מילואמניקים: לא נגיע לשירות בהתרעה קצרה מדי

"לכבוד קצין / קצינת הקישור: מהיום גם אני לא מתנדב לצווים חריגים עד להודעה חדשה. אל תקחו אותי כמובן מאליו". כך, לפחות לפי דרישתם של ראשי תנועת המילואים בלת"ם, צריך להשיב כל מילואימניק כאשר הוא מקבל מצה"ל צו גיוס חריג הדורש ממנו להתייצב לשירות בהתרעה קצרה מדי או לאחר שעברה תקופה קצרה מהקבוע בחוק מאז שירות המילואים הקודם שלו.

תנועת בלת"ם, שלדברי היו"ר שלה, סרן (מיל') רועי רון, מונה כ-5,000 חברים, מבקשת לשחזר את הצלחתו של פורום המג"דים והמח"טים. במהלך שנת 2001 סירבו מג"ד מילואים, קציני המטה שלו ומפקדי הפלוגות, להתנדב לשירות מילואים שחרג ממכסת הימים השנתית שלהם, עד לפתרון של בעיית הביטוח של אנשי המילואים.

שר הביטחון דאז, בנימין בן אליעזר, נכנע ללחץ שהפעיל מג"ד, סגן אלוף (מיל') עמית רגב, וחתם על מכתב התחייבות לפיו יפעל במהירות לסיום חקיקת חוק שיבטיח את זכויות הביטוח של אנשי המילואים.

כיום, מבקשת תנועת בלת"ם מאלפי חיילים להודיע ליחידות המילואים שלהם כי יסרבו להגיע אם צה"ל ידרוש מהם להתייצב למילואים בצו חריג, ולמעשה להתנדב לשירות מילואים. הזימון למילואים בצו חריג הפך לרווח למדי בשנתיים האחרונות, בשל הלחימה הרצופה בשטחים, שדרשה גיוס של חיילי מילואים בהתרעות קצרות.

לאחר מבצע "חומת מגן", אליו זומנו כ-30 אלף אנשי מילואים, שובש לחלוטין גרף התעסוקה המבצעית של יחידות המילואים והחל מחודש מאי 2002 ועד לסוף השנה, זומנו יחידות רבות בצווים חריגים, שדרשו מכלל החיילים להתנדב לשירות.

החיילים נחשבים למתנדבים כאשר הזימון למילואים מתבצע פחות מ-90 יום לאחר תום שירות ארוך קודם, או פחות מ-60 יום לאחר שירות קצר יותר, של עד 21 יום. מקרה אחר בו נאלצים חיילי מילואים להתנדב, הוא כאשר הצו מגיע לבית החייל פחות מחודשיים לפני השירות עצמו.

דרישות בלת"ם: להעלות השכר

תנועת בלת"ם דורשת לערוך שינויים נוספים בחקיקה. למשל, אנשי התנועה דורשים להגדיל את שכר אנשי המילואים ולחשבו מחדש על פי 30 ימי עבודה בחודש ולא על פי 25 או 22 ימים, כפי שנהוג בשוק האזרחי. זאת מכיוון שלדבריהם בזמן שירות המילואים, החייל פעיל גם בסופי השבוע.

שיפור נוסף שמבקשת להכניס תנועת בלת"ם, הוא בשכר המינימום של אנשי המילואים. על פי הדרישה, השכר המינימלי של איש המילואים צריך להיות שווה לשכר הממוצע במשק ולא לשכר המינימום. שכן, אנשי מילואים שהם סטודנטים ואינם עובדים בעבודה קבועה, הם מובטלים בזמן שירות המילואים, בזמן שיכלו לעבוד ולהרוויח יותר.

עוד דורשים אנשי תנועת בלת"ם לבטל את חוק טל, המפלה לטענתם לטובה את הצעירים החרדים ומאפשר להם שלא להתגייס לצה"ל על פי חוק.

ראש התנועה, רועי רון, אמר כי "איננו מבקשים לפגוע במערך המילואים אלא דווקא לחזק אותו. בכך שלא נתנדב להגיע לצווים חריגים, אנחנו מבקשים מהממשלה לשים לב למערך המילואים ולתקן עיוותים שקיימים בו שנים".

עדיין לא ברור לאיזו היענות תזכה קריאתה של תנועת בלת"ם. בהפגנות ובאירועים שערכה התנועה בשבועות האחרונים בתל אביב, נרשמה נוכחות נמוכה למדי - מאות בודדות של אנשי מילואים.

גורמים צבאיים אמרו בתגובה לקריאה כי "אנשי המילואים מבינים בוודאי את החשיבות הרבה של השירות ונראה כי לא רבים ינצלו את הפרצה שאליה מבקשים להתפרץ אנשי בלת"ם ולא להתייצב לשירות מילואים בצווים חריגים".