טובל ושרץ בידו

על מעשה כגון מינוי ועדת שטרית לשינוי הליכי הבחירות המוקדמות נאמר במקורותינו "טובל ושרץ בידו". מקווה הטהרה לא יטהר איש הדבק בחטאו. החטא הקדמון הוא חטאו של שרון עצמו: פקידת המוני חברים לליכוד כדי לרופף את אחיזתו של נתניהו במרכז המפלגה. הפרי הבאוש של המאמץ הזה הוא רשימת מועמדי הליכוד לכנסת ה-16. הרפורמה של שטרית לא תשנה את הרכבה ומנהיג המפלגה לא יהסס להישען על כל חבריה כאשר יבקש את אמון הכנסת בממשלה שירכיב. אם יכלול בחשבונו רק את נציגי הליכוד שאין עליהם אבק חשד, ספק אם יימצאו לו די קולות לזכות את ממשלתו בהצבעת אמון. לאמיתו של דבר, הוא אינו יודע בוודאות מי המוכתמים ומי הנקיים מכל רבב, אבל נראה שהוא ובנו אינם נמנים עם האחרונים.

כמעט ודאי שהחוק המוצע לא יאושר ע"י הכנסת הנוכחית, ולא רק מפני שזו סיימה למעשה את עבודתה. הרי אין להעלות על הדעת שמפלגת העבודה תיחלץ לעזרת יריבתה המתבוססת בשחיתותה. בה במידה רחוק מהדעת שש"ס, אשר נציגיה לכנסת מתמנים ע"י מנהיגה הרוחני, תתמוך בחוק המחייב מפלגות גדולות לקיים בחירות מוקדמות. לעומת זאת, אם יוצע החוק לכנסת הבאה, יתרחש מאורע מעורר גיחוך: ממשלה שאחד או אחדים מחבריה קשורים בתעלולים שאותם מבקשת ההצעה למנוע תשדל את הכנסת לסכל את השיטות אשר אחרים מחבריה נבחרו בעזרתן.

למרות שנולדה בחטא – לא כדי לשפר את התנהלותו של המשטר הדמוקרטי, אלא כדי להסיח את תשומת לב הבוחרים מסרחותיהם של שרון ומפלגתו – אין הצעתה של ועדת שטרית הצעה רעה. מעלותיה הברורות הן התניית הזכות לבחור והזכות להיבחר בוותק מפלגתי מסוים והתנית הזכויות האלה בביוגרפיה נקייה מהרשעה בפלילים. אבל גם פגמים יש בהצעה ועל הבולט שבהם הצביע השופט בדימוס אורי שטרוזמן: בחירות מקדימות בהשתתפות המוני חברי המפלגה מקנות עדיפות רבה לבעלי ממון ולמפורסמים. מועמדים מפורסמים פחות, הזקוקים להון-עתק כדי לחדור לתודעת המוני המצביעים, יתפתו לקבל שלמונים מבעלי-הון שיהמרו על השקעה בפוליטיקאי זוטר. המועמד הממומן יגמול להם כאשר יגיע לעמדת השפעה. עוד תמיהה: למה מחילה ההצעה את חובת הפריימריס רק על מפלגות הגדולות? למה לפטור מפלגות בינוניות וקטנות מחובת ההליך הדמוקרטי השקוף? אכן, אין בנמצא דרך לעצב דמוקרטיה ייצוגית אידיאלית ובכל נוהל יש בקיעים. שחיתות היא כמו מים, שתמיד מוצאים סדק לחלחל דרכו, אבל זה לא אומר שאין טעם בזיפות הגג הדולף.

ייתכן ששיטה פחות רעה היא זו שתרחיב את הגוף הבוחר אבל לא תאלץ את המפלגות לערוך בחירות מקדימות בהשתתפות מאות-אלפי אנשים. ייתכן שיש להוסיף לכך מתן זכות להנהגת המפלגה למנות שיעור מסוים מבין המועמדים. כך או כך, בסוגיה כה חשובה אין לדון בבהילות. היא צריכה להבשיל תוך כדי דיון ציבורי ממושך ולא בסערת הבחירות הכללית.