המחאה הפרטית של דנה מלמד, נכת שיתוק מוחין

"המשחק הוא הדרך שלי להביע את החיים שלי, בעיקר לאנשים שלא מיודעים עם ההווי שלי ושל אנשים כמוני. אני רוצה לעורר אותם, ולגרום להם לבוא לקראתי, ולקראת נכים בכלל, אבל לא בצורה תוקפנית או מעוררת רחמים, אלא בצורה ידידותית ועדינה". כך אומרת היום (ד') דנה מלמד, בת 31, מרחובות, נכת שיתוק מוחין, לרגל יום ההתרמה של איל"ן - ארגון ישראלי לילדים נפגעים, המתקיים היום.

מלמד חברה מזה שנתיים בתיאטרון הקהילתי של סניף איל"ן ברחובות. ההצגה "שברירי חיים" מועלית על ידי חמישה מחברי הסניף, ודרכה הם מנסים לשקף את המציאות היומיומית של אדם נכה, בקטעים הלקוחים מחייהם הפרטיים.

מלמד הגיעה לתיאטרון באמצעות שלומית ויליאן, העובדת הסוציאלית בסניף איל"ן רחובות. "שלומית מכירה את כולנו מהביטוח הלאומי", מספרת מלמד, "אז היא יזמה את החיבור". מספר אנשים הגיעו לפגישה, וכל אחד מהם פרש את ההתנסויות שלו בעקבות הנכות. "הסיפורים מצאו חן, אבל לספר אותם וללכת הביתה לא הספיק. שלומית יזמה את הרעיון שנעלה הצגה. בחרנו בשם 'שברירי חיים' כי אנחנו אולי שבריריים אבל יש לנו גם צד חזק, שבא לידי ביטוי בהצגה".

ההצגה הועלתה עד כה 10 פעמים. "הרעיון היה לקחת אנשים שיש ביניהם מכנה משותף", מסבירה ויליאן, "ועל ידי הכלים שמציע התיאטרון, להעביר מסר מחאתי, על ההתמודדות אוכלוסיית הנכים - מה נדרש מהם, ומה החברה הרגילה יכולה לעשות כדי לסייע להם".

הומור שחור

מלמד נולדה כפג, בחודש השישי להיריון. השניות נטולות החמצן שעברו מרגע הלידה ועד שהושמה באינקובטור, גרמו לשיתוק מוחין, שמגביל אותה בניידות וביכולת הריכוז.

"התיאטרון נתן לי קודם כל מעגל חברתי שונה" אומרת מלמד, "זה אולי מוזר, אבל רוב החברים שלי הם דווקא לא נכים, ודרך התיאטרון הכרתי פתאום אנשים שיש לי איתם את המכנה המשותף הזה. נחמד לפגוש במישהו שיודע על מה אתה מדבר, כי החברים הבריאים שלי, כמה שהם טובים, יש דברים שהם לא יבינו".

אחד הקטעים בו משתתפת מלמד, שהומחז על פי סיפור שלה, עוסק בניסיונה להשתלב בשוק העבודה, דבר שאינו נפוץ בקרב קהילת הנכים בארץ. "אני לא יכולה לשבת בבית", היא מסבירה. "חשבתי שאחרי הצבא אשתלב מיד בעבודה, אבל יצא שישבתי בבית 10 שנים. יום אחד החלטתי שאף אחד לא יבוא, ידפוק לי בדלת. החלטתי ליצור דריסת רגל במקום כלשהו ולקוות שייתנו לי את הצ'אנס". מלמד התנדבה במשך שלוש שנים בבית חולים "קפלן" ברחובות, משם המשיכה, בסיוע איל"ן, והשתלבה בעבודה בביטוח לאומי.

ההומור המאפיין את ההצגה "שברירי חיים" הוא הומור "שחור", רווי ציניות. "כשהמסר מועבר בהומור, כמו למשל בקטע בהצגה שאנחנו מדברים על היתרון בכיסא צמוד בסיטואציות שונות בחיים, קל יותר להשמיע את הדברים לאוזניים בריאות", אומרת מלמד. "אני חושבת שההישג הכי גדול של ההצגה הזו", היא אומרת, "הוא שנדחפנו להגשים את החלומות שלנו. בהצגה יש קטע שנקרא 'עתיד', ובמהלך העבודה עליו ישבנו כולנו ודיברנו על השאיפות שלנו. זה נתן לנו אמביציה לנסות וליישם את זה. כל אחד מאיתנו התפתח בעקבות ההצגה".

הכסף מיועד למוסדות השיקום וסיוע לנכים

בטיפול איל"ן נמצאים כיום כ-15 אלף נכים ב-46 סניפים בכל רחבי הארץ. כמו כן, לאיל"ן 30 מוסדות, ביניהם גני ילדים ובתי ספר, מרכזי יום, מרכזי שיקום ותעסוקה, מרכזי ספורט ועוד.

הכסף שייאסף היום ב"מצעד הפרוטות", יום ההתרמה השנתי, מיועד להגשת סיוע פרטני לנכים ולבני משפחותיהם ברכישת ציוד עזר, הפעלת קייטנות קיץ לילדים הנכים, הפעלת מוסדות השיקום של איל"ן ועוד.