סקר: אמון הציבור בשירות הציבורי הולך ופוחת

הציבור הישראלי מאמין פחות בבעלי התפקידים במוסדות הממשל והמינהל הציבורי. כך עולה מסקר השוואתי שנערך באוניברסיטת חיפה, אשר בא לבדוק את עמדות האזרחים בישראל כלפי המגזר הציבורי ב-2002 לעומת עמדותיהם כפי שעלו מסקר שבוצע ב-2001.

לפי הסקר, הירידה התלולה ביותר באמון הציבור מתייחסת לעובדי בנק ישראל. עם זאת, האמון שרוחש הציבור לעובדי בנק ישראל גדול מזה שהוא רוחש לשרי הממשלה לחברי הכנסת, לעובדי משרד הדתות, לרבני הערים ולרבנים הראשיים לעובדי רשויות מקומיות ונבחריהן ואף לעובדי משק המים. רמת האמון במפלגות ובכנסת כמוסדות פוליטיים נותרה נמוכה מאד באופן מוחלט וכן חלה בהם ירידה ביחס לשנה הקודמת.

ירידה באמון נרשמה גם כלפי קציני צה"ל, חיילים, ואנשי כוחות הביטחון לגווניו. לעומת זאת, עלייה באמון נרשמה כלפי שוטרים. אחריהם נראית עלייה קלה באמון כלפי עורכי הדין בשירות הציבורי, כלפי סוהרים וכלפי רופאים.

שירותים ציבוריים

לגבי שירותים ציבוריים, מהסקר עולה כי עלייה ניכרת ברמת שביעות הרצון נצפתה רק משירותי משטרת ישראל. עלייה מתונה יותר נרשמה משירותי בתי החולים וקופות החולים. בכל יתר התחומים נראית מגמת ירידה עקבית בשביעות הרצון, כשבולטים במגמה זו חברת החשמל ושירותי בזק.

בדומה לסקר 2001, הנחקרים בסקר 2002 הביעו שביעות רצון רבה משירותי רכבת ישראל ומשירותי רשות הדואר. עם זאת בולטת העובדה ששביעות הרצון משירותים אלה איננה גבוהה במיוחד והיא אף נמצאת במגמת ירידה. ההערכה הנמוכה ביותר בסקר 2002 נותרה בתחום שירותי משרד הדתות. שביעות רצון נמוכה נרשמה גם ממשרד העבודה ושירות התעסוקה, שירותי מס הכנסה, שירותי הרווחה, העיריות והרשויות המקומיות.

מוסדות ציבוריים

גם רמת האמון שרוחשים אזרחי ישראל כלפי מוסדות ציבוריים איננה גבוהה. הדבר בא לידי ביטוי באופן עקבי בסקרים של 2001 ו-2002. עם זאת, ב-2002 חלה ירידה במידה בה מאמין האזרח במרבית המוסדות המייצגים את המדינה ופועלים מטעמה. יוצאים מכלל זה שלושה מגזרים: בתי החולים, קופות החולים ומשטרת ישראל, בהם ניכרת מגמת עלייה, אם כי קלה בלבד.

שירותי הביטחון החשאיים זוכים לרמת האמון הגבוהה ביותר אולם ישנה ירידה קלה באמון לו זוכה מוסד זה מהציבור הישראלי. מידת האמון בצה"ל ירדה מעט בהשוואה לשנה החולפת. ירידה משמעותית מעט יותר נצפתה בתחומים הבאים: באמון הציבור בתקשורת הציבורית בכלל בתקשורת בערבית וכן בתקשורת הכתובה/ עיתונות, במשרד הדתות, במשרד האוצר ומערכת המיסוי. המדגם כלל 502 נבדקים: 50.1% גברים ו- 49.9% נשים; 34.8% נשואים, 27.4% שדיווחו כי הם עולים חדשים; הגיל הממוצע של האוכלוסייה עמד על 31.10 ; 44.1% מהמשיבים היו בעלי השכלה יסודית או תיכונית כלשהי, 47.5% היו בעלי תואר ראשון, ו-8.4% היו בעלי תואר שני או יותר. 71.0% מהמשיבים היו יהודים ו-29% לא יהודים.