בית-המשפט העליון ביטל מאסר לנהגת

כאשר נהג מורשע בגרימת תאונת דרכים קטלנית, הפרקליטות תדרוש בדרך-כלל להטיל עליו מאסר בפועל. בתי המשפט יימנעו מהטלת מאסר כאשר המדובר ברשלנות שאינה גבוהה ובנהג שעברו התעבורתי אינו מכביד. יחד עם זאת, אם החליטו על עונש מאסר, יתקשה הסניגור לשכנע את ערכאת הערעור להתערב בעונש, כי השופטים יחששו שהתערבותם תשדר מסר של הקלת ראש בנגע תאונות הדרכים.

בנוסף, הערכאה הבאה - ביהמ"ש העליון - אינה מאפשרת, וזאת כמדיניות קשוחה, שמיעת ערעור נוסף על העונש. על-פי הגישה הקיימת עונש, בניגוד להרשעה, הוא עניינו הייחודי של המערער ולכן אין המדובר בבעיה הנוגעת לכל הציבור.

למרות זאת, ובאופן חריג ביותר, נתן ביהמ"ש העליון רשות ערעור על עונש שקיבלה נהגת שגרמה תאונת דרכים קטלנית ולבסוף ביטל את המאסר שהוטל עליה. שופטי העליון נימקו את רשות העירעור בכך שבמקרה הזה חוסר הצדק שבהטלת מאסר בפועל הוא בולט במידה המצדיקה מתן רשות ערעור וביטול עונש המאסר.

בתארה את נסיבות המקרה כתבה השופטת טובה שטרסברג-כהן: "המערערת נהגה ברכבה במסלול הימני של כביש פתוח ותקין כאשר הראות היתה טובה. היא הבחינה ברוכב אופניים שנסע לפניה בצד ימין של הכביש בכיוון נסיעתה, בקו נסיעה ישר ויציב כשהוא בקצה הימני של הנתיב, סמוך לקו הצהוב. ללא סיבה ידועה וללא הסבר, סטתה המערערת ימינה מקו נסיעתה לכיוון השוליים הימניים. או אז, כשמהירות נסיעתה 85 קמ"ש, שהיא במסגרת המהירות המותרת באותו מקום, פגעה באופניים וגרמה למותו של רוכב האופניים".

שופט התעבורה בנתניה יהושע הלוי קבע כי מדובר ברשלנות גבוהה במיוחד, ואילו שופטי העליון, שטרסברג-כהן, יצחק אנגלרד ואדמונד לוי, קבעו שהמדובר דווקא ברשלנות נמוכה במיוחד ולכן לא היתה הצדקה להטלת מאסר. יצויין כי המערערת היא נהגת ותיקה ואם לילדים בוגרים. עונש המאסר לשנה אחת שהוטל עליה קוצר לשישה חודשים, אשר הומרו בעבודות שירות. בנוסף היא נדונה לפסילת רשיון נהיגה ל-20 שנה.