 אחוז מכל שקל שהרווחתי. זאת הסיבה שהשלטון המרכזי מחויב לקיומו של הפשע. בלעדיו, מפני מה הוא יגן עלינו? כיצד יהפוך עצמו שותף בכיר בהכנסותינו?

הנשיא קנדי עלה לשלטון אחרי שסגר דיל עם המאפיה בשיקאגו. בתמורה לזיוף הבחירות שארגנו לו, קנדי התחייב להעביר לשליטת המאפיה את הסחר באלכוהול, להשכיר את החדר הסגלגל לקוזה נוסטרה למסיבות בימי שישי וחגים לאומיים, ולגלות לאל קאפונה איפה הוא קונה את חליפות שלושת החלקים שלו.

גם אצלנו יש דברים בגו. זה מכבר נודע לכל על קשריו הטובים של מוסא אלפרון עם מנהיגי הליכוד. מספרים שבבר המצווה של בנו התארחו רבים מהם, ורובי רבלין אף נשאר לשטוף כלים בתום האירוע. לימור לבנת היתה מסיעה את הילדים של פחימה (האצבע) נגרי לחוגי קרטה ומקרמה, והאגדה מספרת שכאשר עופר נמרודי היה בכלא, אביגדור קהלני היה מביא לו בכל יום שישי ג'חנון ומנצל את הדמיון הפיזי ביניהם, חובש את הפיאה של עופר ונשאר לשבוע-שבועיים למלא את מקומו של חברו מאחורי הסורגים. כזה הוא קהלני – מהטנק השרוף ברמת הגולן ועד כלא מעשיהו: האיש הוא, קודם כל, חבר.

גינוסר מגלה את האמת על ברק

בכל הנוגע לקשרים שבין שלטון לפשע, בולט מעל כולם יוסי גינוסר, האיש שאם היה מפרסם אוטוביוגרפיה באנגלית, היה צריך לקרוא לה "I Was Never Convicted”. יוסי גינוסר, על-פי החשד, ניהל את החשבונות של ערפאת, היה מעורב בפרשת נאפסו, קו 300, בידוי ראיות בוועדת ורדי, ולמעשה הפשע היחיד שמעולם לא האשימו אותו בו הוא הברחת סמים בוואגינה – לפחות לא הברחת סמים בוואגינה שלו. למרות עברו המסוים, הוא חברם של ראשי ממשלה רבים. האגדה השקרית מספרת שהיה מרים טלפון אחד, ויצחק רבין היה בא לתפעל את המנגל שלו בימי שישי כשהוא היה מארח חברים לערב גבינות ויין.

הסוד של יוסי הוא כמובן הסודות שידע. בעקבות תפקידו בשב"כ הוא יודע סודות על כל אזרח במדינת ישראל. על ברק הוא גילה, לדוגמה, שמאז מבצע אביב נעורים האיש התאהב בלבישת שמלות. גם כשהיה ראש ממשלה וגם בוועידת קמפ-דיוויד, כשהסתגר לכאורה בחדרו בזעם, הוא לבש את שמלת הפאייטים של נאווה ושר את "תותים" של אתניקס.

סמי לוי מבין שאין למי להצביע

ועכשיו הפרשנים תוהים: מדוע, למרות שהוא הולך לאבד את גדולת מנהיגיו, נעמי בלומנטל, מדוע גם אז הליכוד אינו יורד בסקרים?

כדי להבין חישבו על סמי לוי המסכן מבית שאן. בבחירות הקודמות סמי נכנס לקריזה והצביע ש"ס. היה לו פלאשבק מהדי.די.טי, ובלילה הוא חלם על אבא שלו זכרונו לברכה בוכה בצריף המט לנפול שלהם בשנות החמישים, אחרי שאנשי מפא"י הכריחו אותו לנשק תמונה של בן גוריון ולאכול ארנבת כדי לקבל תור בקופת חולים. בבוקר הוא הלך לקלפי ושם ש"ס.

ובכלל, סמי לא דתי. הוא קצת מסורתי, זה הכל. הוא נוסע בשבת אבל כשהוא ממלא דלק בדרך לים הוא מברך על הגז. כשהוא מדליק טלוויזיה הוא עושה את זה עם שלט קמע שקיבל מהרב כדורי. אחרי שאבא שלו נפטר הוא הלך שלוש שנים עם כיפה שחורה. אבל אחרי שהמזכירה של המוסך אמרה לו שיותר יפה לו בלי הוא הוריד אותה, את הזקן ואפילו את טבעת הנישואין שלו. זאת היתה מזכירה מאוד יפה, והיה מקום להתחשב בדעה שלה.

מאז מעשה הבגידה בליכוד, סמי לוי שלנו לא ישן. בגין בא אליו בחלומות מסויטים ונואם לו על ארץ ישראל השלמה והוא לא מעז להסתכל למנהיג הדגול בעיניים. הוא, סמי לוי, איש עם כבוד ישר כמו סרגל, הצביע לגנבים?! "זהו, אני חוזר לליכוד", הוא אמר לעצמו, "חוזרים הביתה". ופתאום, במקום דרעי הגנב הוא מקבל את כל המאפיה הישראלית בפתק אחד.

איזה ברירות עומדות בפניו עכשיו? מה הוא יצביע בבחירות הקרובות? לשינוי? לגזען טומי, שפרסם מדריך לפיד למרוקו רק עם תמונות, בטענה שמי שנוסע לשם סביר שממילא לא יודע לקרוא? לעבודה? לצאצאי האנשים שהכריחו את אבא שלו לשתות את השתן שלו עצמו ולכתוב חיבור "אני מזרחי נחות, רק כדי שיוכל להיכלל ברשימת המובטלים בלשכת התעסוקה? למי שגרמו לאמא שלו לשיר שירים באידיש רק בשביל לקבל הקצבה של חצי לחם? אז אולי מרצ? אל תצחיקו את סמי. הוא אולי דובר ערבית, שומע שירים במנעד ערבי, אבל אין דבר שהוא שונא יותר מאוהבי ערבים.

אז תגידו לו שיעזוב הכל ויצביע לאיחוד הלאומי. לליברמן? ישאל אתכם סמי. לא מספיק שאבא שלו מת אחרי שחמישה אשכנזים לקחו לו את תעודת המהנדס ושכנעו אותו באמצעים היפנוטיים להאמין שבמקצועו הוא גלח גופות עוד מקזבלנקה – שהוא יצביע לרוסי?

ואולי זה מין צחוק כזה של הגורל, שמדרדר אותנו כולנו מטה. הגורל המלגלג שאומר: לא איכפת היה לכם להצביע ש"ס למרות שהעמידה בראשה גנב, לא העמדתם לדין את ביבי למרות שחשדו בו שמינה – לכאורה בעצת המאפיה – יועץ משפטי, אז למה בעצם לא אלפרון – הדבר האמיתי? הרי תמיד אומרים שאנשים טובים מתחומים אחרים לא הולכים לפוליטיקה, ומי אם לא אלפרון הוא מספר אחת בגבייה בשוק האפור?