עו"ד משה שוב: נפל עלי הר

ימים לא קלים עוברים על משה שוב, אחד מעורכי-הדין הבולטים בישראל בתחום הנדל"ן. האיש, שמזה 45 שנים משמש כעורך-דין, מצא עצמו בשנים האחרונות על ספסל הנאשמים מבלי להבין מה בדיוק הוא עושה שם. בחודש שעבר הרשיע אותו בית-משפט השלום בת"א בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל.

מספר ימים לאחר ההרשעה גזר עליו בית-המשפט עונש של 9 חודשי מאסר בפועל. שוב, שהגיע כבר לגיל 70, לא מתכוון לוותר. הוא הגיש ערעור, ובקשתו לעיכוב המאסר עד לתומו התקבלה. בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" הוא אומר: "המכה הגדולה שלי היתה כשהרשיעו אותי. זועזעתי, לא האמנתי בשום פנים ואופן. אני במשך 44 שנים משלם מס כמו שעון. אני לא חטאתי, לא עוויתי ולא פשעתי. לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים. אני לא מאמין שאני אשב, אני לא ראוי לשבת".

שובר שתיקה

לא בנקל שוכנע עוד שוב לדבר על הפרשה. את הראיון שלנו קבע לשעה שמונה בבוקר והקציב לו שעה. הוא מעולם לא דיבר עם עיתונאים וניתן לחוש כי אינו מרגיש בנוח. אם זה היה תלוי בו, היה ממשיך במסורת השתיקה התקשורתית שלו.

"אני לא הייתי מתראיין. הילדים ביקשו ממני. אני בגילי, מי שיאמין לי יאמין. מי שישמח, שישמח. אני מקווה שלא יאמינו. המדינה היא המדינה שלי. כל הבנים שלי שירתו ביחידות קרביות. אני מלמד אותם שמי שלוקח את מה שלא מגיע לו הוא גזלן. שוב הוא עורך-דין משנת 1958, מתמחה במקרקעין אבל לא בפן הפלילי של התחום, כיוון שלדבריו אינו מוכן להגן על בנייה חריגה.

"אני הייתי רגיל לעבוד לפרנסתי 18 שעות ביום. היום אני אומר לכולם שאני חצי פנסיונר כי אני לא מוכן לעבוד יותר מ-12 שעות. עבדתי קשה כדי לפרנס את ילדי ולשלם מס אמת. יש לי ברוך-השם 13 ילדים שלמדו והקימו משפחות. לא אוכלים אצלי לחם ובצל. נתתי להם כל מה שיכולתי".

משפחת שוב היא משפחה דתית מלוכדת, שעומדת לצד הראש שלה לאורך כל הדרך. שישה מילדיו הם עורכי-דין המועסקים במשרד שבראשו הוא עומד. לאחרונה החליטו הילדים, מרביתם כבר בעצמם עורכי-דין ותיקים, שהגיע הזמן שישמעו גם את הצד של אביהם".

"תביני", אומר עו"ד שמוליק שוב, "אחד הבנים שעובדים במשרד המשפחתי, הפרשה כן השפיעה עלינו, זה לא יעזור. אין פגיעה מהמקורבים, מלקוחות וקולגות שמכירים אותנו, אבל זה משפיע על אנשים שלא מכירים אותנו. חשבנו שההסתגרות של אבא שלנו היא לאו דווקא הנכונה, כי יש אנשים שכן יחפשו לנגח. ככה זה כשרואים אריה פגוע".

גם בתו של שוב, עו"ד מירי דונין, מסכימה עם אחיה: "אחרי ההרשעה וגזר-הדין היה בום תקשורתי. לא היה איש שלא שמע על כך. הרגשנו שעושים עלינו עליהום. קיבלנו תמיכה חזקה, אבל אנשים אמרו לנו למה לא שומעים אתכם? איך אתם נותנים? אז החלטנו שאולי כדי שישמעו גם מה שיש לנו לומר, ויש לנו מה לומר".

השופטים לא מבינים

פרשת שוב החלה עוד בשנת 1987, כאשר עוד שוב וחברת גאולת הכרך הנמצאת בשליטתו התקשרו בהסכם קומבינציה עם חברה קבלנית בשם ירון ישעיהו. במסגרת ההסכם התחייבה ירון ישעיהו לבנות על קרקע בפתח תקווה שהיתה בבעלות גאולת הכרך מבנה מגורים בן 30 דירות.

על-פי כתב האישום שהוגש כנגד שוב בשנת 1999, רכש שוב באמצעות גאולת הכרך את חברת "ירון ישעיהו". 2 מיליון שקל, שהועברו על-פי ההסכם מגאולת הכרך לירון ישעיהו לצורך סיום פרויקט הבנייה, הועברו למעשה לצורך רכישת מחצית השליטה בירון ישעיהו.

הפרקליטות טענה, כי סכום זה הועבר לצורך רכישת מניות בחברה עבור משה שוב ורעייתו. הרכישה היוותה עבור משה שוב הטבה כספית, והוא קיבל מחברת גאולת הכרך את ההטבה מבלי שנדרש להחזיר אותה, ולפיכך היתה זו הכנסה החייבת במס.

בית-המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי שוב אכן קיבל מגאולת הכרך 2 מיליון שקל המהווים הכנסה החייבת במס. שוב, קבע בית-המשפט, לא רק שלא דיווח לרשויות על הכנסה זו, אלא נקט באמצעים שונים להסתיר אותה.

שוב מסרב לקבל את קביעות בית המשפט. לטענתו, 2 מיליון השקלים הועברו לחברה הקבלנית ירון ישעיהו בשל קשיים כספיים אליהם נקלעה, שבעקבותיהם היה צורך להזרים כספים לצורך השלמת הפרויקט, מאחר והיתה לו מחויבות כלפי רוכשי הדירות. הוא לא מבין כיצד ניתן לקבוע שרכש ב-2 מיליון שקל מניות בחברת ירון ישעיהו, כשהוכח כי מניות החברה היו שוות מתחת לאפס, כשמדובר בחברה בקשיים כלכליים עם חובות כבדים וללא רכוש, אשר לא נמצא רוכש פוטנציאלי שיהיה מוכן לקבל את מניותיה

אפילו בחינם. "הרי צריך להיות מטומטם כדי לרכוש חברה במצב כזה", מציין עו"ד גיורא אדרת, המייצג את שוב בפרשה.

את מה שיש לשוב ולבני משפחתו לומר, לפחות מהבחינה המשפטית, הם אמרו במסגרת הערעור שהגישו בשבוע שעבר לבית-המשפט המחוזי בתא. כתב הערעור כתוב בלשון נוקבת וחריפה, התוקף את עצם ההרשעה וטוען בעיקרו כי "מסקנותיו של השופט שהרשיע את שוב חסרות הגיון כלכלי ועסקי".

"אני רוצה לומר, מבלי לפגוע אישית באף אחד", מציין עו"ד אדרת, המייצג את שוב לאורך כל הדרך, "קיימת בעיה בבתי-המשפט שלנו שאני הייתי מגדיר אותה כחוסר התמקצעות של שופטים. כיום בבית-משפט השלום בת"א יש מעט מאוד שופטים, אם בכלל, שיש להם את הידע המקצועי, ההבנה והניסיון בתחומים כלכליים בכלל ובתחום המיסוי בפרט. לצערי הרב הכרעת הדין משקפת את הבעיה הזו. ראייה כלכלית ועסקית לא נכונה, זו שורש הבעיה".

בסופו של יום, הערעור הנוקב שהגיש שוב באמצעות עוה"ד גיורא אדרת ומשה דרוקר יצטרך לעמוד מול פסק-דין חמור של בית-משפט השלום בת"א, שבחר להרשיע את שוב ולגזור עליו עונש מאסר תוך אמירות קשות. בין היתר קבע השופט דוד רוזן בהתייחסו לשוב, כי העבירות שבוצעו על-ידו לא יכלו להתבצע אלא על-ידי נאשמים כמותו, בעלי הון ונכסים. אנשים עניים ודלים אינם יכולים להשמיט הכנסות של מיליוני שקלים. עוד קבע השופט כי דווקא מעורך-דין, ראש למשרד פרקליטים משגשג, ראוי לדרוש קפדנות בקיום החוק.

והשופט מקנח בציטוט שמקומם את שוב: "יכול להיות שהנאשם רכש מעמדו ועוצמתו גם באמצעות אותה העלמת מס". שוב זועם. "אני לא הצלחתי להבין מה ניסה בית-המשפט לומר פה. אני משלם מסים כמו שעון. אז היה לי כסף. אם הוא חושב שלא הצהרתי על סכום כסף כלשהו, זה עשה אותי עשיר?".

גם עו"ד אדרת לא מבין על סמך מה ביסס בית-המשפט את ההתרשמות השלילית משוב. "אני חושב שהיא מוטעית".

לא ציפיתי לעונש כזה

הערעור שהגיש שוב ממצה ומכיל את כל הטענות המשפטיות כנגד ההרשעה, אבל יש דברים שלא כתובים בו. שוב לא מדבר בקלות על רגשות, בטח לא על שלו. הוא מעדיף לדבר במונחים המשפטיים בהם הוא מורגל, ולתקוף כל קביעה שהושמעה כנגדו בהרשעה באופן רציונלי וענייני. אבל הפעם לא יכל להתאפק.

מה הרגשת כשהשופט הרשיע אותך בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים?

"כאילו נפל עלי הר. הילדים היו לצדי. לא חייכתי. מה אני אגיד לך, כאב הלב. בואי נגיד כך, קודם לשם שוב היה כבוד ואני מקווה שימשיך להיות לו כבוד. היום יהיו כאלה שיחפשו ויגידו שזה כבר לא כבוד. אני הולך היום ברחוב וכל אחד עוצר אותי. כולם אומרים לי 'תחזקנה ידך', אבל אתה בכל זאת צריך לדבר ולהסביר. התחושה היא מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".

ואז בית-המשפט קובע שאתה נכנס לכלא ל-9 חודשים. ציפית לזה?

"לאחר ההרשעה הקשה של השופט ידעתי שעלי לצפות לכל דבר. לא ציפיתי לעונש כזה. למרות שמבחינתי, גם אם היו נותנים לי מאסר על תנאי או עבודות שירות זה היה קשה. אני מאמין שאני לא אכנס לכלא. יש סיכויים טובים מאוד שהערעור שלי יתקבל. אני מאמין בעזרת השם".

איך בכל זאת אתה מסביר את ההרשעה והאמירות החריפות בה. חיפשו אותך?

"אם זה לא היה משה שוב לא היו מגישים את כתב האישום. אל תשאלי אותי מי חיפש אותי, אולי מישהו שרצה להפיל אותי", הוא רומז ומחליף נושא.

"אנחנו לא מבינים את ההרשעה הזו, אומרים בני המשפחה. "למדנו שלא לכל דבר יש לנו תשובה. מי יחזיר לנו את השנים האבודות? אף אחד לא. אנחנו חושבים שנעשה לנו עוול וזה לא מוצדק".

בתור עו"ד אתה חשוף גם להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין אשר עלולים להוביל להשהייתך מהמקצוע.

עו"ד אדרת: "לשכת עורכי-הדין ממתינה בנקיטת הליכים ענייניים עד למתן פסק-דין סופי. יחד עם זאת, בין לבין ייערך בירור האם זה מקרה שמצריך סנקציה של השהיה זמנית. עוד לא היה דיון בעניין.

"לדעתי, זה לא המקרה הראוי להשהות את שוב. זאת מאחר וההשהיה אינה מתייחסת לתפקידו של שוב כעוד אלא לעבירות מס לכאורה במסגרת עסקים פרטיים. מדובר בעבירות לכאורה שהתבצעו לפני 21 שנה כאשר מאז הוא עובד ללא דופי. האיש עובד במקצוע כ-45 שנה ויש לחשוב על מאות לקוחותיו. הסנקציה של השהיה זמנית באה כשיש חשש שאם עו"ד ימשיך לטפל בלקוחות, הם ייפגעו. הנושא הזה לא רלבנטי במקרה הנוכחי", טוען פרקליטו של שוב.

לפני המשפט וגם במהלכו הציעו לך לשלם כופר למס הכנסה. זה היה חוסך לך הרבה צרות. מדוע לא הסכמת לשלם?

"אני לא מוכן לשלם כופר, אומר שוב. השם כופר מרתיע אותי, כי פירוש הדבר שעברתי עבירה שיש לכפר עליה".

"תראי", אומרת הבת מירי, "הוא פצוע. אני מאמינה שהוא יזכה בערעור. אבל מי יחזיר לנו את ההתמודדות עם להוכיח שאין לך אחות, את הכספים לעורכי-הדין, האנרגיות והצורך לשחזר 10 שנים אחורה מה היה? המצב לא יחזור לקדמותו, מבחינת זה שזה לא ישאיר עליו שריטה. אבל הוא חזק. מבחינתי מי שרימה את מס-הכנסה, שיישב בכלא. אבל את רואה שיש כאן התעסקות באוויר".

איך הגיבו הלקוחות והקולגות ששמעו מה שקרה?

"אף אחד לא אכזב אותי. במיוחד הלקוחות הוותיקים. בשום רגע לא חששתי לעתיד המשרד, אבל חששתי לפגיעה בו. המשרד עבד, עובד וימשיך לעבוד כרגיל. גם מהקולגות שלי קיבלתי תמיכה מלאה, פרט לבודדים שניסו לנצל את המצב לטובתם. הקולגות המכובדים והוותיקים איתי לאורך כל הדרך".

"מה שריגש אותי", אומרת מירי, "זה לאו דווקא הקליינטים והקולגות שמכירים את אבי ויודעים שהוא לא מסוגל לכך. אלא דווקא צדדים שכנגד שעמדו מולו בבית המשפט. תראי, אני לא הסניגור של אבא. אפשר לאהוב אותו או לא, יכולים להגיד שהוא עקשן, ממולח, פייטר. אבל לא תמצאי מישהו אחד שיגיד שהוא רימה אותו. לכן היתה תמיכה מלאה".

מלאה?

"במקרים מסוימים היתה שמחה לאיד. אין מה לעשות, הקנאה וחוסר הפרגון זה רגש שעובד".

מה היית עושה אחרת?

כל מה שעשיתי היה כן ונכון, מתעקש משה שוב. לא היה כאן שום דבר מתוחכם. יכול להיות שאם הייתי יודע מה יקרה, הייתי מתעד הכל ומעלה על כתובים".

ומה בינתיים?

"אני ממשיך כרגיל. כל מה שקרה פגע בי מאוד. אבל יש לי ילדים ואישה ולקוחות. אני אמשיך כמו קודם ודבר לא ישתנה. המצב-רוח ירד אבל זה הכל. כאב לב".

מה היית ממליץ לאדם שנקלע לסיטואציה כזו?

"להילחם על צדקתו. אני אף פעם לא עצרתי ולא ויתרתי. כעו"ד הלכתי תמיד עד הסוף".

לאורך כל הראיון שוב מדגיש, כי הוא מאמין במערכת המשפטית וימשיך להאמין בה. כשהוא נשאל אם לאור כל מה שקרה, לא צמח בו ספק או טינה, הוא מבטל את הדברים ואומר שמדובר במכה אחת, בתיק אחד, וזה לא מה שישפיע על האמון שלו. אבל דווקא מהדברים שלא נאמרים, ניתן לחוש כי משפחת שוב, שברובה מורכבת מעורכי-דין, התאכזבה מהאופן שבו פעלה המערכת, לפחות במקרה שלהם.

"תביני", אומרת מירי, "אנחנו חלק מהמערכת, אנחנו מאמינים בה, אחרת לא היינו פה. ועד שאתה לא עובר דבר כזה ורואה עד כמה קלה היד על ההדק בדבר כזה גורלי, אתה לא מאמין. זה מבחינתי שבר מאוד גדול של המערכת".

כשהראיון הסתיים ליווה אותי שוב החוצה. לקוחות רבים המתינו לו בקבלה. מבחינתם, הכל נשאר כשהיה והעניינים ממשיכים כרגיל.

במילה אחת, איך היית מסכם את כל מה שקרה לך?

שוב חושב רגע, נאנח ואומר באופן נחרץ: "קפקא".