מה יעשו העובדים במקרה של מלחמה?

האם מעסיק יכול לחייב עובד לבוא לעבודה בזמן מלחמה?

"יציאת עובד לחופשה נעשית באישור המעביד, ובסמכותו שלא לתת אישור כזה בהתאם לצורכי מקום העבודה. היעדרות של עובד בניגוד לעמדת המעביד היא בגדר עבירת משמעת. חמור יותר המצב במפעל שהוכרז כמפעל חיוני, ועובדיו נקראו להתייצב לעבודה על-פי צו שהוציא שר העבודה בהתאם לסמכות שמקנה לו חוק שירות עבודה בשעת חירום. היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה היא בגדר עבירה פלילית".

האם מעביד יכול להכריח עובד שלא להגיע לעבודה עקב מצב החירום, ולעשות זאת על חשבון חופשתו של העובד?

"בהתאם לפסקי דין של בית-הדין הארצי לעבודה, קביעת מועד החופשה היא בסמכות המעביד, אך עליו להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו. בהתאם לכך רשאי המעביד להוציא את עובדיו לחופשה, גם אם אינה נוחה לחלק מהעובדים. אין למעביד סמכות להוציא עובד לחופשה ללא תשלום נגד רצונו. עקרונות אלה נכונים בתקופת רגיעה וגם בשעת חירום".

איזה מפעל נחשב למפעל חיוני?

"בנושא זה עוסק חוק שירות עבודה בשעת חירום. מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל, שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כמפעל חיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את כל עובדי המפעל בגיל 65-16 גברים, או 60-16 נשים, להתייצב לעבודה".

איך משפיעה על העובדים העובדה שמקום עבודתם הוכרז כמפעל חיוני?

"עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך, אך לא יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג".

אני עובד במפעל חיוני, ומעסיקי הודיע לי שבשעת חירום אהיה חייב להתייצב בעבודה מכוח החוק. אם אקבל צו קריאה למילואים, לאיזה חוק עלי לציית?

"בעת שעובד במפעל חיוני נמצא בשירות מילואים פעיל, הוא פטור מלהתייצב לעבודה".

האם יש הקלות מיוחדות לאשה בהריון ולאם?

"החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הנמצאת בהריון או בשנה שלאחר לידה. במקרה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יש להביא בחשבון את הקשיים העלולים להיגרם לה".

אם בגלל אילוצי המלחמה לא אגיע לעבודה, האם המעביד רשאי לקצץ במשכורתי?

"כעיקרון, העובד מקבל שכר תמורת עבודתו. אם בגלל אילוצי המלחמה העובד אינו מסוגל להגיע לעבודה ביום מסוים, או שהוא נאלץ לעבוד פחות שעות ביום - הוא אינו זכאי למשכורת בגין היעדרות זו. בזמן מלחמת המפרץ התעוררו מצבים כאלה, ואז היו מעסיקים שראו היעדרות זו כחופשה בתשלום, והיו שראו בה כהיעדרות שאינה בתשלום".

אם אני חושש להגיע לעבודה במצב חירום של התקפת טילים - האם החוק מגן עלי? האם המעביד רשאי לפטר אותי?

"היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה, בפרט כאשר היא נמשכת חרף התראות המעביד, עלולה להוות עילה לפיטורים. חשש אישי מפני התקפת טילים עלול שלא להיחשב לסיבה מוצדקת, וכעת עליך להחליט חששך מאיזה סיכון גדול יותר".

האם מקום העבודה שמחייב את העובדים להגיע בזמן חירום חייב להחזיק בתחומו מקלט כימי וביולוגי?

"מקום העבודה נדרש למיגון סביר, ולא ליותר מכך. מקלט כימי וביולוגי חורג מדרישות המיגון המקובלות".

אם המשק מושבת בהתאם להוראת הממשלה, האם השהות בבית נחשבת לחופשה על חשבון העובד או על חשבון המעסיק?

"על חשבון העובד".

אם יום העבודה מתקצר כי צריך להגיע הביתה לפני החשיכה - על חשבון מי יהיו שעות הקיצור?

"נקודת המוצא היא שקיצור יום העבודה הוא על-חשבון העובד, אך נושא זה הוא עניין למשא-ומתן בין העובדים למעביד. פתרון אפשרי, שהיו שנהגו בו במלחמת המפרץ: חזרה לשבוע עבודה בן שישה ימים, כך שקיצור יום העבודה אינו מקצר את שבוע העבודה".

עובד היוצא לשירות מילואים - ובמהלך התקופה שקדמה לשירות לא עבד עקב שעת החירום - איך מחושבים לו תגמולי המילואים?

"תגמולי המילואים מחושבים לפי השכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתחילת החודש של היציאה לשירות מילואים, כך שימים אחדים שבהם לא שולמה משכורת לא יפגעו כלל בתגמולי המילואים, או יפגעו בהם רק במידה קטנה ביותר. תקופה ארוכה יותר של בטלה מאונס אכן עלולה לפגוע בתגמולי המילואים, אבל אם מדובר בחופשה בתשלום - הבעיה אינה קיימת".

האם בתקופת מלחמה יש הקלות לעובד שמטפל בילדים או בהורה חולה?

"בתקופת מלחמת המפרץ התקין שר העבודה דאז תקנות, המתירות לעובד להיעדר מעבודה לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14) עקב סגירה של מוסד חינוך - בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו באותו זמן לאותו צורך. היתר זה לא חל במקרה שמקום העבודה של אחד ההורים סיפק סידור נאות להשגחה על ילדים, וכמו כן לא חל ההיתר על מי שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני.
"ההיתר לא עסק בילד שאינו במוסד חינוך ובהורה חולה, אולי מתוך הנחה שהפתרון שפעל לפני המלחמה ממשיך לפעול גם בזמן המלחמה. תקנות אלה הותקנו לתקופת המלחמה הקודמת, ולכן ניתן לראות בהן רק בגדר קו מנחה בכל הנוגע למלחמה הבאה".

האם בתקופת מלחמה ממשיכים לקבל משכורות בתאריכים הרגיל מידי חודש?

"תקופת חירום, ואפילו מלחמה, אינם סיבה לשינוי מועד תשלום המשכורת. על המעביד לשלם משכורת בתקופה זו לעובדים שהתייצבו לעבודה, וגם לאלה שגויסו למילואים, בדיוק כבימי שלום. אולם ייתכן שהמעביד ייתקל בקשיים ברצותו לעמוד בחובה זו, מחמת גיוסם של חשבי השכר, חסרון מזומנים שעלול להיווצר עקב שיבוש סדרי החיים וכדומה. במקרה זה אין הצדקה לדרוש פיצוי בגין הלנת שכר, משום שהלנת השכר נגרמה בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה".

אם עברתי למקום מגורים זמני מרוחק עקב המלחמה האם המעביד ישתתף בהוצאות הנסיעה שלי, האם ישלם לי בעבור ביטול הזמן?

"תשלום הוצאות נסיעה ניתן לפי מחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום המגורים של העובד למקום עבודתו. שינוי מקום המגורים, גם באופן זמני, מצדיק שינוי מתאים בהחזר הוצאות הנסיעה. יש להביא בחשבון שצו הרחבה בעניין החזר הוצאות נסיעה קובע תקרה להחזר, שאולי אינך מרגיש בה במקום המגורים הקבוע, אך סביר שתרגיש בה בעקבות המעבר למקום מגורים מרוחק. בעניין ביטול הזמן: היוזמה להחליף מקום מגורים באה ממך, ואין סיבה שהמעביד יממן את ביטול הזמן הנובע מכך".

כמעסיק, אילו הקלות חלות עלי בשעת חירום? העובדים במילואים, תזרים המזומנים מתכווץ, מאיפה אקח כסף לתשלום משכורות ומסים?

"למעסיק ניתנות הקלות אחדות, מתוך רצון להתחשב במצוקה אליה נקלע. בהתאם לקביעת שר הביטחון, ישלם צה"ל ישירות לכל חייל מילואים תגמולי מילואים בגובה שכר המינימום או יותר מכך, והמעסיק יידרש לשלם רק את חלק התגמול שמעל לשכר המינימום. במצב חירום יש לשר העבודה ולשר האוצר סמכות להורות על שיפוי המעסיק גם בגין הפרשותיו לביטוח לאומי ולקופות גמל. בנוסף לכך, בעת מלחמת המפרץ ניתנה אורכה של שבועיים לתשלום המסים".

* הכותב הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק, החברה המובילה בישראל בפיתוח מגוון חבילות תוכנה לניהול משאבי אנוש ושכר. עד סוף שנת 1999 עמד במשך 15 שנה בראש תחום תוכנת שכר ומשאבי אנוש בחברה. מחבר הספר שכר: תכנון, ניהול, חשבות וכן פרסם מאמרים בכתבי-עת רבים.